בשבע מהדורה דיגיטלית

יד רוחצת יד

מערכת המשפט התערבה כדי לבטל את זכייתו של ערוץ 20 במכרז להפעלת ערוץ הכנסת. זוהי רק דוגמה אחת לגיבוי ההדדי בין אליטות השמאל

עמנואל שילה , י"ט בכסלו תשע"ח

נאלצים לעמוד תחת השגחה דקדקנית על קיום תנאי הזיכיון שלהם. ערוץ 20
נאלצים לעמוד תחת השגחה דקדקנית על קיום תנאי הזיכיון שלהם. ערוץ 20
צילום: יח"צ

1

האם הוכרע הקרב על מוקדי הכוח של החברה הישראלית? זו הייתה כותרתו של מושב שעסק בנושא "האליטות החדשות" בכנס אילת לעיתונות, שהתקיים בשבוע שעבר. על הבמה ישבו אנשי תקשורת בכירים וותיקים: ותיקי רשות השידור חיים יבין ויעקב אחימאיר, מפקד גל"צ החדש שמעון אלקבץ, עורך 'מקור ראשון' חגי סגל, דרור אידר – פובליציסט בולט ועורך מדור הדעות ב'ישראל היום', ומזל מועלם שהייתה שנים רבות כתבת פוליטית ב'הארץ' וכיום פרשנית באתר 'אל מוניטור'. הגלגל השביעי בעגלה הייתי אני.

למרות הכותרת רחבת המשמעות של הפאנל, רוב הדוברים עסקו בעיקר בנושא הקרוב לליבם - חילופי הדורות והאליטות בתחום התקשורתי. אחד הדוברים המשיל את חילופי האליטות להעברת מקל במרוץ שליחים. כשהגיע תורי לדבר נכנסתי לרגע לנעליו של פרשן ספורט כדי להסביר עד כמה בישראל תהליך חילופי האליטות שונה לחלוטין ממה שמתרחש על מסלול הריצה. את מה שאמרתי שם בקצרה במגבלות הזמן, אני מבקש להרחיב כאן.

2

במרוץ שליחים העברת המקל בין הרצים מתבצעת בשיתוף פעולה מלא, מתוך רצון משותף בהצלחת הקבוצה. הרץ התורן מבצע את חלקו ומתעייף. הוא מעביר את המקל לבא בתור ובכך מאפשר את המשך הריצה בכוחות רעננים, בדרך לתוצאה מצטברת טובה יותר. כך למשל, במרוץ יחידים למרחק 400 מטר עומד שיאו העולמי של הרץ ואן ניקרק מדרום אפריקה על 43.03 שניות. לעומת זאת, שיא העולם בריצת שליחים למרחק 400 מטר שמתחלקת בין ארבעה רצים נקבע על ידי נבחרת ג'מייקה בשנת 2012 ועומד על 36.84 שניות בלבד (הנתונים באחריות ויקיפדיה). העברת המקל משליח לשליח מאפשרת לקצר את זמן הריצה בכ‑14 אחוזים.

בתקשורת הישראלית אין מציאות של העברת מקל מקבוצה לקבוצה. להפך. קבוצת האליטה התקשורתית הוותיקה נאחזת במקל בציפורניה, ומערימה קשיים בפני קבוצות אחרות שמבקשות להיכנס לשוק. במיוחד נכונים הדברים לגבי האליטה הימנית-דתית החדשה, שנציגיה נאלצים לחצוב בסלע את דרכם אל עולם התקשורת. ההשתלבות בכלי התקשורת הגדולים מתבצעת בתהליך איטי וסיזיפי, כשאלה שמצליחים להיקלט הם בעיקר מי שיודעים ומוכנים להתאים את עצמם לרוח ולאווירה השלטת. במקביל, היוזמות להקמת כלי תקשורת אלטרנטיביים נאלצו לאורך כל הדרך לעבור מכשולים גבוהים, ולעיתים גם להתנפץ עליהם.

