בשבע מהדורה דיגיטלית

"הרבה דמעות נשפכו על שולחן הוועדה"

מאות בנות דתיות שלא מצאו את מקומן בתוך השירות הצבאי, הגיעו לדיוני ועדת הדת ביחידת מיטב כדי לבקש שחרור מלא

חגית רוזנבאום , ה' בכסלו תשע"ח

הרב חיים מרקוביץ'
הרב חיים מרקוביץ'
ללא קרדיט צילום

היא הגיעה לבקו"ם חדורת מוטיבציה. בחורה דתייה שרצתה לתרום את המקסימום למדינה, ובחרה במסלול שנראה היה לה כשירות המשמעותי ביותר:

התגייסות ליחידה קרבית מעורבת בגדוד קרקל. היא עלתה על מדים, עברה את הטירונות והחלה את השירות המבצעי, כשמוקד הפעילות מתבצע כתף אל כתף עם לוחמים גברים. אבל לאט לאט המוטיבציה של החיילת האמיצה החלה להיסדק. היחסים היומיומיים בגדוד בתחום שבינו לבינה היו בלתי נסבלים מבחינתה, כבת דתייה. אחרי תקופה לא ארוכה היא ויתרה על חלום השירות הקרבי ופנתה אל המוצא היחיד שהכירה, שהוצג לה כשהתגייסה: פנייה לוועדת דת בבקשה להשתחרר מהיחידה המעורבת. "כדי לעלות לוועדת דת, צריך קודם כול למלא טפסים, אחר כך לעבור ריאיון אצל המפקד ולבסוף ריאיון אצל רב היחידה", מספר הרב חיים מרקוביץ', מי שהיה רבה הצבאי של יחידת מיטב בבקו"ם, המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ בצה"ל, בשנים 2011‑2015. כאן ציפתה לה הפתעה מרה: "הייתה הוראה ישירה מהמפקד שלה לא להעביר לה את הטפסים, כדי שלא תוכל לפנות בכלל. אחרי שעירבנו גורמים רלוונטיים והיא מילאה את הטפסים, לא אישרו לה להתראיין אצל רב היחידה, שוב במטרה למנוע ממנה לעלות לוועדה ולהשתחרר מהגדוד שלא התאים למנטליות הדתית שלה. פשוט לא נתנו לה ללכת לרב". הרב מרקוביץ', שנחשף למלכוד שאליו הכניס הצבא את החיילת, נחלץ לעזרתה. כשיצאה הביתה לחופשה הוא נפגש איתה בבית החייל בירושלים, שם קיים איתה את הריאיון הדרוש עם רב כדי שתוכל לעלות לוועדה.

אבל הבעיות לא נגמרות ברגע שחיילת מצליחה לעבור את דלתות הוועדה. "הרבה דמעות נשפכו על שולחן ועדת הדת", חוזר ונזכר הרב מרקוביץ' בבנות שהגיעו אל הוועדה, שבה היה חבר במהלך שירותו הצבאי ביחידת מיטב. עכשיו, כשהוא כבר אזרח לכל דבר אחרי 15 שנות שירות קבע ברבנות הצבאית, מרשה לעצמו הרב מרקוביץ' לחשוף טפח מהמתרחש מאחורי הקלעים של יחסי צה"ל והבנות הדתיות.

מה שנראה מבחוץ כקמפיין סוחף ומלהיב לשירות משמעותי שמבטיח את כל התנאים הנדרשים לבת הדתית, מתגלה על פי עדויות מתוך המערכת כדרך חד סיטרית שלא מאפשרת כמעט לחיילת בחצאית מסלול יציאה החוצה. "כחיילת דתייה תהיי זכאית לשמור תורה ומצוות ככל חייל בצה"ל", מבטיחים באתר מיטב, במדור בת חיל המיועד לגיוס בנות דתיות. בעמותת אלומה, השותפה לתהליך גיוס וליווי הבנות הדתיות לצבא, מתחייבים כי "במהלך השירות צוות התוכנית זמין, רלוונטי ובעל יכולת תגובה בהקשר לסוגיות ולצרכים הייחודיים של חיילת שומרת מצוות המשרתת במערכת הצבאית". אולם בפועל, הרב מרקוביץ' מספר על מאות מקרים בהן פגש את הבנות הדתיות אבודות בתוך המערכת כאשר צרכיהן הדתיים לא מתמלאים, ללא תמיכה של גורם מבפנים או מבחוץ, כאשר הן נתונות לחסדי חברי ועדת הדת, שלא תמיד מבינים אותן.

