עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריסצילום: יח"צ

לא מזמן כתבתי טור על נושא תנאי הגלישה באתרים שונים ועל הצורך של מפעילי אתרי אינטרנט להעמיד באתר תקנון לאתר אינטרנט, כזה שיהיה מתאים, שייגן על בעלי האתר במקרים של מחלוקות שונות עם הגולשים, או אפילו מחלוקות שונות בין הגולשים לבין עצמם, ביחס לפרסומים שנעשים באתר, פעמים רבות על ידי צד שלישי.

אולי לא הרבה יודעים, אבל גוגל ופייסבוק למשל משלמות בהסדרי פשרה סודיים סכומים כסף לא מבוטלים, במסגרת תביעות אזרחיות שמוגשות נגדם על ידי גולשים ומשתמשים שונים החשים עצמם נפגעים מפרסומים, אשר התבצעו על ידי צדדים שלישיים, באמצעות הפלטפורמות הגדולות.

תקנון אתר אינטרנט, ולמשל תנאי השימוש של גוגל ובפייסבוק יכולים להגן בצורה רבה על האתרים, אף כאשר מסתבר שעדיף לכל אתר אינטרנט להחזיר תקנון המסדיר את ענייני הגלישה והפרסום באתר.

באותו טור שכתבתי על תקנון אתרי האינטרנט של ישראל, ציינתי בין היתר את הסיוע של התקנון אפילו בעניין שמירה על זכויות יוצרים של בעל האתר, כמו גם את השמירה היחסית על בעל האתר, מפני תביעות של צדדים שלישיים, לאור פרסומים של משתמשים באתר עצמו.

כמה אירועים שקרו מאז אולי חידדו לי את הצורך לכתוב גם על העובדה, שבדרך כלל גם על תקנון אתר אינטרנט יחולו הגנות זכויות יוצרים, כיצירה נפרדת המוגנת כשלעצמה בזכויות היוצרים.

כך הופתעתי, שלאחר שפרסמתי את אותו טור בעניין תקנוני אתרי אינטרנט ראיתי שאחת החברות הגדולות בישראל החליטה ככל הנראה לחסוך בדמי השימוש של אתר תקנון, הידוע גם בשם תקנון אתרי האינטרנט של ישראל ובמקום לרכוש מנוי פשוט העתיקה את התקנון, "בחינם".

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריסצילום: יח"צ

זה יוצא קצת מצחיק החינם הזה, כי כמו שסיפרתי, החוק להגנת זכויות יוצרים מקנה פיצוי של עד 100,000 ש"ח בגין כל הפרה של זכויות יוצרים, כאשר העתקת התקנון בכדי לקבלו "בחינם" הנה עוולה כשלעצמה, שעלולה לעלות אפילו עד 200,000 ₪, בהתחשב בזכות המוסרית שנלווית לעיתים לתביעה בזכויות יוצרים, ואשר מקנה ליוצר זכות נפרדת לקבל פיצוי של עד 100,000 ₪ נוספים, בגין הפרת הזכות המוסרית, או הקרדיט כפי שחלק מכנים זאת.

בכל מקרה, אותה חברה גדולה שלאור סעיף סודיות בהסכם הפשרה לא אנקוב בשמה, מיהרה לשלם 'מחוץ לכותלי בית המשפט' עשרות אלפי שקלים, ועוד להתחייב שלהבא לא תנסה לעשות שימוש חינם, בתקנון אתר אינטרנט שניתן להשכירו במחיר סימלי לחלוטין, יחסית לפיצוי ששולם.

התייחסתי גם בכמה טורים לכך, שלעיתים כאשר אנחנו מנהלים אתר אינטרנט או בלוג אנו כלל לא מודעים להשלכות האפשריות מבחינה חוקית, ויוצא שבכל יום מגיעים אל בתי המשפט סכסוכים שמקורם באינטרנט. עובדה היא, כי רוב בעלי האתרים, או הגולשים, המוצאים עצמם בבית המשפט עקב פעולות בעולם הוירטואלי לא היו מודעים כלל בשעת המעשה, כי עשו דבר מה, לא כשורה.

מתקפת חוסר הוודאות של האינטרנט, העדר כללים ברורים על המותר ואסור בזמן השימוש בו, מדירים שינה מבעלי אתרים החוששים מתביעות העלולות לבוא במפתיע, עקב ההתפתחות המהירה.

הגולש הסביר, אינו יכול לשלוט בביצוע העסקה, כאשר הוא מוסר את פרטי כרטיס האשראי שלו באמצעות האינטרנט, ועד אשר לא קיבל את המוצר שרכש לביתו, אינו יודע בוודאות האם אכן שפר מזלו, ומפעילי אתר האינטרנט אכן יעמדו בציפיותיו.

איך מפזרים את עננת אי הוודאות ?

פתרון מוצלח במיוחד, להסדרת התנאים בכל עסקה או התקשרות, הוא הסכם.

