הרב אברהם סתיו
הרב אברהם סתיוצילום: עצמי

יש ספרים שמקיימים את שליחותם בעצם קיומם, בכותרת שלהם, גם אם בין כריכותיהם לא היה דבר.

כזה למשל הוא ספרו של החפץ חיים, שעצם קיומו יצר תחום הלכתי חדש של 'הלכות לשון הרע', בלי קשר להכרעה מקומית זו או אחרת.

כזה הוא גם, להבדיל כמובן, ספרי הראשון - "כחלום יעוף", שניסה להפוך את תחום אובדן ההריון לנושא בעל מעמד הלכתי ורעיוני, ועשה את שליחותו נאמנה למרות שהתוכן שלו סובל מכל פגם אפשרי שיכול היה להוציא מתחת ידיו הנער בן ה-21 שהייתי בזמן הכתיבה.

וכזה הוא, ללא ספק, ספרו של הרב אלי רייף, 'שלום בחילך': הליכות והלכות לחיילת הדתית. ספר שמכיר לראשונה בקיומו של מושג כזה, "חיילת דתית", ובצורך של אותה חיילת בהדרכה הלכתית ותורנית המותאמת עבורה.

מה שיפה בספרים כאלו, הוא שלפעמים אחרי שסיימת להסתנוור מן הכריכה, ופתחת את הספר עצמו, אתה מוצא שהאוצר האמתי שוכן בתוכן שלו. כך הדבר בוודאי בספרי החפץ חיים, וכך הוא גם בספרו של הרב רייף.

הספר הוא ספר הלכה מקוצר, שאיננו מתיימר לחדש חידושים מרחיקי לכת (אף שפסיקותיו הייחודיות של הרב רבינוביץ', המשולבות היטב בין בתריו, יגרמו עניין בספר גם לקורא המלומד). היופי הייחודי שבספר נמצא אפוא לא בגופי ההלכות אלא בדרך הגשתן, וזאת בכמה מישורים:

ראשית, הספר עושה עבודה גדולה של תיווך, עוד בטרם מגיע הקורא (או הקוראת) אל ההלכות עצמן. ההקדמה הכללית של הספר, כמו גם ההקדמה לכל פרק ופרק, עוסקת על המפגש שבין ההלכה לחיי הצבא. היא מתארת ברגישות את הקשיים והאתגרים הייחודיים בצבא בכלל, ובמפגש השונה עם דיני כשרות, מועדים וכדומה בפרט. זאת בנוסף לקטעי-היומן האישיים המלווים את הספר, שמעניקים תחושה של חיבור והזדהות. בכך מהווה הספר מקור השראה ותמיכה רוחני, ולא רק ספר הלכה פרקטי.

שנית, המחבר (שידיו רב לו בתחום הכתיבה התורנית) משכיל לפשט את התחומים ההלכתיים המורכבים לכדי הנחיות ברורות ונעימות לקריאה, תוך שילוב ההיבטים המעשיים הייחודיים הקיימים בצבא ופקודות מטכ"ל.

והיבט שלישי, שולי לכאורה, "last but not least" כלשון אחינו הלוע"זים, הוא העיצוב הנאה והמזמין, הכולל בין השאר רישום של תתי-הנושאים בצד העמוד, שהופך את העיון בספר לחוויה מהנה ומושכת.

קיצורו של דבר: אם אתם מכירים במקרה מישהי שמתגייסת לצבא, אני לא יכול לחשוב על מתנה טובה יותר לקנות לה.