את תחנת הרדיו ערוץ 7 הצליח השמאל לסגור באמצעות ניהול משפט נגד מנהליו, למרות שאיש השמאל אייבי נתן, שהקדים את ערוץ 7 בהפעלת שידורי רדיו מהים, לא נתקל מעולם בהפרעות דומות של שלטונות החוק. את תחנת הרדיו האזורי של יהודה ושומרון 'גלי ישראל', שנפתחה לאחר זכייה במכרז מסודר וחוקי, ניסה ארגון השמאל הקיצוני 'גוש שלום' להשתיק באמצעות עתירה לבג"ץ נגד שידוריה. בתחום העיתונות המודפסת הוביל השמאל ניסיון חמור לחוקק חוק מיוחד שיסגור את העיתון 'ישראל היום', שמעז לחרוג מהקו השמאלני של 'ידיעות' ו'הארץ'. ובתחום שידורי הטלוויזיה, הערוצים הוותיקים והחזקים לא מפסיקים להציק לכבשת הרש של הציבור הימני והדתי – ערוץ 20.

3

קברניטי ערוץ 20 נאלצים לעמוד תחת השגחה דקדקנית על קיום תנאי הזיכיון שלהם, למרות שערוצי הטלוויזיה האחרים והמתחרים מעולם לא נדרשו להקפדה דומה. לאורך שנים רבות פיגרו הזכייניות השונות בתשלום דמי הזיכיון, ולא עמדו במחויבויות תוכן שונות שלקחו על עצמן בעת שזכו במכרז. למרות זאת, הגישה תמיד הייתה שיש להתגמש ולוותר כדי לאפשר להן להמשיך לשדר. רק כשמדובר בערוץ 20 יש התערבות קפדנית בתכנים והטלת קנסות כבדים על מה שנתפס כחריגות מהזיכיון.

לפני כשבעה חודשים הצליחו אנשי ערוץ 20 להפתיע ולזכות במכרז להפעלת ערוץ הכנסת, לאחר 13 שנים שבהן נוהל על ידי חברת החדשות של ערוץ 2. הזכייה בהפעלת ערוץ הכנסת חשובה מאוד להמשך התפתחותו של הערוץ הצעיר ולהגברת פעילותו בתחום האקטואליה. היא גם יכולה להוסיף לקופתו תקציב נאה של יותר מ‑20 מיליון שקלים בשנה - תוספת שאינה משמעותית למתחריו עתירי התקציב, אבל הייתה יכולה לסייע מאוד לתפעולו של ערוץ קטן וצנוע במשאביו. אז כמובן שהזכייה הזאת הייתה לצנינים בעיני האליטות הישנות, שמתוך שילוב של מניעים עסקיים ואידיאולוגיים יצאו למאבק משפטי כדי לבטל את הזכייה.

כאן נכנסה לתמונה אליטה ישנה אחרת, האליטה המשפטית, שגם היא כידוע נלחמת בציפורניים על מה שהיא תופסת כנחלתה הפרטית, ועושה הכול כדי למנוע גיוון אידיאולוגי וסוציולוגי בהרכב מערכת המשפט. שופטי בג"ץ קיבלו את עתירת ערוץ 2, הקפיאו את מימוש תוצאות המכרז, וציוו על מועצת הכבלים והלוויין לשקול שנית את החלטתם. במועצת הכבלים והלוויין ביקשו תחילה לעמוד מאחורי החלטתם לטובת ערוץ 20 ולהגן עליה תקשורתית ומשפטית. אבל השבוע פרסם העיתון 'כלכליסט' שמחלקת הבג"צים בפרקליטות הודיעה כי אין בכוונתה להגן בפני בג"ץ על ההחלטה להעניק את הזיכיון לערוץ 20. התוצאה הצפויה היא שבשבוע הבאה תתכנס המועצה, תבטל את זכיית ערוץ 20 ותעניק את הזיכיון לקבוצה אחרת.

