בשבע מהדורה דיגיטלית

קריאת כיוון

בבתי הכנסת בריכוזים החרדיים אפשר לגלות לאחרונה לא מעט קוראים בעלוני שבת שעניינם, הוא מצוות יישוב הארץ והיחס למדינה

דביר עמר , כ"ז בחשון תשע"ח

"אנחנו מקבלים תגובות חיוביות". למצולמים אין קשר לכתבה
"אנחנו מקבלים תגובות חיוביות". למצולמים אין קשר לכתבה
צילום אילוסטרציה: קובי גדעון, פלאש 90

ביום ירושלים האחרון נערך אירוע נדיר באולמי תמיר בירושלים. האולם, שנמצא באזור החרדי של העיר, אירח כנס חרדי גדול לציון יובל לשחרור ירושלים, תחת הכותרת החגיגית "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".

מארגני הכנס לא ציפו שהאירוע יצליח. ההערכות הראשוניות היו שיגיעו לכל היותר כ‑30 איש, אך הם הופתעו לגלות שלאט לאט האולם מתמלא במאות אברכים ובחורי ישיבות. באופן אבסורדי דווקא ההתנגדות לכנס, שכללה הפגנה של העדה החרדית בכניסה לאולם, מאמר שיצא נגד הכנס בעיתון הפלס המזוהה עם הפלג הירושלמי, פשקווילים ברחובות ורכבים עם רמקולים המתריעים על קיום הכנס, הם אלו שיצרו את הפרסום שבעקבותיו באו ההמונים.

נדמה שהאירוע הזה הוא חלק ממגמה שהולכת ומתרחבת בציבור החרדי, לעיסוק בנושאים כמו מצוות יישוב ארץ ישראל וניהול מדינה בארץ ישראל על פי התורה. לא מדובר רק בקיום הלכה באופן פרטי, אלא גם בהשקפה רעיונית על כל מערכות החיים של עם ישראל בארץ ישראל. חיזוק לכך שמדובר במגמה אפשר לראות בעלונים המחולקים בבתי הכנסת החרדיים. לצד העלונים הקלאסיים (ששונים מאלו של הציבור הדתי-לאומי), אפשר לראות עלונים כמו 'קדושת ציון' ו'נחלת ה'', אשר מביאים מאמרים תורניים בעניינים אלו, ומחבריהם אף עוסקים בהפצת ספרים וקיום כנסים וחוגי בית.

"בעלון שלנו ישנם מאמרים על חשיבותו של עם ישראל כאומה ולא כקובץ יחידים, מדורים על הגאולה, משפט עברי, ציטוטים מגדולי ישראל על חשיבות הקמת המדינה ויום ירושלים, ואפילו מדור מיוחד שמשיב לכל טענותיו של ה'ויואל משה' – ספרו של האדמו"ר מסאטמר נגד מצוות יישוב ארץ ישראל בזמן הזה", אומר הרב יהודה אפשטיין, עורך העלון 'קדושת ציון' ומי שאחראי גם על ארגון הכנס באולמי תמיר.

מי כותב בעלון שלכם ומה התפוצה שלו?

"בגיליונות הראשונים שהחלו לצאת לפני כשנתיים כתבו קבוצת אברכים שרובם משתייכים לקהילת זילברמן בירושלים, אולם בהמשך הצטרפו כותבים מפסיפס רחב בציבור החרדי. הכותבים הם לא שוליים בציבור החרדי שמתעסקים בכך כי הגמרא משעממת אותם. מדובר בספסלים הקדמיים של הישיבות, בוגרי ישיבות חברון, פוניבז', מעלות התורה ונתיבות חכמה (וולפסון) הם חלק מהגרעין המרכזי. אחד הכותבים הבכירים שלנו הוא אברך בכולל חזון איש. כולם, אגב, כותבים בעילום שם. בעקבות פניות שקיבלנו מריכוזים חסידיים כמו ויז'ניץ, קרלין וערלוי, התחלנו לפרסם גם מדורים הקשורים לנושאים אלו בראי החסידות, למרות שדרכו של העלון היא על פי תלמידי הגר"א. לאחר הפצת אחד הגיליונות הראשונים פגש אותי יהודי בחתונה, דיבר בשבח העלון ונתן לי כמה אלפי שקלים. זו הייתה הדחיפה הראשונית המשמעותית בשבילנו להמשך הפעילות. כיום יש בעלון 32 עמודים, והוא מופץ בכ‑20 אלף עותקים במקומות רבים ברחבי הארץ, כשהמוקדים המרכזיים הם בירושלים, בבני ברק, בבית שמש, בביתר עילית, בקריית ספר ובאלעד. אפילו בישיבת לייקווד בארצות הברית יש לנו קוראים".