אבל לא רק הדרך החוצה קשה, אלא גם השלב הטרומי שבו הבת מבקשת להצהיר על דתיותה ולזכות בפטור מהשירות על פי חוק, הופך ליותר ויותר מכשיל בשביל לא מעט בנות. בפי הרב מרקוביץ' יש טענות לא מעטות על התנהלות שלדבריו חורגת מהחוקיות ומהסמכות השמורה למפקדים בתחום זה, בשירות אג'נדה ברורה המוכתבת מלמעלה.

למה צה"ל נלחם כל כך על הבנות האלה, מנסה לשאוב אותן אל המערכת ולשמר אותן שם?

הרב מרקוביץ' חוזר על מה ששמע במערך כוח האדם במהלך שירותו: "הם אומרים בצורה ברורה שהבנות הדתיות מאוד איכותיות ולכן הם רוצים דווקא אותן". אבל יש כאלה, הוא אומר, שאצלם האג'נדה היא אפילו מעבר לשיקול המקצועי: "התווכחתי פעם עם אחד ממפקדי מיטב. שאלתי אותו: למה אתה נלחם כל כך שהבנות האלה יתגייסו? הרי החוק מאפשר להן לא להתגייס, ללכת לשירות לאומי. הבת שלי עושה שירות לאומי הרבה יותר משמעותי ממה שעושות הרבה מהבנות שמסתובבות במיטב. הוא אמר: אבל חשוב לי שהבנות הדתיות יהיו בצבא. אמרתי לו: מי שמך? החוק קובע אחרת! הוא אמר: אבל זה השירות הכי משמעותי, ככה אנחנו מאמינים, ונעשה הכול שהן יבואו לפה".

במלחמה הזאת, מתברר, כל האמצעים כשרים. הסטטיסטיקות המתפרסמות חדשות לבקרים על ידי צה"ל, ומצביעות באופן ברור על עלייה דרמטית במספר המתגייסות הדתיות, מחושבות באופן מניפולטיבי כדי לשרת את האג'נדה של ראשי צה"ל בנושא. לא מדובר בספקולציה, הרב מרקוביץ' שמע את הדברים מתוך המערכת: "גורם צבאי אמר לי: 'אנחנו משחקים עם הנתונים כדי להשפיע על הבנות להתגייס. אפשר לספור בכל מיני דרכים. איך סופרים מי זו בת דתייה? רק מי שלמדה באולפנה? כל בוגרת תיכון דתי? מישהי מסורתית?'. אני לא ביקשתי ממנו את הנתונים, אבל הבנתי ממנו שהם משחקים עם זה כדי שייצא מתאים למה שהם רוצים להציג לציבור".

"את עונה לטלפון בשבת?"

הרב מרקוביץ' (45), יליד טלז סטון, הוא לחלוטין לא הדמות שמבקשת להתנגח עם המערכת הצבאית. נהפוך הוא. הוא תלמיד ותיק של ישיבת מרכז הרב, שהיה מראשוני מקימי הגרעין התורני בעיר מעלה אדומים. על קריירה בצבא בשירות קבע הוא לא חלם כלל, אבל חזקה עליו מצוותו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. "כשהציעו לי לשרת בקבע, אחרי שהייתי רב גדודי בחטיבת הצנחנים במילואים, התייעצתי עם כמה רבנים. כולם אמרו לי שאחליט לבד, ורק הרב אליהו חתך חד משמעית ללכת לרבנות הצבאית". במשך 15 שנה עבר תפקידים שונים ברבנות הצבאית: בא"ח צנחנים, תודעה יהודית תחת הרבצ"ר ישראל וייס, רב חטיבת הנח"ל, סגן רב זרוע היבשה, רב מיטב בבקו"ם, ואקורד הסיום היה בענף הכשרות בצה"ל, משם השתחרר לפני תשעה חודשים. כיום הוא מכהן כראש מחלקת הכשרות במועצה הדתית גוש עציון.

"שירַתי 15 שנים בצה"ל. הצבא הוא מקום רציני וטוב", מדגיש הרב מרקוביץ' גם על רקע הביקורת, "נכון שהיום יש חיכוכים יותר משמעותיים, אבל הצבא רואה ערך בחיילים הדתיים, מבין את התרומה של התורה וערכיה גם לחייל הלוחם וגם לחייל בעורף. במיטב נעשית עבודה טובה בסך הכול, אבל צריך להקפיד שהדברים ייעשו בצורה טובה והגונה לפי החוק, במסגרת המנדט שיש לצבא, ולא כל אחד לפי האג'נדות שהוא רוצה להוביל בצבא".