האם יש סיכוי שמישהו בכנסת, שנשלטת כזכור בידי קואליציה ימנית-דתית, יעשה משהו כדי למנוע את העיוות הזה בערוץ הבית של הכנסת?

4

מה שקורה בתחומי התקשורת והמשפט קורה גם במוקדי כוח אחרים שנשלטים בידי האליטות הישנות. שרת התרבות מירי רגב הפכה לצנינים בעיני האליטה התרבותית בגלל ניסיונותיה לתקצב לא רק את מה שמיוצר ומוצג בתל אביב, ובגלל ביקורתה על סרטים ומחזות אנטי-ישראליים שמופקים בתקציבי מדינה. בפקולטות למדעי הרוח והחברה לא מאפשרים שוויון הזדמנויות לחוקרים בעלי אוריינטציה מסורתית או לאומית. ובצבא עוסקים בשנים האחרונות בסימון של סכנת ההדתה, ונוקטים צעדים שידללו את השפעתם של בני הציונות הדתית.

תופעה משמעותית נוספת היא הגיבוי ההדדי שמעניקים בני האליטה הישנה המפוזרים במוקדי הכוח השונים, שבמסגרתו הם מסייעים אלו לאלו לשמר את כוחם. תפקודם של שופטי בג"ץ ושל מחלקת הבג"צים בפרקליטות נגד ערוץ 20 ולטובת מתחריו בפרשת ערוץ הכנסת, הוא רק דוגמה אחת כיצד האליטות הישנות במערכת המשפט ובתקשורת מגבות זו את זו. דוגמה מפורסמת אחרת קיבלנו בהחלטה לזכות את השדרנית הבכירה אילנה דיין מאשמת הוצאת דיבה בפרשת סרן ר'. שופטי בית המשפט העליון המציאו הלכה חדשה ומיוחדת של "אמת לשעתה", כדי לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי שגזר עליה לשלם לסרן ר' פיצוי של 300 אלף שקלים. דיין מצדה גומלת לשופטים בתחקירים כמו זה שהוקיע לאחרונה את שיתוף הפעולה בין נציגי הכנסת והממשלה לנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. זהו אותו שיתוף פעולה שעלול לאלץ את שופטי בג"ץ לקבל אל שורותיהם שופטים שמרנים, או גרוע מכך – דתיים וימניים, שעשויים לערער את ההגמוניה של האליטה השמאלנית השולטת בבג"ץ.

השבוע פורסמה בחגיגיות תמונתן של 13 החיילות שלאחרונה הסתיימה הכשרתן ללוחמות השריון הראשונות של צה"ל. כשהמיזם הזה יצא לדרך הובטח שלא יהיו צוותים מעורבים, והחיילות ישובצו בטנקים על טהרת המין הנשי. אבל כבר עכשיו ברור שההבטחה לא תקוים, לפחות עד שיוכשרו גם מפקדות טנקים. האם מפקדים דתיים יחויבו לפקד עליהן? הרמטכ"ל מבטיח שלא, אבל לא נענה להפצרת הרבנים לעגן את ההבטחה הזאת בפקודת השירות המשותף. הרב אלי סדן, שזכה בפרס ישראל על תרומת המכינה שבראשותו לצה"ל ולביטחון ישראל, כינה את הכוונה לחייב קצינים דתיים לשרת בגדודים מעורבים "גזירת שמד". עד כה לא נמצא פתרון לבעיה החמורה הזאת.

5

אז האם הוכרע הקרב על מוקדי הכוח של החברה הישראלית? ממש לא. הימין שולט בפוליטיקה, אך השמאל עדיין שולט במוקדי הכוח, שהשפעתם אינה פחותה ואולי אף עולה על זו של הכנסת והממשלה. ככל שהמחנה הלאומי-מסורתי ישכיל יותר לקרוא את מפת שדה הקרב הזה, כך יגברו הסיכויים שהוא יחדל מלנחול בו מפלה אחר מפלה.

לתגובות: eshilo777@gmail.com