לראשונה: בית דין חברתי

יוזמה חדשה להקמת "בית דין חברתי" יוצאת לדרך בימים אלו. כוחו של בית הדין החדש ינתן לו מראש על ידי הסכמת חברי הקהילה.

ערוץ 7 , י"ד בטבת תשע"ח

מתחילים מהציבור. הרב זגלמן
מתחילים מהציבור. הרב זגלמן
צילום: נועם אסולין

עמותת '''בית מדרש ישיבתי'' יוצאת בימים אלו ביוזמה להקמת "בית דין חברתי", הבנוי על עקרונות השלום והמשפט היהודיים.

לכנס החשיפה לפעילים שהתקיים לאחרונה באריאל הגיעו מאות אנשים שהיו מעוניינים לשמוע על חלופה זו. בין הדוברים נמנו חברי בית הדין: הרב שלמה אבינר, הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל, הרב דוד סתיו, הרב יהושע שפירא והרב ברוך גיגי.

עד היום, אדם שרצה לתבוע את חבירו לדין, יכול היה לכוף אותו להגיע רק לבית משפט אזרחי, שלא רלוונטי ברוב המקרים. אם התובע היה פונה לבית דין תורני, הנתבע היה יכול לסרב, והסכסוך היה נמשך.

בית הדין החברתי 'שלום ירושלים' פותר את הבעיה, ע"י התחייבות מראש של חברי הקהילה לשלום על פי ערכי השלום והמשפט המקובלים בעם היהודי.

ההצטרפות לקהילת בית הדין החברתי נעשית בטופס אינטרנטי, והחברות כרוכה בתשלום דמי חבר בכל חודש (גובה דמי החבר תלוי בנדבת הלב של כל אחד אך הסכום המומלץ הוא כ-100 ש"ח). בכך, חברי הקהילה מקבלים את הזכות והחובה ליישב מחלוקת בין החברים, במידה ותיווצר, ע"י בית הדין (או מי מטעמו) ללא עלות נוספת.

כל חבר בקהילה מצרף את רב הישוב שלו ואת ראש הישיבה בה למד למנהיגות הרוחנית של הקהילה, וזו בוחרת את חברי בית הדין. גובה הסכום בו מותר לשופטים לקנוס הוא עד 100,000 ש"ח.

בכנס החשיפה דיבר הרב שלמה אבינר על אחדות הרבנים במיזם ואמר "חילוקי דעות יש, אך לא חילוקי לבבות. אנחנו חברים וידידים, ועובדים יחד. כל הרבנים נושאים יחד בעול משותף, של העם התורה והארץ, והמשותף רב על המפריד. כשאנו לא מאוחדים – זה מה שעומד עלינו לכלותינו."

הרב חיים דרוקמן הסביר את תרומת דין התורה לשלום: "על מנת שהשלום יהיה אמיתי, יש לפנות דווקא לבית הדין, שמביא את השלום ממקורו, מעושה השלום במרומיו".

הרב יעקב אריאל ציין שרק בדין פלילי יש לפנות לבית משפט, אך כשיש מחלוקת יש לראות ברב את השופט: "רב בישראל זה רק להגיד אם קורקבן זה כשר או לא כשר? ולהגיד שאסור לגזול אדם אסור לי לומר? בשביל זה יש רב בישראל? רב של קורקבנים? אחד התפקידים החשובים שרב עושה הוא להציל עשוק מיד עושקו".

הרב דוד סתיו הסביר כי ישנם פערים בין ההלכה היבשה לבין מציאות החיים, ורק כאשר המנהיגות הרוחנית תהיה הכתובת לדיני ממונות, היא תתמודד עם אתגרים הלכתיים אלו: "אם אנחנו לא נפנה אל גדולי התורה בדיני תורה, אם אנחנו נחשוב שאין להם את הכלים להתמודד עם זה, באותו רגע, זה לא רק שאנחנו עושים עוול, וזה לא רק שאנו עוברים על איסור הליכה לערכאות, באותו רגע אנחנו גם פוגעים בגילוי של התורה".

הרב יהושע שפירא הסביר את היתרון בהצטרפות לקהילה על פני פניה לדין תורה לאחר שפורצת מחלוקת: "העמידה על כך, שכל משא ומתן בין אדם לחברו ייעשה דווקא כדין תורה, לא רק כפתרון לבעיה, אלא כחלק מההנהגה האלוקית, ומצוותיו יתברך שמו, מפני שעל זה עומד העולם, וזה מה שמביאו לתיקונו".

הרב ברוך גיגי, ראש ישיבת הר עציון, הסביר שחיוני לקבל את בית הדין מראש, ולא לחכות למחלוקת. "אחדותנו תלויה בנכונותנו לקבל מנהיגות רוחנית, ואם נעשה זאת אנו, עם ישראל ילך בעקבותינו, ויקבל את מנהיגות חכמי התורה".

הרב אביב זגלמן, ראש ישיבת חולון, מנחה הכנס, ויוזם הרעיון, הסביר את משמעות השם 'שלום ירושלים': "משכינים שלום ע"י דין תורה, וצועדים צעד אחד אל היעד הגדול, ירושלים".

על הרחבת הקהילה הוא אומר: "תהליך בריא לא נבנה מקריאת רבנים, בוודאי בדורנו, אלא מאיתערותא דלתתא, מהציבור. כל אחד יכול להצטרף".