לקראת הכרה בירושלים:
מה מתכנן לנו ארדואן?

עד כמה איומי ארדואן בניתוק יחסים הם רציניים? למה הוא תוקף את ישראל כשמדובר במהלך אמריקאי? שוחחנו עם מומחה ליחסי טורקיה-ישראל.

שמעון כהן , י"ח בכסלו תשע"ח

תוקף. ארדואן
תוקף. ארדואן
צילום: אורי לנץ. פלאש 90



טוען....

"אנחנו הולכים לנהל את המאבק הזה עד הסוף בנחישות וזה יכול להגיע עד כדי ניתוק היחסים הדיפלומטיים שלנו עם ישראל", כך איים אתמול נשיא טורקיה, ארדואן, לקראת הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל, והתגובות הישראליות לא איחרו לבוא.

הקשר שלנו לירושלים חזק מהקשר לאנקרה וביטויים דומים נשמעו מפי שרים וחברי כנסת.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר נמרוד גורן מהמחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטה העברית, מומחה ליחסי טורקיה-ישראל, על הגורמים להצהרותיו של ארדואן וההשלכות שעשויות להיות למהלכו של טראמפ.

ד"ר גורן עורך הפרדה בין הנימה לתוכן הדברים של ארדואן. לדבריו בעוד האמירה הטורקית החריפה תואמת שורה ארוכה של התבטאויות בעולם המוסלמי לקראת המהלך, אך באשר לאיום עצמו בניתוק יחסים, מזכיר ד"ר גורן כי מדובר בסגנון שלא נשמע ממקומות אחרים וככל הנראה הדברים נובעים מרצונו של ארדואן לבלוט לעומת מנהיגים אחרים במזרח התיכון.

"חשוב לזכור שהיחסים עם טורקיה מעולם לא נותקו, גם במשברים הכי חריפים וגם תחת ארדואן. נושא ירושלים הוא מרכזי לטורקים, גם עוד קודם לארדואן. בשנת 1980 כשהכנסת העבירה את חוק ירושלים הטורקים הורידו את דרג היחסים, ובשנים האחרונות בכל פעם שהיה משבר בנושא ירושלים, ארדואן הביע את מורת רוחו בצורה תקיפה".

ממשיך ד"ר גורן ומציין כי "לעולם המוסלמי יש המון רגישות לירושלים וכל מהלך שם יוצר הרבה זעם. השאלה בכל פעם היא לאן זה מוביל ומה התגובה. כרגע בין טורקיה לארה"ב יש משבר ללא קשר לעניין הישראלי, והרבה דברים מפרידים ביניהם ואולי גם לזה יש תרומה לכעס הטורקי".

באשר לתגובה הישראלית לתגובת הנשיא הטורקי, תגובה שנעה בין התבטאות דומה לתגובות נוספות של העולם המוסלמי לבין ניסיון לבלוט עם איומי ניתוק היחסים, אומר גורן: "הפערים בין טורקיה לישראל בנושא הפלשתיני בכלל, הם פערים שישראל מאוד מודעת להם והם לא חדשים. כשנחתם ההסכם בשנה שעברה בין המדינות היה ברור שהיחסים לא יגיעו לסיפור אהבה, אבל מנסים לייצר שיתופי פעולה בתחומים אחרים, כלכלה, גז טבעי ואולי גם אינטרסים משותפים בסוריה".

להערכתו הגישה הנכונה היא איזון בין האינטרסים השונים ולא יציאה כוללת של נציגי ישראל נגד ארדואן כאילו הוא מקור הרוע. "התגובות שיוצאות מישראל ממוקדות בארדואן, גם כי הדברים חריפים וקשים יותר ,וגם כי היחסים איתו מתוחים לא מהיום. היו הצהרות חריפות שלו במשברים קודמים וגם הן מאוד חריפות והדברים מובילים לתגובות נגד מהמערכת הפוליטית".

ד"ר גורן מציין כי יופתע מאוד אם אכן האיומים יגיעו עד כדי מימוש, "יש מהלכים שהוא יוכל לעשות עוד קודם לכן אם הוא ירצה. הרבה תלוי במה שיקרה בשטח ואם נכנסים למעגל של הסלמה. יש הבדל בין תגובה לאמירות אמריקאיות עקרוניות שלא נראות להם, לבין מצב שנוצר עימות אלים בין ישראל לפלשתינים ואז התגובה הטורקית תהיה אחרת.

''ברמה המיידית הוא יכנס את ארגון מדינות האיסלאם, שטורקיה בראש האסיפה שלו, כמו שהיה אחרי אירוע המגנומטרים. הם ינסו לפעול דרך מנגנונים רב לאומיים".

לדבריו "טורקיה לא ממהרת לעשות מהלכים נפרדים ואינדיבידואליים. היכולת לעבור דרך מנגנון אזורי מפחית לפעמים את הרצון של מנהיגים לבצע מהלכים קיצוניים, כי נראה שהוא הצליח לייצר תחת מנהיגותו הצהרה של כמה עשרות מנהיגים וזה נראה כמהלך אקטיבי בעיני הציבור. אולי יחזירו שגריר להתייעצויות ואולי תהיינה התבטאויות חריפות יותר סביב ארה"ב. אני לא רואה ניתוק יחסים בסל הפעולות האפשרי".

עוד מעיר ד"ר גורן כי המציאות הנוכחית שבה בין טורקיה לארה"ב קיים נתק ביחסים, גורם גם הוא לכך שהתגובה מצידו של ארדואן למהלך שמאחוריו עומדת ארה"ב, מכוון דווקא לישראל שעימה יש לו שיח ולא לוושינגטון ששם אין לו מהלכים והשפעה.