שפה עברית שונה לעשירים ולעניים?

נשיאת המכללה האקדמית לחינוך בבאר שבע לרגל יום העברית: לרקע כלכלי של ילדים השלכות לרמת השפה בה הם משתמשים ולעושר המילולי שבפיהם.

שמעון כהן , כ"א בטבת תשע"ח

יום עברית לכולם?
יום עברית לכולם?
צילום: סופי גורדון, פלאש 90

יום הלשון העברית יצוין היום, יום כ"א בטבת, ברחבי הארץ. היום נבחר בהיותו יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, מחדש השפה העברית.

היום המיוחד מצוין בבתי הספר ובו עוסקים מורים ותלמידים בפעילויות כיתתיות ובית ספריות מיוחדות בתחום הלשון העברית, היכרות איתה, שליטה ברזיה ואהבתה. פרופ' לאה קוזמינסקי, נשיאת המכללה האקדמית לחינוך בבאר שבע על שם קיי, תוהה ביום הזה "האם כל תלמידי ישראל יגיעו לאירועי הלשון העברית ברמת ידע לשוני דומה, או שמא הילדים העניים יגיעו ליום זה עם ידע מוגבל יותר?".

קוזמינסקי מסבירה: "מחקר אמריקאי יכול לתת לנו תשתית למענה לשאלה הזו. החוקרים בטי הארט וטוד ריזלי צפו באינטראקציות אקראיות המתרחשות בין הורים לילדיהם בגיל הרך (מגיל 7 חודשים ועד גיל שלוש שנים) מארבע שכבות כלכליות-חברתיות: גבוה, בינוני, נמוך ומשפחות המקבלות קצבאות הכנסה. מסתבר כי המעמד החברתי-כלכלי של ההורים קובע את כמות ההתנסויות השפתיות והאינטראקציות היומיומיות שהם מספקים לילדיהם, ואלה מתבטאים בהישגים השפתיים ובאוצר המילים של הילדים בגילאי 3-4 שנים".

על פי קוזמינסקי: "ממצאי המחקר של הארט ויזלי מצביעים על מצב של קטסטרופה בגיל הרך, עם השתמעויות ארוכות טווח והרסניות. לילדים בני שלוש ממשפחות מעוטות אמצעים המקבלות קצבת הכנסה, היו התנסויות שפתיות דלות יותר והם רכשו אוצר מילים מצומצם יותר, מאשר ילדים בני גילם ממשפחות מבוססות. הפערים הלכו וגדלו, כאשר כבר בגיל 3 נוצר פער מצטבר של 30 מיליון מילים בהתנסויות השפתיות של ילדים משכבת מצוקה בהשוואה לילד משכבה מבוססת".

קוזמינסקי ממשיכה ומציינת כי הפער הזה המשיך להתרחב במהלך שנות הלימוד בבית הספר ו'העני נעשה עני יותר' בהתנסויות השפתיות שלו. העוני התבטא לא רק בכמות החשיפה למילים, אלא גם באיכות שלה: ילד משכבה מבוססת זכה ליותר מילות עידוד ופחות מילות איסור לשעה (יחס של 1:6), ואילו ילד משכבת מצוקה צבר פחות מילות עידוד ויותר מילות איסור (יחס של 2:1)

"ההבדלים בהתנסויות השפתיות המצטברות של ילדים משכבות חברתיות-כלכליות שונות הם נתונים מאיימים, אם נזכור כי ההתנסויות של הילדים נבנות זו על זו ויש להן השפעות מורכבות ברמה קוגניטיבית, נוירולוגית והתנהגותית. החוק להקמת המועצה הלאומית לגיל הרך, המהלכים לקידום החינוך בגיל הרך לגילאי לידה-6 שנים, הדרישה להרחבת מעונות יום מפוקחים לפעוטות עד גיל 3 שנים – כל אלה הם צעדים מבורכים שיסייעו לאתר ילדים במצבי סיכון, כולל ילדים עניים.

''רק יישום מהיר של החוק, הכנת תכנית לאומית רב שנתית, שריון תקציבים ראויים, הכשרה מקצועית לצוותים העוסקים בגיל הרך ופיתוח תכניות התערבות מוקדמות, יאפשרו מענה לצרכים של ילדים עניים. אז אולי נצפה שביום הלשון העברית גם ילדים עניים יוכלו ליהנות מיופייה של השפה העברית".