מה המטרה מבחינתך בחשיפת העובדות הללו לציבור הרחב?

"צריך שגם גיוס הבנות לצבא ייעשה כמו שצריך. עקרונית אנחנו הולכים לפי פסיקת רבותינו לאורך כל שנות קיומה של המדינה, ששללו גיוס בנות לצבא. אבל אם זה כבר נעשה – זה צריך לקרות לפי הנהלים. גם כשהבנות מתגייסות, צריך שהן יקבלו את הזכויות שלהן ושזה יהיה בצורה ראויה". את עדויותיו מסייג הרב בכך ש"זה נכון לרגע שבו עזבתי, ינואר לפני שנתיים ועשרה חודשים", אבל הוא לא מעריך שמשהו השתנה שם מהותית.

המפגש של הרב מרקוביץ' עם החיילות הדתיות במיטב החל עם כניסתו לוועדת דת, שכאמור בוחנת בקשות של בנות שלא מצליחות לשלב את השירות הצבאי עם צורכיהן הדתיים והרוחניים. "מפקד מיטב אמר לי אז: בוא תהיה לשכה לא רשמית לפניות הציבור. מי שיש לו בעיות במערך הגיוס לצבא, אני מאשר לך לטפל בזה בצורה מסודרת, לקבל מידע, לעזור לאנשים. מזה הגעתי להרבה בעיות ושאלות, לא רק של בנות דתיות". פנו אליו בני ישיבות ומכינות שהסתבכו עם דחיית הגיוס ופרוצדורות אחרות, משפחות חרדיות ואפילו כדורגלן צעיר.

אולם בתחום הבנות הדתיות הוא נתקל ברוטינה שנראתה בעיניו בעייתית ולא תקינה: "החוק קובע שעד 90 יום לפני הגיוס, בת יכולה להצהיר שהיא דתייה. לא משנה אם בדרך התחרטה ואז חזרה בה שוב, שזה דברים שקורים כל הזמן. כל עוד ההצהרה הוגשה 90 יום לפני – זה תקף והצבא לא יכול לגייס אותה. מה שקרה, במקרים שאני נחשפתי אליהם, הוא שכאשר בת החלה לשחק משחקים עם ההצהרה ושינתה את דעתה באמצע, זה כבר לא הלך חלק. הקשו מאוד מאוד על בנות כאלה, גם מבתים דתיים מובהקים. אם מישהי התחילה קצת להתנדנד, מיד הצבא התלבש על זה. זימנו אותה לראיונות, מפקד לשכת הגיוס עצמו מראיין אותה ולוחץ עליה להתגייס. מטרטרים אותה בלכי ובואי בלי סוף".

אבל לא רק בנות שהביעו ספקות זכו למסכת של לחצים. נוהל חדש של בדיקות, גם של בנות שהצהירו, הפך לכלי משמעותי בתהליך. "הם רוצים לבדוק אם הבנות באמת דתיות. לפי החוק, הבת צריכה להביא אישור מבית הדין שהיא שומרת שבת וכשרות מסיבות דתיות וזהו. אבל הצבא מתחיל לבדוק. מסתכלים בפייסבוק אם היא מעלה תמונות לא צנועות, ואז טוענים: את לא דתייה. עושים לה בעיות, למרות שזה מחוץ למנדט של החוק. היו מתקשרים לבנות בשבת, לראות אם הן יענו. מתקשרים לחברות כדי לברר על הבת אם היא דתייה. יש ממש מערך של מעקב אחרי בנות. אמרו לי מפקדי לשכת גיוס: אנחנו יודעים שזה לא המנדט שלנו, אבל בכל זאת אנחנו מנסים, אולי נצליח".

אם מישהי ענתה לטלפון בשבת, אז אולי באמת היא לא דתייה והבדיקה מוצדקת?

"גם אם תפסו אותה מדברת בטלפון, הבת מסבירה להם שהיה לה משבר דתי. המפקדים לא קולטים את המושגים האלה. רובם לא דתיים והם לא מבינים את הראש של נער או נערה דתיים, שיש להם תקופות חזקות מבחינה דתית וגם תקופות של נפילה ומשבר. אי אפשר לתפוס אדם ברגע של חולשה ואז לומר לו 'אתה לא דתי, תתגייס'".

