בשבע מהדורה דיגיטלית

בית משפט פוליטי

הכרעת השופטים להרוס את הבתים בנתיב האבות היא בעיקר תוצאה של השקפה פוליטית.

עמנואל שילה , י"ב בכסלו תשע"ח

חילופי משמרות בבית המשפט העליון. נאור וחיות
חילופי משמרות בבית המשפט העליון. נאור וחיות
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

זה נאמר כבר אלף פעמים, אבל בשבוע שבו החלטת ההרס מתחילה להפוך למציאות שמכה בלב ודוקרת את העין – צריך לומר זאת שוב.

אין היגיון, אין צדק, אין אנושיות ואין חמלה בפסק הדין המקומם של שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה היוצאת מרים נאור, שציווה להרוס עד היסוד 17 מבנים בשכונת נתיב האבות.

בעלי הקרקע הפלשתינים – אם יש בכלל כאלה, שהרי טענות הבעלות כלל לא הוכחו – לא ירוויחו דבר מההרס. כמו בסיפור הרס תשעת הבתים בעפרה, גם כאן לא תהיה לאף ערבי אפשרות לממש את טענות הבעלות שלו על קרקע שנמצאת באמצע יישוב יהודי. דרישת העותרים להרוס את הבתים אינה אלא מידת סדום המבקשת לגרום נזק וסבל לזולת מבלי שאתה עצמך מרוויח מאומה. הרכב השופטים שהורה על ההרס שיחק לידיהן של עמותות שמאל מיליטנטי, שהחוק והצדק לא מעניינים אותן כלל. כל מבוקשן הוא להציק למתנחלים ולרדת לחייהם בכל דרך אפשרית.

האינטרס הכלכלי המובהק של הטוענים לבעלות על הקרקע אינו להרוס את הבתים, אלא לקבל פיצוי נדיב בכסף או בקרקע. זהו הפתרון ההגיוני, הצודק והמוסרי. במקום זאת העדיפו מרים נאור ועמיתיה לדבוק בנוקשות באכיפה בררנית, שאינה נהוגה אלא במקום שבו יש טענות להתיישבות יהודית על קרקע של ערבים. בכל מציאות אחרת, כאשר יהודים או ערבים בונים על קרקע של יהודים, שופטי בג"ץ נמנעים בשיטתיות מלכפות על המדינה לבצע את ההריסה. אכיפה בררנית שכזאת מדיפה ריח של גישה עוינת על רקע אידיאולוגי, וצובעת את בג"ץ בצבעים פוליטיים.

במכתב שהפיצה לאחרונה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שהייתה שותפה להרכב שגזר הרס על הבתים בנתיב האבות, היא קובלת על שיקולים פוליטיים שמשפיעים לטענתה על הצבעת חברי הוועדה לבחירת שופטים. המכתב מבטא בעיקר את תסכולם של השופטים על שיתוף הפעולה המוצלח בין שרת המשפטים ליו"ר לשכת עורכי הדין, שהביא לאובדן הרוב האוטומטי שממנו נהנו השופטים בוועדה. אבל חיות וחבריה צריכים ליטול קורה מבין עיניהם. מדיניות השפיטה שלהם, שמוטה על ידי השקפתם האידיאולוגית, היא זו שגורמת לנציגי המערכת הפוליטית בוועדה לבדוק לא רק את כשירותם המקצועית של המועמדים אלא גם את השקפת עולמם. כאשר בית המשפט מרשה לעצמו להתעלם מלשון החוק ומכוונת המחוקק ולהעניק לחוקים פרשנות יצירתית על פי השקפת עולמם של השופטים, אין פלא שההשקפה הזאת הופכת לשיקול בעת מינוי שופטים. בחירת שופטים תהפוך לעניין מקצועי בלבד רק כאשר השופטים ימשכו את ידיהם מהכרעות שהן בעיקרן אידיאולוגיות ופוליטיות, ויחזרו לעסוק רק בנושאים משפטיים.

הזדמנות נדירה

האחריות הסופית מוטלת על שופטי בג"ץ, אבל גם מחלקת הבג"צים בפרקליטות היא שותפה מרכזית למצב שבו ממשלת ישראל וכוחות הביטחון הפכו לזרוע מבצעת של שלום עכשיו. לפני שהגיעה לנתיב האבות, עלתה יד הכורת בשנים האחרונות על היישוב מגרון, על שכונת האולפנה ובתי דריינוף בבית-אל, על היישוב עמונה ועל תשעת הבתים בעפרה. כמעט בכל המקרים, אולי בכולם, ניתן היה למנוע את ההריסה אלמלא תשובת המדינה לעתירה, שבמקום להצהיר על כוונה למצוא פתרון אימצה את עמדת העותרים והודיעה על כוונה להרוס את המבנים. כמו בנושאים רבים אחרים, גם כאן ניתן בתשובת המדינה לבג"ץ ביטוי להשקפת עולמם האישית של פקידים בכירים במחלקת הבג"צים בפרקליטות, שאינה עולה בקנה אחד עם השקפת הקואליציה הימנית-דתית שקיבלה מהבוחר מנדט לנהל את המדינה.

במקרים רבים ממשלות ימין בישראל נכשלות במימוש מדיניותן בגלל פקידות ממונה שתוקעת מקלות בגלגלים. שר יתקשה להוציא אל הפועל את מדיניותו כאשר הפקידות של משרדו אינה משתפת עמו פעולה. זהו הרקע ליוזמת השרים שקד ולוין לאפשר לשרים למנות משנה למנכ"ל במשרת אמון, כדי שיסייע לשר ולמנכ"ל להוציא אל הפועל את מדיניות השר.

