איקיוטק והקבלה

עו"ד נועם קוריס בטור מיוחד על הקלות שבה דברים מתפרסמים באינטרנט ומתפזרים לאין סוף אתרים.

עו"ד נועם קוריס , י"ד בטבת תשע"ח

pixabay
pixabay
צילום: pixabay

הקלות שבה דברים מתפרסמים באינטרנט ומתפזרים לאין סוף אתרים ואזכורים ברשת מזכירה לי תמיד סיפור שסיפרתי בכמה הזדמנויות על ספר שכתבה מדונה בחסות המרכז לקבלה.

הספר מספר על דמות בשם מיסטר פיבודי ועל מעשה בתפוחים, בפתח ספרה הסבירה מדונה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

למרות שהסיפור הוא מלפני מאות שנים ועוסק בכלל בתפוחים נראה שיש דברים שלעולם לא משתנים. הספר מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של מה שראה ילד אחד, אשר ראה שהרב לוקח תפוחים ששילם עליהם מראש, מבלי לדעת שהרב שילם על התפוחים, שטף עיירה שלמה בלשון הרע נגד הרב, אפילו מבלי שניתנה לרב האפשרות להתייחס לפרשנות המוטעית של הילד, וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

עו"ד נועם קוריס
צילום: יח"צ

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – על בהלת הביטקוין וסכנת השורט

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

היום, זה לא משנה מה המניע, לכל אחד יש את הכוח לפרסם פוסטים שליליים עלייך, שייסרקו ב- Google שיופצו לאינספור פינות באינטרנט, ושעלולים להופיע גם בתוצאות החיפוש תחת השם שלך או שם המותג שלך. שואלים אותי לא פעם, שאלות על הסרת שמי מגוגל, בנוגע לפרשת איקיוטק ועל דרכים שונות בהן ניתן להסיר תוצאות מגוגל. כתבתי למשל בישראל היום על חובת העדכון לפי חוק איסור לשון הרע, בנוגע לאותה פרשת איקיוטק.

לאחר שכתבתי כמה כתבות בנושא, סיפרתי למשל על עורכת דין שמצאה עצמה תחת מתקפה אובססיבית של חובב קידום אתרים ועל עוד אי אילו צרות שנקשרו בפרסומים בגוגל, קיבלתי עוד לא מעט פניות דומות לגבי אותה הבעיה, פנתה אלי למשל איזה גברת שנקרא לה מ', שלפני חמש עשרה שנה בערך, כשהייתה בת עשרים ושתים, התראיינה במצוקתה באחד מאמצעי התקשורת כנגד מעסיק שלה בנוגע לסכסוך עבודה שהיה לה עם אותו המעסיק אז.

בנוגע לאותו סכסוך, הרי שלטענתה של מ' הבטיחו לה באמצעי התקשורת שהסכסוך ייפתר אם ייחשף באותו עיתון מוביל, כאשר בפועל ובסופו של דבר, הסכסוך של מ' עם המעסיק שלה לשעבר נפתר רק בבית המשפט וכעמור הרבה זמן, ואילו שמה והתגובה הנסערת שלה כנגד המעסיק שלה דאז באותו עיתון ואתר אינטרנט חדשותי מוביל, הם אלו המעטרים את תוצאות החיפוש הראשונות בגוגל כאשר מקישים בחיפוש את שמה.

בגלל שהתגובה שלה נעשתה באתר חדשות מוביל, הכוח של אותו אתר מביא עד היום, שלמרות שמ' כבר אינה הצעירה הלוחמנית שהייתה אז, אלא אם חד הורית המחפשת משרה שתתאים ליכולתה ולכלכלתה, עדיין כל מעסיק פוטנציאלי (וכל אחד אחר), המקיש את שמה בגוגל מוצא דווקא את אותה תגובה רגעית ואמוציונלית, של מ' בת העשירה ושתיים, שספק אם הינה באמת התוצאה הכי רלבנטית, למ' של היום.

מסתבר שלהסיר תוצאות שליליות מגוגל זה דבר אפשרי, למרות שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל, קבע בית המשפט בישראל, כי "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל מה לעשות שבמציאות, לא מעט מאיתנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים הנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

כתבתי בכמה הזדמנויות שחייב להיות פתרון אחר, זה היה כשי’ הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן אחר מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.

הנחתי באותה כתבה, שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, או כנגד מ' או כנגד כל אחד אחר, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.