הרב מרקוביץ' מודה ש"נכון שיש כאלה שמנצלות את המערכת, אבל צריך מערכת בקרה מאוזנת שתבדוק את הדברים. ובציבור החילוני אין כאלה שמנצלים אופציות שונות כדי להשתמט? ובכלל, תארי לך שמערך הגיור היה מפעיל מעקב כזה אחרי מתגיירים, לבדוק שהם אכן שומרים תורה ומצוות, ואם יתברר שלא – ישללו להם את הגיור. מה היה קורה? אז למתגיירים יש בחירה חופשית, וכאן יכולים לעשות מארבים לבני אדם?".

מלבד המעקבים, ישנה גם שיטת הטרטורים, שלדברי הרב מרקוביץ' היא חלק מ"שיטת מצליח" שמפעיל צה"ל מול הבנות. "זה גם מול בנות מבתים דתיים ממש. אומרים להן לבוא שוב ושוב לריאיון, או שההצהרה לא הגיעה ועוד. ראיתי בנות שהרימו ידיים מול המערכת. אמרו להן 'את תהיי עריקה, לא נפטור אותך'. הן חששו. לא לכולן יש עוצמה לעמוד בזה עד הסוף". במקרים כאלה ניסה הרב מרקוביץ' לחזק את הבנות מחד ולהפעיל לחץ בתוך המערכת מאידך כדי לפטור אותן. "אבל היו קצינים שהובילו את הקו הזה בתוך המערכת, זה לא סוד, זו אמירה ברורה. גם ראש אכ"א רוצה את הבנות הדתיות. הפיקוד הבכיר של הצבא אומר שיעשה הכול כדי שהבנות הדתיות יתגייסו".

בלא מעט מקרים, במיוחד בקרב הבנות שלא הגישו את ההצהרה במועד הנקוב של 90 יום לפני הגיוס, הרב מרקוביץ' לא הצליח להשיג תוצאות מול המערכת. "אמרתי לבנות: תנסו להפעיל קשרים מבחוץ. אם לא תהיה ברירה, תתגייסו ואם לא תסתדרו תנסו להגיע לוועדת דת". גם בקרב מי שהצהירו כדין, מעיד הרב, הצבא היה בוחר אקראית בנות ומתחיל להזמין אותן לראיונות כדי ללחוץ עליהן להתגייס. בהקשר זה פונה הרב מרקוביץ' לראשי האולפנות, להורים ולבנות, ומבקש יותר שימת לב לביצוע תקין של הפרוצדורות, כדי לחסוך עוגמת נפש לבנות רבות: "ראשי אולפנות פנו אלינו אחרי שהטפסים לא הוגשו בזמן, שכחו, לא הגיעו וכו'. צריך לא לעשות משחקים, להצהיר בזמן ולקבל את הפטור בזמן".

"חברי הוועדה נפגעים אישית"

אבל את הדרמות האמיתיות חווה הרב מרקוביץ' כאמור בין כותלי ועדת הדת. "ישבתי כמעט בארבעים ישיבות של הוועדה, כשלכל אחת בממוצע מגיעות שבע או שמונה בנות, כך שראיתי המון מקרים. לא הייתה ישיבה שלפחות שלוש או ארבע בנות פרצו בבכי, הרגישו שפגעו בהן. הן באות עם הרבה רגש, תסכולים מהשירות, ואז גם לא זוכות ליחס אוהד מחברי הוועדה. זה קרה כך ועדה אחרי ועדה. בנות שפכו שם דמעות כמים".

בוועדה, שמתכנסת אחת לחודש, יושבים ראש הענף האחראי במיטב, קצינת חיילות ברבנות הצבאית, רב מיטב וקצינה נוספת מהמדור המטפלת בנושא. הוועדה מקבלת את הבקשה של החיילת, כולל הראיונות עם הרב והמפקד, ולאחר מכן מגישה המלצה. מפקד מיטב מקבל את ההחלטה הסופית. הבקשות נעות בין שיפור תנאים בתחום הדתי, כמו יציאה לשבתות, דרך מעבר ליחידה אחרת וכלה בבקשת שחרור מוחלט מצה"ל. מה שבנות רבות לא יודעות, מגלה הרב, הוא שאפשר להגיש ערעור גם על החלטת המפקד, "לא מספרים לבנות על האפשרות הזאת". יצוין כי הפנייה הראשונית לא יכולה להתרחש בתוך פחות משלושה חודשי שירות.