בחינת בתי המשפט את האינטראקציה של הגולשים באינטרנט, יכולה להיות כאינטראקציה בין צדדים להסכם.

הסכם קבוע בין צדדים מרובים ומשתנים, יקרא בדרך כלל בחוקי מדינת ישראל, תקנון.

מהו תקנון ?

תקנון הוא אוסף של כללים ותנאים, במדינת ישראל נקבעו מספר תקנונים כחלק מהחוק, כאשר נוסח התקנונים בחוק נחשב כהסכם בין הצדדים הרלוונטיים.

בחוק החברות, כמו גם בחוק הבתים המשותפים, צירף המחוקק תקנון מצוי, אשר כל עוד לא החליטו הצדדים הקשורים אחרת, יחשב התקנון המצוי כהסכם מחייב בין הצדדים.

מהותקנוןאתר אינטרנט ?

תקנון לאתר אינטרנט נחשב כהסכם מחייב בין מפעילי אתר האינטרנט לבין הגולשים באתר האינטרנט, באמצעות תקנון לאתר לאינטרנט, שהינו הסכם מחייב עם הגולשים ,יכול מחד בעל האתר לחייב את הגולשים לגלוש באתר רק ככל שיעמדו בתנאים שבתקנון ומאידך יכולים הגולשים לדעת את התנאים, טרם יבצעו פעולות באתר.

מי צריך תקנון לאתר האינטרנט?

העדר תקנון לאתר גורם לעוול לגולשים וגם לסיכונים רבים למפעיל האתר אשר יכולים להימנע באמצעות התקנון.

מטרת התקנון להמעיט ככל הניתן החשיפה להפרות סעיפי חוק באתר האינטרנט, ובין היתר לפי: חוק הגנת הצרכן, חוק זכויות יוצרים, חוק עוולות מסחריות, חוק החוזים, חוק איסור לשון הרע, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק הגנת הפרטיות, פקודת הנזיקין ועוד רשימת חוקים ודינים נוספים.

כך למשל, קיבלו בתי המשפט את עמדתו של בעל אתר אינטרנט, כי האמור בתקנון אתר האינטרנט שלו מחייב את הגולשים, למשל בכל הקשור לעסקת רכישה של מחשב כף יד, באמצעות האתר.

ראה 3162/05 (באר שבע) דינקין אולגה נגד סאקל און ליין (אס.או.אל )1999 בע"מ

תקנון אתרי האינטרנט של ישראל

עלול להיות מפתה, לנסות להעתיק תקנון מאתר קיים או לחבר תקנון טלאים טלאים ממספר אתרים, אך סביר להניח, שבהעתקת תקנון או טלאי טלאים של תקנונים מאתרים אחרים, יהווה הפרה של זכויות יוצרים בתקנון או בתקנונים המועתקים, ועלול להוביל לתביעה במאות אלפי שקלים], בגין העתקה לא מורשית של תקנון או טלאי תקנונים.

תקנון אתרי האינטרנט של ישראל מעניק רישיונות שימוש בתקנוני אינטרנט לאתרי אינטרנט בישראל, רישיונות השימוש בתקנונים הנם רישיונות הדומים מאוד במהותם לרישיונות השימוש המוכרים בתוכנה, למשל רישיון השימוש שמעניקה מייקרוסופט לשימוש בתוכנת הוינדוס (חלונות).

היתרון הגדול בהענקת רישיונות לשימוש בתקנון, להבדיל למשל, מניסוח תקנון על ידי עורך דין והעלאתו לאתר כמות שהוא, הוא ההתעדכנות המתמדת של התקנון המצוי על שרתי תקנון אתרי האינטרנט של ישראל, על ידי עורכי הדין, מומחי משפט האינטרנט, המעודכנים כל העת בהתפתחויות המשפט בישראל והמתאימים כל העת את לשון התקנון המחייב של אתרי האינטרנט בישראל, להתפתחות המשפט המהירה בישראל ולשינויים בחוקי המדינה.

תקנון מתאים

תקנון טוב ומתעדכן, יסייע לבעל אתר במגוון רחב מאוד של תחומים, כך למשל תקנון טוב יגן בצורה טובה יותר על בעל האתר בכל הקשור לזכויות יוצרים לגבי תכנים באתר, התקנון יכול להסיר מבעל האתר אחריות במקרה של הפרת חוק איסור לשון הרע ראה א 37692/03 (ת"א) יצחק סודרי ואח' נ' ארנון שטלריד, התקנון יכול להסיר אחריות במקרים הנוגעים לחוק הגנת צרכן וגם לפקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק העוולות המסחריות ועוד.

אז לפני שאתם נחשפים לתביעות, מוצאים את עצמכם בבתי המשפט וממשיכים להתבלבל (כמו כולנו) על מה זה בכלל אינטרנט, כדאי שתגנו על עצמכם ועל אתר האינטרנט שלכם.

למידע נוסף על תקנון אתרי האינטרנט של ישראל

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"דנועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן