עליה להר הבית – "עוד חתיכת כרת"

בחוברת שפרסם הרב אב"י סילבצקי ר"מ בישיבת מרכז הרב הוא מבאר דעת רבו מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל נגד העלייה להר הבית.

ערוץ 7 , כ"ט בחשון תשע"ח

מתחם הר הבית
מתחם הר הבית
צילום: יוסי זמיר. פלאש 90

"ביום ירושלים האחרון בו דיבר מו"ר הרב שפירא זצ"ל בישיבה, סיפר שמישהו הראה לרב צבי יהודה זצ"ל חוברת ובה מפות המראות את המקומות ה'מותרים' בעליה להר, והשיב לו הרב צבי יהודה זצ"ל בהראותו באצבעו – "נאך א שטיקעל כרת, נאך א שטיקעל כרת" ("עוד חתיכת כרת, עוד חתיכת כרת")".

כך כותב הרב סילבצקי בפתיחת מאמר מפורט העוסק בגבולות הר הבית והעזרות וכולל חישובים שרטוטים מפות ומדידות של ההר, ועיון מדוקדק בדברי הראשונים, התשובות ההלכתיות והספרים שעסקו בנושא במשך הדורות.

הרב סילבצקי ממשיך, "פעם סיפר לי הרב כיצד בירושלים העתיקה עוד בהיותו ילד, היו נעצרים במקום מסומן על ידי חבל שירד מן התקרה באחד משערי הר הבית מחשש שמא יכנסו להר. לא הייתה כל מניעה ביטחונית, ולא חסרו מקוואות בירושלים, ועם כל זאת נזהרו שלא להיכנס לכל שטח ההר מחמת הספיקות. כששאלתי שמא התחדשו דברים בחפירות ובממצאים הארכיאולוגים וכן בהכרעות ההלכתיות בנוגע לעליה להר מאז, ענה לי שלא התחדש דבר, מה שהתחדש הוא שפחות פוחדים מכרת".

תמונת החיל המשוער עפ"י הרב זלמן קורן כפי שפורסם בחוברת מעלין בקדש חלק כז. באדיבות הרב קורן. בתוספת סימון תוואי ההליכה של העולים להר הנכנס לתחום החיל (קו אדום). מתוך המאמר"

המאמר, שעלה בימים האחרונים לאתר ישיבת מרכז הרב, נקרא – "נכון יהיה הר בית ה'" והוא כולל בירור הלכתי מקיף בגבולות הר הבית והמקדש ובמקומות בהם עולים כיום להר.

הרב סילבצקי מראה שהנתונים הקיימים היום אין בהם בכדי להכריע בספקות של איסורי תורה ודרבנן ושלמעשה העולים כיום להר מכניסים עצמם לספקות איסורים חמורים.

אחת המסקנות המפתיעות של המאמר היא שדווקא על פי הרב גורן זצ"ל והרב ליאור שחושש להלכה לשיטתו, אי אפשר ללכת בצד המערבי של כיפת הסלע מבלי לעבור על ספיקות איסורים חמורים. "לצערנו הרב, רבים מן העולם כיום להר מצטלמים בקבוצה בצד המערבי של כיפת הסלע כשפניהם למערב, במקום שעל פי השערת הגר"ש גורן זצ"ל הדורך שם חייב כרת" (מתוך המאמר).

עוד עולה מתוך המאמר שהעולים כיום להר דורכים בחיל האסור בכניסה לטמאי מתים בצד המזרחי של ההר, לפי השערת הרב זלמן קורן בעניין מקום החיל.

בנוסף לכך מראה הרב סילבצקי שלמרות הדעה הרווחת שכיפת הסלע היא מקום קודש הקדשים, גדולי ירושלים בדורות הקודמים לא סמכו על כך להלכה ולמעשה בכל הנוגע לעליה להר או להכרעה הלכתית מוחלטת על מקום המקדש.

אחד מן הממצאים הארכיאולוגים בהם דן הרב סילבצקי, הוא הממצא של שרידי מדרגות מדרום לרמה שנראה בתצלום משנת 1870. עד עתה רווחה הדעה שמדובר בשרידי מדרגות החיל, אולם במאמר מתברר שהמדרגות גדולות מדי ואינן מתאימות למידות הרום והשלח שמסרו חז"ל במשנה.

עוד ממצא מרתק מגלה, כי מספר מטרים דרומית לשערי רחמים קיימת מגרעת בכותל המזרחי וחיבור אל המשך הכותל הממשיך בתוואי אחר עד לפינה הדרום מזרחית. מדידת אורך הכתלים ע"י הרב סילבצקי מראה, כי ישנה התאמה בין אורך הכותל הדרומי (כ-280 מטר) לבין אורך הכותל המזרחי מן הפינה הדרומית ועד למגרעת.

יתכן אם כך, כותב הרב סילבצקי, שהתאמה מדהימה זו מלמדת על כך שכתלים אלה הם הכתלים המקוריים שתחמו את ת"ק האמה המקודשות של הר הבית והחלק הדרומי איננו הרחבה הרודיאנית כפי ששיערו רבים.

ללא הרחבה הרודיאנית בדרום, אין אפשרות להציב את מקום קודש הקדשים בכיפת הסלע. בנוסף לכך, מצביע הרב סילבצקי על כך שמגרעת בחומת הר הבית אל מול מקום המקדש נראית תמוהה, והיא עצמה מעוררת שאלה באשר להימצאות מקום המקדש באזור כיפת הסלע.

הרב סילבצקי מסיים את מאמרו בקריאה שיש בה גם תקוה לעתיד, "נראה שהגיעה העת, שתלמידי חכמים (מכל הזרמים והשיטות השונות בנושא זה) שידם רב להם בהלכה יתכנסו ויתדיינו יחד וינסו לטכס עצה כיצד אפשר לדאוג לחיזוק ריבונותנו בהר בית ה', וכיצד להתקרב אל משאת נפשנו בנין בית המקדש על מכונו במהרה בימינו, וזאת מבלי לגרום חלילה מכשלה לרבים, ומבלי להיכנס לספקות איסורים חמורים. ינחנו השם במסילה העולה בית א-ל, נעלה לציון ברינה ונזכה לחזות בקרוב בבנין אריאל, עת ישובו כהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם".

למאמר המלא