את הנפיצות הרגשית מסביר הרב מרקוביץ' בחוסר הבנה ובורות מוחלטת של חברי הוועדה החילונים בעולמן של הבנות הדתיות, המתחזקות או החוזרות בתשובה שיושבות מולם. אבל גם, הוא מוסיף, האג'נדה של יו"ר הוועדה יכולה להשפיע רבות על ההחלטה, "למשל קצינה שרוצה לראות בנות בצבא, תהיה יותר קשוחה". הרב מרקוביץ' שוטח שורה של דוגמאות לפערים התרבותיים שהתגלו בישיבות הוועדה: "הרבה בנות מספרות למשל שהן לא מסוגלות לשבת במשרד כל היום ולשמוע את הלשון הרע שהחברים החילונים סביבם מדברים, משתפים בכל החוויות של בינו לבינה שהיו להם בזמן האחרון. הן לא יכולות לשמוע את זה. אבל אז הקצינה בוועדה, אישה חילונית, מרגישה נפגעת אישית, כי בעצם החיילת מולה מאשימה כביכול את המגזר החילוני שהוא מדבר כל היום על הנושאים הללו. זה מכעיס אותה והיא מגיבה לבת בהתאם.

"יש בנות שמתלוננות על לשון הרע. לחברי הוועדה זה נשמע כאילו מדובר בהאשמה נוראית ולא ברכילויות פשוטות. הם לא מבינים שאם החוזרת בתשובה שמעה על זה אתמול מהרבנית שלה והיום היא שומעת לשון הרע במשרד – בשבילה זו פגיעה רוחנית קשה. כך מתרחש בוועדה פיצוץ אחר פיצוץ. אני כרב שיושב שם, גם מוגבל ביכולת שלי לתווך לאנשים הללו מה זה לשון הרע, מה זה חפץ חיים".

דוגמה נוספת לחוסר ההבנה הבלתי אפשרי המתרחש בוועדה היא מתחום אמונת חכמים: "בת אומרת שהיא לא יכולה לשרת כי הרב שלה אוסר. הם לא מבינים ואומרים: אז תשאלי רב אחר שמתיר! הם לא מבינים מה זה עשה לך רב, לא מבינים שיש הבדל במשקל ובסמכות בין רבנים שונים, ואי אפשר סתם ללכת אחרי רב שמתיר.

"היו גם מקרים של בנות שחששו שזה יפגע להן בשידוך, בעיקר מתחזקות. אז אומרים לה: וחייל חילוני שרוצה להתחתן, אנחנו צריכים להתחשב בו? היכולת לתווך בין העולמות היא בלתי אפשרית למי שלא חי את הדברים".

פרט לפער המנטלי, שלמעשה הופך את הוועדה ללא אפקטיבית לבת הדתית במקרים רבים, ישנן גם נסיבות נוספות שמשפיעות בצורה לא עניינית על שיקולי הוועדה: "החוויה שלי משם הייתה שהוועדה עובדת בצורה מאוד אקראית: אם הבת יודעת לדבר, לבטא את עצמה, באה במצב רוח טוב, היא תעבור. אם זו בת עם כישורים נמוכים – גם הסיכויים שלה לקבל את מבוקשה נמוכים יותר, למרות שייתכן שלה מגיע הרבה יותר בצדק מאשר לחברתה בעלת ההופעה המרשימה".

אז למעשה בת דתייה לא יכולה להסתמך על כך שהוועדה תדון בעניינה בצורה מקצועית?

"סיפור הוועדות אינו פשוט. זה צריך להיות בצורה הרבה יותר שקולה ומקצועית, שאנשים לא יביאו את העמדות האישיות שלהם לתוך הסיפור. צריך שיישבו שם יותר אנשים שמכירים את העולם הזה. חוסר ההבנה של התהליכים שעוברת בת דתייה או חוזרת בתשובה, יוצר חוסר יכולת לקבל החלטה אמיתית. הם נפגעים אישית מזה שבת החליטה לחזור בתשובה, כאילו היא בועטת בהם בכך שעזבה את החילוניות ועוד רוצה לצאת בגלל זה מהצבא".

מבחינת התוצאות, בנות מקבלות מה שהן מבקשות בוועדה?

"אחוז משמעותי מאלה שמבקשות שחרור לא מקבלות את זה. במקרים נדירים מי שנדחית יכולה לעלות שוב לוועדה כעבור כמה חודשים, ויש מקרים שהיא פשוט תקועה בתוך המערכת". הרב מרקוביץ' מציין שכיום קיים ארגון 'חותם', אשר פועל למען החיילות הללו ומפעיל לחצים מחוץ למערכת, כמו גם מתן סיוע משפטי, "כך שהיום יש להן יותר למי לפנות".

