תביעות ייצוגיות הפכו ל"שיטת מצליח"

ההחלטה להטיל אגרה של 16,000 שקלים על תביעה ייצוגית מניבה האטה בקצב התביעות שהפכו בחלק מהמקרים למקור פרנסה ותו לא.

שמעון כהן , י"ג בטבת תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK



טוען....

עד לא מכבר ניתן היה להגיש תביעות ייצוגיות ללא תשלום אגרה, אבל בעקבות ריבוי התביעות מהסוג הזה הוחלט להטיל אגרה של 16,000 שקלים על תביעה ייצוגית.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על ההחלטה עם עו"ד איתי אנשל, המתמחה במשפט אזרחי וליטיגציה מסחרית, הקובע בתחילת דבריו כי אכן השימוש בכלי התובענות הייצוגיות נעשה נרחב הרבה יותר באחרונה, "ואפשר להגיד שעד להחלטה הזו אכן הייתה מעין הצפה ועלייה די משמעותית".

באשר להצלחת ההחלטה האחרונה הוא אומר כי אמנם "קשה לאבחן מספרית את השינוי מזה חודשיים מאז הטלת האגרה, אבל ניתן לראות סוג של האטה".

לטעמו של עו"ד אנשל קיים היגיון רב בהחלטת האגרה, וזאת כצעד אחד מתוך מספר צעדים מתחייבים שתכליתם בלימת גל התובענות הייצוגיות שהפכו להיות כלי לעשיית רווחים קלים.

"אין ספק שההחלטה הזו, להשית אגרות על הליכים כאלה, לא באה בחלל ריק, אלא באה אחרי תקופה ארוכה שבתי המשפט מרגישים שיש יד קלה מבחינת התובעים. כל אחד מרגיש שיש עוולה שהוא חלק ממנה בתחומים שונים ומגוונים, מהעולם המסחרי, הודעות ספאם ועוד, ומכיוון שכך כל אחד חושב שמן הסתם בטוח שרבים אחרים נפגעו כמותו ולכן הוא יוכל בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות להגיש תביעה".

עו"ד אנשל מציין כי מבחינתו של העותר מדובר במהלך משתלם שכן אם תיצלח תביעתו הוא יגרוף לכיסו סכום של 17-18 אחוזים מהסכום שנועד להגיע לציבור, וכשמדובר במיליונים ועשרות מיליונים הרי שמדובר בסכום נכבד. "הם מציגים את עצמם כשומרי הסף", אומר אנשל וממהר להדגיש כי לצד תובענות ה"מצליח" הללו הרי ש"יש עוולות צרכניות שצריך לטפל בהן ולא ניתון לוותר על הכלי של תובענות ייצוגיות, אבל יצירת שיטה והגשת תביעות בצורה גורפת ללא בחינה מהותית של העובדות שעליהן מושתתת התביעה, על כך צריך לעשות כמה צעדים, והטלת האגרות היא אחד הדברים שצריך לעשות".

בהמשך השיחה עמו מספר עו"ד אנשל על תביעה ייצוגית בה ביקש תובע סכום של חמישים מיליון שקלים משולח הודעת ספאם רק משום שאליו הגיעה הודעה אחת כזו והערכתו שהודעה דומה הגיעה לצרכנים רבים מלבדו.

תובענה זו אושרה על ידי בית המשפט ואולם במהלך הדיון נדרש התובע להוכיח שאכן מאחוריו קבוצה של נתבעים. כדי להגיע לרשימת הנתבעים היה צורך לאתר נתונים בחברה שלישית שאינה נתבעת או תובעת בדיון, והחוק אינו מאפשר מצב בו גוף שלישי יידרש לסייע לתביעה של גוף אחד נגד גוף שני.

המשמעות היא שכל עוד הנתונים אודות נפגעים נוספים נמצאים בידי הנתבע ניתן לדרוש ממנו להציג אותם בפני בית המשפט, אך כאשר הם אינם בידיו לא ניתן לחייב גוף שלישי לעשות זאת. במקרה אודותיו מדבר עו"ד אנשל, ביקש התובע לחייב את החברה הנתבעת לשלם גם את סכום העתק שהיה נדרש כדי לברר מי עוד נפגע כמותו.

דרישות אלה ואחרות לא התקבלו בבית המשפט. "כשמגישים תובענה ייצוגית זה בסדר שחווית את העוולה או שניזוקת ואתה זכאי לשיפוי, אבל אתה צריך לדעת שיגיע הרגע שבו תצטרך להוכיח שיש קבוצה מאחוריך ומה גודלה", אומר אנשל המסכים שקיימת בעייתיות בהוכחת גודלה של הקבוצה המעורבת בתביעה הייצוגית לעתים ללא ידיעתה, ואולם על מנת לאפשר מתן פיצוי מקומי מאפשר החוק, במקרה של תביעה נגד שולחי ספאם, לגשת לביהמ"ש לתביעות קטנות ולקבל 1000 שקלים על כל הודעה שלא הסכמת לה, ובכך נותן המחוקק כלי גם ללא צורך בתביעה ייצוגית.

עוד מוסיף עו"ד אנשל ומציין כי לנוכח ריבוי התביעות הייצוגיות, בית המשפט צריך לבחון גם את תום הלב של התובע, ואת זאת ניתן לברר בבדיקה אם מדובר בתובע סדרתי או לא. כמו כן הוא מזכיר את השאלה האם אכן כספי הפיצוי יגיעו לייעדיו, כלומר לציבור הרחב.

לעתים ביהמ"ש פוסק סכום של שקלים בודדים למאות אלפי נפגעים, ובפועל למעט העותר שגוזר קופון גדול של 17-18 אחוזים והוצאות משפט המושתות על הנתבע, איש מהנפגעים אינו ממהר לפעול כדי לקבל סכום של עשרה או עשרים שקלים, וכך יוצא שהפיצוי אינו מגיע לייעדו והתביעה נועדה אך כדי להעשיר את כיסו של התובע.

עו"ד אנשל
צילום: אלירן אביטל