הפלוגה הדתית והקרב בכיס פלוג'ה
הפלוגה הדתית והקרב בכיס פלוג'הצילום: באדיבות המשפחות

בכ"ו כסלו תש"ט, נר שני של חנוכה, נפלו בקרב בכיס פלוג'ה (קרית גת של היום) 89 לוחמים.

הנופלים, חיילי חטיבת אלכסנדרוני, ביניהם חברי הפלוגה הדתית- 'פלוגת האלוקים', ולוחמי גדוד 35 של האצ"ל. רבים מהם היו עולים חדשים, מתוכם 20 ניצולי שואה וחמישה שהיו הנצר האחרון למשפחתם שנרצחה בשואה.

חיילי חטיבת אלכסנדרוני ו'פלוגת האלוקים' לחמו בגבורה בקרבות שונים באזור מרכז הארץ- כיבוש כפר סבא הערבית, טנטורה,קאקון, חיריה, סאקייה, תל השומר, קולה, רנתיה, כיס פלוג'ה.

יעקב מרקוביץ, ממייסדי הפלוגה הדתית ורב הסמל הפלוגתי שלה, כתב לימים בחוברת שיצאה לזכר חללי הפלוגה, שהחיילים ראו את עצמם כנושאי הדגל של היהדות הדתית. "הם לא ביקשו זכויות יתר בשל היותם דתיים אבל עמדו על זכותם לקיים אורח חיים דתי. כשנדרשו לצאת לקרב לא היססו לעלות בשבת על הרכב כדי להגיע לקו ההערכות אבל סרבו להתאמן בשבת ונאבקו ללא פשרה נגד פגיעה בקדושתה".


מתוך הסרט 'פלוגת האלוקים'

שמעון קוטנר, מלוחמי הפלוגה, מתאר את הווי הדתי והחברתי שייחד את הפלוגה והקרין על כל גדוד 33 שאליו השתייכה. "בלילות שבת היינו מקיימים קבלת שבת וסעודת שבת חגיגית ולוחמים רבים מהגדוד היו מצטרפים אלינו. אנשים חיפשו קצת יידישקייט וזיכרונות מהבית".

בספטמבר 1948 התבקשו שני טבחים דתיים מהפלוגה הדתית לבשל בשבת עבור חיילים של פלוגה אחרת שעמדו לצאת לפעולה. הטבחים סרבו בטענה שיש מספיק אוכל ואין צורך לחלל את השבת. הם הועמדו לדין על סירוב פקודה, נשלחו למאסר וראשם גולח כמנהג הצבא הבריטי. כשנודע לחברי הפלוגה על מאסרם של חבריהם הם פתחו בשביתת רעב של 24 שעות. האירוע עורר מהומה ציבורית והגיע עד כדי משבר קואליציוני. לימים יספר הרב גורן, שמקרה זה הוביל אותו ואת בן גוריון לפעול לכך שכל המטבחים בצה"ל יהפכו כשרים.

בחודש אוקטובר 1948 לאחר תקופה ארוכה של מצור מצרי, נפרצה הדרך לנגב ב'מבצע יואב'. לאחר המבצע נותרו בנגב כוחות של הצבא המצרי שכותרו על ידי צה"ל. כוח של החטיבה הסודנית בצבא המצרי כותר באזור הכפרים פלוג'ה ועיראק אל מנשיה ונקרא בשם 'כיס פלוג'ה'. קצין המודיעין של החטיבה היה ג'מאל עבדול נאצר, לימים נשיא מצרים.

בתחילת חודש נובמבר ירדה חטיבת אלכסנדרוני לנגב והחליפה את חטיבת גבעתי שכיתרה את הכיס לאחר שכשלה בניסיונה לכבוש אותו חודשיים קודם לכן. ב-28 בדצמבר, נר שני של חנוכה, הוטל על חטיבת אלכסנדרוני לחסל את כיס פלוג'ה במבצע שנקרא 'מבצע חיסול' והפך לאחד הקרבות הקשים במלחמת העצמאות.

המשימה העיקרית במבצע – כיבוש הכפר עיראק אל מנשיה, הוטלה על גדוד 33 בחטיבה, הגדוד של הפלוגה הדתית. הלוחמים יצאו למבצע לאחר תפילת ערבית והדלקת נר שני של חנוכה. משה מנהיים, מפקד מחלקה בפלוגה תיאר לימים בחוברת הזיכרון את הרגעים לפני היציאה לקרב.

"לאחר הדלקת נרות שרנו את שירי החנוכה בחיל ורעדה. לפתע חשנו כי גיבורי המכבים אשר לחמו בעבר הרחוק קרובים כל כך ללבותינו".

מזג האוויר בליל הקרב היה סוער וגשום. אדמת הלס הפכה לבוצית והגדוד הגיע לנקודת ההערכות באיחור. בינתיים, הקרב של לוחמי גדוד 35 של האצ"ל,על משלט הגשר כבר החל ואלמנט ההפתעה אבד. לוחמי גדוד 35 לא הצליחו לכבוש את משלט הגשר, איבדו לוחמים רבים ונסוגו. הפלוגה הדתית ניסתה לפנות בוקר לכבוש את התל אך ספגה אבדות, נסוגה והתמקמה באחד מחצרות הבתים למרגלות 'תל עירני'. הגשמים והבוץ הוציאו מכלל שימוש חלק גדול מכלי הנשק והתחמושת של הלוחמים.

האויב המצרי החל לכתר את הפלוגה מכל עבר ובשלב מסוים הצטרפה לכוחות המצריים גם שיירת משוריינים מצרית שהגיעה מכיוון פלוג'ה. בשעות הבוקר ניתנה לכוחות פקודת נסיגה. פלוגות א ו-ב של הגדוד הצליחו לסגת, אך הפלוגה הדתית נשארה לכודה בחצר שלמרגלות התל והמשיכה להילחם בגבורה בקרבות פנים אל פנים מול הכוחות המצרים, מעטים מול רבים, עד הכדור האחרון.

שבעה חיילים בפיקודו של מנהיים, אחד ממפקדי המחלקות, הצליחו לפרוץ את טבעת הכיתור ולסגת מהכיס, שני חיילים שהסתתרו נפלו בשבי. כל שאר חיילי הפלוגה שהשתתפו בקרב - 67 לוחמים - נפלו יחד עם 22 לוחמים מפלוגות אחרות. המצרים כרו קבר אחים וטמנו שם את החללים הרבים. לאחר שנה הועברו רובם לקבורה בנחלת יצחק בתל אביב.

הערה: הכתבה היא חלק מכתבות של העיתונאי אלישיב רייכנר, מקור ראשון

להרחבה על סיפור הפלוגה הדתית והקרב בכיס פלוג'ה

לזכרם של 89 הנופלים ניתן להוריד בובות אצבע מתוקות, סיפור וחידון לחנוכה חינם להדפסה ביתית