במשרד המשפטים המצב קשה עוד יותר, משום ששרי המשפטים מנועים מלהתערב בהחלטות משפטיות של אנשי הפרקליטות. הדרך העיקרית להשפיע על טיב פעילותם של פקידים שאסור להתערב בהחלטותיהם, היא בעת המינוי שלהם. בחירת האנשים הנכונים היא הדרך להבטיח שיפעלו בדרך הנכונה. בחירה שגויה של שופט לבית המשפט העליון אינה ניתנת לתיקון במשך שנים רבות מאוד. הוא יישאר שם ויקבל החלטות עד שיגיע לגיל הפרישה. גם תפקיד ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות הוא בעל השפעה רבה. גם לתפקיד הזה נבחרים לזמן רב, ולא בכל יום יש הזדמנות להשפיע על זהות המכהן בו.

הזדמנות כזאת, להשפיע על דמותה של מחלקת הבג"צים לאורך שנים, נפלה לידיה של השרה איילת שקד בעקבות התפטרותה של מנהלת מחלקת הבג"צים אסנת מנדל, לאחר כהונה של לא פחות מ-17 שנים. כמו בעת ניסיונה לשנות את שיטת הסניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון, גם כאן צפויה שרת המשפטים להיקלע לעימות לא פשוט עם בכירים במערכת המשפט ובמשרד המשפטים אם תרצה להשפיע על המינוי. אם שקד לא תטיל את כל כובד משקלה ותשנה את שיטת הבחירה, עלול להתמנות מישהו שימשיך בדרכה הבעייתית של אסנת מנדל. שרת המשפטים השיגה עד כה לא מעט דברים בהידברות ובהבנה, אבל יש מטרות שלמענן צריך לדעת גם להתעמת, לשנות את כללי המשחק, ובשעת הצורך גם לשבור את הכלים.

בלי טובות

במערכת הבחירות האחרונה, סגנית השר ציפי חוטובלי עשתה בשביל נתניהו עבודה קריטית בחשיבותה. כאשר הסקרים ניבאו ניצחון להרצוג ולמחנה הציוני, נתניהו קיבל החלטה אסטרטגית להביא אליו מנדטים מהציונות הדתית. לצורך העניין הוקם מטה מיוחד בניהולה של חוטובלי, שהצליח לגייס מצביעים רבים שנזעקו למנוע את עליית השמאל והעניקו את קולם לליכוד. את המחיר שילם בעיקר הבית היהודי, שאיבד בבחירות האחרונות ארבעה מנדטים, שליש מכוחו. בדיעבד התברר שזעקות הגעוואלד היו מוגזמות, ובין הליכוד למחנה הציוני היה פער של לא פחות משישה מנדטים.

לכאורה נתניהו גמל לחוטובלי על תרומתה ונאמנותה בכך שהעניק לה את תפקיד סגנית שר החוץ, למרות מיקומה הנמוך יחסית בפריימריז של הליכוד. למעשה, מלבד במקרים בודדים, תפקיד סגן שר הוא בעיקר תואר חסר השפעה. בדרך כלל השרים נוהגים בקמצנות ומונעים מסגניהם סמכויות וקרדיטים. כמו בתפקידה הקודם כסגנית שר התחבורה, גם במשרד החוץ חוטובלי לא הצליחה לקבל בולטות דומה לזו שקיבלו ח"כים חדשים ופעלתנים כמו דוד ביטן ודודי אמסלם.

בביקורה האחרון בארצות הברית, חוטובלי אמרה דברי אמת על כך שיהודי ארצות הברית נוקטים לעיתים עמדה ביקורתית כלפי ישראל רק משום שהם אינם מכירים את הקשיים והמצוקות הכרוכים בקיומה של מדינה יהודית מוקפת אויבים במזרח התיכון. דבריה של חוטובלי עוררו תגובות חריפות מעבר לים וגם כאן, מצד אלה שבאמת נפגעו מדבריה ומצד יריבים פוליטיים שקפצו על ההזדמנות כדי לנגח. במקום לגבות את חוטובלי או לפחות לשתוק, נתניהו ניצל הזדמנות לקרוץ לרפורמים בארצות הברית, שאותם אכזב בנסיגתו ממתווה הכותל, ויצא בגינוי משפיל לסגניתו הנאמנה במשרד החוץ. השבוע פורסם שנתניהו ביטל ברגע האחרון יציאה של חוטובלי לצ'כיה במסגרת תפקידה, צעד שהתפרש כענישה נוספת ומשפילה.

הלקח הראוי לחוטובלי מהסיפור הזה הוא שהסתמכות פוליטית על נתניהו היא משענת קנה רצוץ. מוטב לחוטובלי לוותר על תוארה הריק מתוכן, לחזור אל הכנסת ולהחליף את נאמנותה לנתניהו בנאמנות לאידיאולוגיה שעוקפת אותו מימין, תוך נכונות גם להתעמת איתו. כבעלת השכלה משפטית ויכולת רטורית, חוטובלי יכולה וצריכה להביע דעות ולהוביל יוזמות חקיקה שיחזירו אותה אל מקומה הטבעי - באגף היותר ימני ויותר מסורתי בליכוד. מהלך כזה ישקם את הפופולריות שלה במפלגה ויקדם את הסיכויים שלה להצליח בפריימריז הבאים, הרבה יותר מתואר חסר תוכן של סגנית שר או תקווה לגמול מנתניהו על שירות נאמן.

לתגובות: eshilo777@gmail.com