מהן התגובות בציבור החרדי?

"אנחנו מקבלים הרבה מאוד תגובות חיוביות, רבים אומרים לנו שהם חיכו לזה שנים רבות. הרב נחמיה פרידלנד, החברותא של מנהיג הציבור הליטאי הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, אמר לנו בהתרגשות שהוא קורא כל חודש את העלון. בישיבות כמו חברון וולפסון יש לנו כמות קוראים גדולה. אפילו ר"מים בישיבות כמו מיר שיבחו מאוד את העלון ואף נתנו עצות. לפני כמה ימים ניגש אליי אברך מבני ברק ואמר שהוא הצטרף לתפוצה שלנו במייל, ובאחד השבועות שלחנו בטעות מייל פתוח שבו רואים את כל הכתובות של המנויים, והוא גילה שכל האחים שלו מנויים לשם". אך יש גם מתנגדים לא מעטים. "בכל מקום יש מי שמנסים להעלים את העלונים, יש אנשים שיודעים שבשביל להשיג את העלון צריך לחפש בגניזה של בית הכנסת".

מה ההבדל ביניכם ובין הציבור הדתי-לאומי?

"אנחנו חרדים. אני לא חושב שהציבור החרדי לא צודק, אחרת לא היינו חרדים. אנחנו רק חושבים שהציבור החרדי שכח את הנושא של ארץ ישראל והאומה. אנחנו לא ציונים למרות שאנחנו חרדים, אלא אנחנו ציונים בגלל שאנחנו חרדים. חרדים ציונים מבחינתנו זה המשך ישיר של אגודת ישראל ההיסטורית של שנות ה‑30 וה‑40, שתמכה ברובה בהקמת המדינה. היה מיעוט קטן שנגרר אחרי סאטמר, וב‑40 השנים האחרונות השתרשה התפיסה כאילו זאת הדעה היחידה. מכאן כבר נוצר מצב שכל מי שלא בתלם הזה יוצא מהמחנה, ואנשים פחדו לדבר. המטרה שלנו היא להחזיר את הדעה הרווחת שהייתה קיימת בעבר. בכל מה שקשור לציון, לארץ ישראל ולגאולה, אנחנו הכי ציונים שיש - רואים את המציאות כיום כאתחלתא דגאולה, חוגגים את יום ירושלים, ואפילו פרסמנו פעם מאמר האם לברך הלל ביום העצמאות. מנגד, בכל מה שקשור ליצירת עם חדש מבחינה תרבותית, היחס לאקדמיה, לחילוניות וללימוד התורה - בזה אנחנו חרדים. חלק מהרבנים שתומכים בנו הם גם חרדים שרואים את המציאות בדור שלנו כאתחלתא דגאולה. ביניהם אפשר למנות את הרב לייב מינצברג - ראש ישיבת מתמידים, הרב מרדכי שריקי - ראש מכון רמח"ל, הרב יואל שוורץ והרב יצחק ברנד".