בהנחה שמדובר בבת דתית, שידעה מראש את הפער בינה ובין המסגרת החילונית, מה גורם לה פתאום להרגיש שהמערכת הצבאית לא מתאימה לה?

"יש בעיות מובנות, הצבא לא ערוך עדיין לקלוט בנות דתיות. זה שלב אחורה ממה שיש אצל החיילים הדתיים, שגם שם עוד רואים בעיות. הן לא מתגייסות כקבוצה, אין להן הכנה מסודרת לשירות. יש אומנם פקודות לגבי זכויותיהן הדתיות, אבל המודעות להן בקרב המפקדים היא פחותה בהרבה. למשל זמן תפילה. בת שמבקשת להתפלל, זה לא מתקבל כמו בן שמבקש להתפלל. בתחום החברה המעורבת יש הרבה בעיות: המפקד נותן לה צ'פחה, או ישבצו אותה לשמירה עם חייל, משימות משותפות לבנים ובנות. ביחידות העורפיות היא תשב שעות רבות במשרד עם חברה שתגרום לה הלם תרבותי. כשאתה לוחם, החיים הרבה יותר סובבים סביב הפעילות, אבל בעורף יושבים ומפטפטים המון ואז כל אחד משתף בחוויות האישיות שלו. הפער הוא קשה בעוצמתו.

"לבת דתית יותר קשה עם שמירת השבת בצבא, או הפגיעה בשמירת השבת, הנצרכת תוך כדי השירות. זה כבר לא קשור למפקדים, אלא קושי אובייקטיבי שלה כדתייה בצבא. גם כשאומרים לה 'מותר לך להרים טלפון בשבת', זה יותר קשה לה מאשר לבן. גם נושא הלבוש יוצר הרבה חיכוכים: לבת מגיע לקבל חצאית, ולפעמים המפקדים יכולים למשוך את זה כמה חודשים, למרות שזה אמור להיות נוהל פשוט ומיידי. כל דבר כזה, בת לוקחת הרבה יותר קשה".

הרב נזכר בסיפור של בעלת תשובה שטיפל בה, "שנתקלה ביחס משפיל מהמפקדים. הם לעגו לצרכים שלה, לבקשות שלה. עשו לה דווקא, במקום לתת מה שמגיע לה. גם בבית לא הייתה לה תמיכה, כך שהיא הייתה צריכה להתמודד עם כל העולם. בשבתות היא אכלה רק לחמנייה וטונה".

אז מה, המפקדים רוצים לפגוע בכוונה בדתיים?

"רק במקרים מעטים נתקלתי בכאלה שרצו לעשות דווקא. בסך הכול מדובר באנשים טובים, שפשוט לא מודעים".

מה אתה משיב לארגונים כמו אלומה, שמבטיחים שירות מותאם למהדרין לבת הדתית בצה"ל?

"אי אפשר לבנות על זה שהתנאים המובטחים יתקבלו. ראינו הרבה מקרים שסיכמו משהו עם הצבא וזה לא קרה. יש אומנם בנות שנהנו מהשירות בצבא, יש אפילו כאלה שהתחזקו מבחינה רוחנית. אבל צריך לראות את המכלול ולא את המקרים הפרטיים. כמכלול, זו לא מסגרת אידיאלית לבת דתית, וגם מה שמתבצע בפועל רחוק ממה שצריך להיות, גם לפי כללי המערכת".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לטענות שהועלו בכתבה: ״ככלל, בנות אשר מצהירות דת ולמדו במוסד דתי לא נקראות לריאיון. במצבים בהם המצהירה לא למדה במוסד דתי או עולה חשד בדבר הצהרתה, צה״ל משתמש בכל האמצעים שלרשותו על מנת לאמת אותה.

"ועדות הדת נועדו לתת מענה ולבחון המשך שירות לבנות דתיות, חוזרות בתשובה ובנות שמשפחותיהן מתנגדות לשירותן בצה״ל. הוועדות מתנהלות בצורה מכבדת, בראשות קצינת ליווי של הרבנות וקצינת בת חיל, מדור המלווה את הבת הדתייה. במידה ויועברו מקרים פרטניים, הם ייבדקו ויטופלו בהתאם״.

Hagitr72@gmail.com