'ריבונות – יישום מצוות 'וירשתם אותה"

הרב שמואל אליהו: ריבונות ישראל על הארץ היא מצוות עשה דאוריתא של 'וירשתם אותה', מצוות הרבים שגם ליחיד יש בה תפקיד משמעותי.

תנועת הריבונות , כ' בכסלו תשע"ח

הרב שמואל אליהו
הרב שמואל אליהו
צילום: אלירן אהרון

"החלת הריבונות על ארץ ישראל היא מצוות עשה של 'וירשתם אותה'. לא די בישיבה בארץ ובהליכה בה אלא עלינו לשלוט בארץ, כך מבארים המפרשים", קובע הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת.

"ישיבה בארץ ישראל תחת שלטון תורכי, אנגלי או אחר לא קיים את המצווה אלא רק את חלקה, החלק של העלייה לארץ, אבל לא את מצוות ירושת הארץ שהיא מצוות עשה מן התורה, מצווה ששקולה נגד כל מצוות התורה. המצווה היא לא רק לעלות לארץ, להיות בה, לדור בה ולהתהלך בה אלא ליישב אותה ולרשת אותה".

"הפוסקים קובעים שאנחנו מצווים שהארץ תהיה גם בשלטון יהודי וגם שתהיה מיושבת. זו המשמעות של 'וירשתם אותה וישבתם בה'", אומר הרב והדברים מעלים את השאלה אם יתכן וכל עוד מדינת ישראל אינה מחילה את ריבונותה על יהודה ושומרון המתגוררים באזורים אלה מקיימים רק את חלקה של המצווה ולא את המצווה כולה כתושבי שאר הארץ.

הרב משיב בנחרצות: "המתיישבים מקיימים את המצווה יותר, משום שהם גורמים בהתיישבותם להחלת הריבונות במקום שבו הריבונות עדיין חלשה. בזכותם מקום שהיה שמם מתיישב בכך מתקיים 'וישבתם בה', ובזכותם מקום שהריבונות בו הייתה חלשה מתחזקת והופכת ליותר משמעותית. לכן הם מקיימים את המצווה ביתר הידור".

על סוגיית היחס למיעוטים, הסוגיה הדמוגרפית, בהיבט התורני-הלכתי אומר הרב אליהו כי המענה לכך מצוי בגמרא, בפוסקים ולמעשה בתורה עצמה. "יש מושג של גר תושב, שפירושו הוא מי שמקבל על עצמו את שבע מצוות בני נוח ואת הריבונות של עם ישראל בארצו. במצב כזה ניתן לאפשר לו בתנאים מסוימים לחיות כאן, וממילא יש לו גם זכויות. התנאים לכך מפורטים בשבע מצוות בני נוח, כלומר שיקבל על עצמו חיים נורמאליים של אדם נורמאלי, שלא גונב ציוד חקלאי או קרקעות ולא תומך בתופעת הגניבה, לא רוצח מטעמי כבוד המשפחה או טעמים אחרים, אתה לא תוקף אוטובוס בכביש כי לא נתנו לך לעקוף. מדובר בתנאים נורמאליים שנדרשים ממי שחי פה כאורח במדינה היהודית. אתה לא יכול לחיות כאן לא כבעל הבית ובוודאי שלא כפולש. לעומת זאת, מי שיושב כאן וחותר תחת ריבונותנו או שמרשה לעצמו דברים האסורים במצוות בני נוח יתכבד ויעבור למקום אחר".

האם מצוות הריבונות היא מצווה כללית או שיש בה תפקיד גם ליחיד?

"למדנו מגדולי הדורות שגם ליחידים יש מצווה. כשרבי יוסף קארו עלה לארץ ישראל הוא היה יחיד ולא עם. כל אותם שעלו לארץ לפני ה' באייר תש"ח היו יחידים ועם זאת הם עלו כי זה סוג של מצווה, גם אם לא במלוא חשיבותה, יש בה ערך של הכשר מצווה למצווה העתידית".

ומה תפקידו של היחיד במצווה?

"הכלל מורכב מיחידים. כלל ישראל שזכה לרשת את הארץ בתש"ח היה מורכב מיחידים ועוד יחידים שהצטברו ויצרו את הכלל, וכך גם בששת הימים, וכך גם היום בהתיישבות ביהודה ושומרון יחידים גורמים לממשלת ישראל להחיל עוד ועוד סממנים של ריבונות על יהודה ושומרון. על היחיד יהיה להמשיך ולפעול לחיזוק ריבונותו של עם ישראל על ארצו. כך נהג רבי יוסף קארו כשעלה לארץ, כך השל"ה הקדוש, כך האר"י וכך כל גדולי עולם שעלו לארץ במשך הדורות, יישבו אותה וקנו בה בתים, ובמקרים מסוימים בירושלים אפילו עשו זאת בשבת כי ראו בזה חלק ממצוות ישוב ארץ ישראל, חלק שגורם ומביא למצוות הריבונות".

(הראיון הובא בכתב העת 'ריבונות' האחרון בהוצאת תנועת הריבונות)