מרצדס בקליפ זה לא מגניב

אמן הבאס שהכניס את הסצנה החסידית לטראנס, הכוכב מאל איי שנטל את ידיי לברכת כהנים והחזן שיציל את זמירוני השבת עם פיוטים ספרדיים.

עוזיאל סבתו , ב' בכסלו תשע"ח | עודכן: 00:08

Mercedes
Mercedes
צילום: אייסטוק

פיוט | יעקב יצחק רוזנפלד | יודוך רעיוני

זה קורה לי בכל שבת קבוצתית.

מקדשים, מפטפטים, נוטלים ידיים, אוכלים, שבעים ומתחילים לשיר.

ואז מגיעים השירונים.

"מנוחה ושמחה", "מה ידידות מנוחתך" ושאר מזמורים אשכנזים מתנוססים בשני צדי דף השירון כשבסיומו ברכת המזון שלמותר לציין שהיא, כפי שניחשתם, אשכנזית.

אז אמנם בשנים האחרונות מתחיל גל של פיוטים ספרדיים לשטוף את ז'אנר שירי שולחן השבת, אבל זה קורה מעט מידיי, מאוחר מידיי.

איפה התקווה? אולי באמנים כמו יעקב יצחק רוזנפלד, חזן אשכנזי לתפארת, שיחד עם המלחין מאיר מרטין וידרקר לקח את פיוטו של רבי ישראל נג'ארה, 'יודוך רעיוני', מתוך שירת הבקשות הספרדית, והלביש לו לחן מערבי וחזני.

הלחן חביב, הביצוע מקצועי והאוכל המהביל שבקליפ גורם לחלקנו לרייר על המסך, אבל מעל הכל – החיבור ההפוך שקורה פה, 'שכנוז' פיוט ידוע בעל אלף פרצופים מלודיים, מזרחיים כולם, אולי יוסיף את הפיוט הראשון לזמירוני השבת של שבתות המחזור, הישיבות ותנועות הנוער הבאות.

חדשיר | חיים שלמה מאייעס | בורא נפשות

הזמר שהביא את הטראנס למגזר החרדי, ויחד איתו הביא את הסצנה המוזיקלית החרדית לטראנס, עושה זאת שוב.

'בורא נפשות' הוא חדשיר נוסף של החסיד באס הקול חיים שלמה מאייעס. כינורות, חצוצרות וגיטרות-אאוט. מתכות, ביטים ודיג'יי כל יכול – אין. המילים הכה שגורות על פינו שעד למאייעס היו נטולות מלודיה הופכות לסחרור קצבי מדליק שדוחף בעוד כמה מילימטרים את הקו האדום של הז'אנר המקומי שכבר הרחיב את גבולותיו והתרחק מרחק משמעותי מהמוזיקה המסורתית החסידית-שמרנית, היחידה שידע ושהכיר בעבר הלא רחוק.

והערה על הקליפ. קליפ לא עושים בכח, קליפ מילים (כמו שעלה לפני כמה ימים) זה ממש אחלה. קליפ מקורי זה עוד יותר טוב. קליפ עם מרצדס שכורה או שאולה ונטולת פואנטה ו'הופעה' בחתונה מול חמישה רוקדים זה לא מגניב. זה אפילו מביך. חבל.

ובחזרה לקצב, שימו אוזן:

חדשיר | שמואל לוי 'לויתן' | home free

את 'לויתן', הכוכב המוזיקלי מ-L.A הכרתי בחדר חליצת הנעליים שבבית הכנסת בבית-אל, רגע לפני שנטל את ידיי לברכת כהנים. מאז נפגשנו עשרות פעמים, כולם בדרך הלוך וחזור מבית הכנסת לבית אחיו, תושב היישוב.

הוא היה פעיל מאוד בעשורים הקודמים ועם הזמן התחדד והשתבח אך בגר ולא הצליח להשתלב בפופ השולט. היום הוא ממשיך ליצור בצורה לא מסחרית, להופיע במועדונים ובברים קטנים ולהוציא שירים שאמנם לא ויראליים, אבל איכותיים בצורה נדירה וכנים ומחוברים באופיים ובצליליהם. כנצר למשפחת לויים (שארבעה מאחיה מתגוררים בבית אל, אחד מהם הוא הזמר שמעון לוי) שמואל מאמין בכישרון הטבעי שהוענק לשבט השלישי ומפתח אותו לקראת ההופעה הגדולה, על מדרגות היכל בית המקדש.

עם המוזיקה המיוחדת, הענווה האישיותית והצבעוניות הסגנונית, ה'לויתן' יהיה חייב לפרוץ מתישהו ועד אז, נמשיך לדסקס על מוזיקה, על לויים ועל בית המקדש, בחדר הכהנים של בית הכנסת.