עדות להשפעה: עלוני הנגד

עלון מוכר נוסף במגזר החרדי הוא 'נחלת ה'' שהחל לצאת לאור בשנת תשע"ד. הוא נדפס ב‑3,000 עותקים ולעיתים ב‑6,000, בהתאם לתרומות, ומופץ בריכוזים החרדיים בארץ. מטרתו העיקרית היא עיסוק בנושא ארץ ישראל. חשיבותה וחביבותה של הארץ תופסות מקום מרכזי במאמרים שנסובים סביב השקפה ואגדה. עורך העלון, הרב דוד, הוא תושב קריית ספר, אברך חרדי מן הזרם הליטאי המקדיש את ימיו ללימוד תורה בכולל בעיר, ובין לבין עורך את העלון למען ארץ ישראל.

"למדתי בישיבה הליטאית 'קריית מלך' בבני ברק בראשות הרב שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל, ולמרות שלא דיברו איתנו על זה, אני התחברתי לעניין של ארץ ישראל. למדתי את הנושא עם חברים, והגענו למסקנה שהציבור לא מכיר מספיק את הדברים ולא מבין את החשיבות", מסביר הרב דוד בתשובה לשאלה כיצד חרדי כמותו, שעבר את המסלול הקבוע, נתפס לעיסוק בענייני ארץ ישראל.

על אף שפעילותו חריגה באופייה ביחס למקובל בקרב אחיו למגזר, היא לא גוררת תגובות נגד מצד השכנים. "אני גר בקריית ספר, וכל התגובות שאני מקבל בעיר וגם מחוצה לה הן חיוביות. רק פעם אחת מישהו התווכח איתי", מספר הרב דוד. "בעלון אנחנו מדברים רבות על הגאולה ועל התקופה שלנו, ושישנה הארת פנים בתקופתנו, הן בכך שזכינו להיות בארץ והן בכל התופעות החיוביות שאנחנו זוכים להן".

גם העלון שלו רואה את המאורעות בדורות האחרונים כאתחלתא דגאולה. "אנחנו מתבססים בכך על גדולי התורה של הציבור החרדי, כמו ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל ועוד גדולי תורה רבים שהתבטאו רבות על החשיבות של ארץ ישראל, ועל הבנייה שלה בצורה פלאית. כדי להגיע לכל הריכוזים החרדיים אנחנו מדברים בצורה עדינה. מכיוון שישנה בורות גדולה, השלב הראשוני שלנו הוא קודם כול ליצור חיבור. רוב הציבור החרדי כפוף לחזון איש, שפסק שמצוות יישוב ארץ ישראל נוהגת אף בימינו לפי כל השיטות. אבל גם אם יהיו כאלו שיאמרו שהם לא סוברים שיש בזמן הזה מצוות יישוב ארץ ישראל, חשוב לנו שיבינו את העניין של ארץ ישראל. יש לנו רצון שהארץ תתחבב עליהם, ולא ייווצר מצב שלא אכפת להם. למשל, שגרים בחו"ל".

עלונים אלו ואחרים נפוצים במגוון הזרמים בציבור החרדי - ספרדים ואשכנזים, ליטאים וחסידים ממגוון החצרות - ויוצרים שיח ציבורי פורה. עדות להשפעת העלונים אפשר לראות בכך שכבר טרחו לקום עלוני נגד כמו 'ישיב לציון' ו'חומת בת ציון', שיוצאים מטעם גורמים בעדה החרדית ובסאטמר ותוקפים את הדברים הנאמרים בעלונים הציוניים. אירוע נוסף שלדברי גורמים בציבור החרדי מעיד על השינוי בתפיסה הוא מוסף מיוחד שהוציא העיתון 'יתד נאמן' לחג הסוכות האחרון, ואשר עסק בארץ ישראל ובעליית תלמידי הגר"א. ועדיין, הכתיבה בעילום השם, אי השתתפותם של גדולי רבני המגזר החרדי, והמאבקים על פרסום דעתם גם שנים לאחר יציאת העלונים לאור, מעידים על כך שהם עוד רחוקים מלכבוש את הקונצנזוס החרדי.

לתגובות: dvir794@gmail.com