מאיר פרוש
מאיר פרושצילום: הלל מאיר/TPS

סגן שר החינוך, מאיר פרוש (יהדות התורה), הסביר הבוקר (חמישי) בהרחבה את עמדתה ההיסטורית של אגודת ישראל ביחס לחוק עונש מוות למחבלים.

פרוש ציין כי בשנת תשי"ד, כאשר חוקק במדינת ישראל החוק לביטול עונש המוות, הוצגה עמדה זו על ידי הרב יצחק מאיר לוין ז"ל, שהיה יו"ר אגודת ישראל הראשון בכנסת.

בראיון לעיתון "המבשר" הדגיש פרוש כי "אמנם הדיון בשעתו היה על ביטול החלת עונש מוות באופן כללי, מבלי התייחסות למחבלים וטרוריסטים, אלא שגם היום נשמעים הקולות כי ב'מקרי קיצון' לא תהיה אפשרות להבדיל בין יהודים לבין מי שאינם. משום כך, ראוי לחזור על דבריו של הרב לוין שנעשו אקטואליים בימינו".

בהמשך ציטט פרוש במלואה את דבריו של הרב לוין, אשר מנמקים את ההתנגדות לעונש, התנגדות שהובילה אתמול את הח"כים של יהדות התורה להיעדר מהמליאה בעת ההצבעה על חוק עונש מוות למחבלים:

"אני מוצא לנחוץ למסור את ההצהרה הקצרה הבאה בקשר עם ההצבעה לביטול עונש מוות. בוויכוח בכנסת בשעתו על בעיה זו, כבר הביע חברנו המנוח הרב ד"ר אברהם דויטש ז"ל את הנימוקים לכך.

ברם, מכיוון שעבר זמן רב מאז, אני מוצא לנחוץ לברר עוד פעם את עמדתנו לבעיה זו ולהצהיר כדלהלן:

א. בזמן שהחיים בעולם נעשו זולים ואיבדו את ערכם האמיתי הן באומות העולם והן בישראל, חשוב שנוכיח עד כמה יקרה נפש אחת, עד כמה יקרים אצלנו חיי אדם. עם ביטול עונש המוות אנו מביאים לידי ביטוי שיש לעשות הכל לא לסלק את האדם מעל במת החיים. ודוקא מדינת ישראל, המופיעה כנושאת הערכים המוסריים באנושות, צריכה להוכיח זאת לעולם כולו, כי בצלם אלקים ברא את האדם.

ב. ידוע כי שופטים טועים לפעמים במשפט ומוציאים לפעמים משפט מעוקל. כל דין מעוות אחר יכול להיות מתוקן, פרט למשפט מוות שאם ביצעוהו והרגו את האדם אין עוד אפשרות לתקנו.

ג. רק כשהיה קיים משפט התורה בחיים, לפני בית דין הגדול בלשכת־הגזית שבמקדש, כשכל החוקים היו בנויים על־פי רצון ה' המתגלם בתורה, וחברי הסנהדרין היו זהירים מאד מאד ועשו חקירות ודרישות, והם בעצמם היו מצויינים בתורתם ויראתם וכל חייהם תורה וקדושה ובכל הסגולות הדרושות לשופטים בישראל, יכלו לקבוע עונש מוות בבטחון שלא ייכשלו – לא כן היום.

ד. אלה החושבים, כי עם ביטול עונש המוות יוחמר מצב ההפקרות השורר כיום ברחוב – טעות בידם. כמעט כל הפושעים בחטא פלילי עושים את מעשיהם מתוך רוח יצרים וטירוף, ו"אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", ועונש המוות לא יפחידם כל־כך. ולכן אפשר לדונם למאסר עולם, לעבודת־פרך, אבל לא לעונש מוות.

ה. לפי השקפתנו, מקור הירידה המוסרי ברחוב והמצב המביש הוא מפני שסרנו מדרך התורה וחיי תורה אמיתיים – כך אופיו של עם ישראל, או שעולה ומתרומם עד השמים או שמידרדר חלילה תהומה. לכן לא עונש מוות, אלא התבוננות עמוקה במצב הרוחני תוכיח שאין דרך אחרת אלא לשוב למקור ישראל, לשנות את הווי החיים ולטהר את האווירה המורעלת. זה ירומם אותנו ויוכיח שהננו עם סגולה, עם הנבחר, וכולם ילמדו מאתנו ארחות חיים ויושר, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".