בראיון ליומן ערוץ 7 שב סגן שר הביטחון, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן, ותובע את גירוש משפחות המחבלים, לפחות לאזור אחר ביהודה ושומרון בשל מגבלות שנקבעו על ידי מומחי המשפט.
"יש תחושה של ירידה בפיגועים, בעיקר פיגועים מהסוג הזה, אבל אנחנו בעולם שבו יש רשות פלשתינאית שכל מה שיש לה זה להסית ולחנך את בני עמם לרצח, הם קוראים כיכרות ורחובות על שם רוצחים, נותנים משכורות למבצעי פיגועים, וככל שהפיגוע גדול יותר התגמול גדול יותר, וניתן לצפות שלחינוך ולהתססה הזו תהיה תוצאה והדברים יפרצו".
"אני מקווה שהרוצחים יתפסו במקרוב ויבואו על עונשם, אבל אין ספק שהצעד המשלים הוא להגלות את המשפחה של הרוצחים לאחר שייתפסו ולהעביר אותם אפילו בתוך יו"ש, שיעברו לדרום הר חברון מאזור שכם. אני יכול לקבוע שמכל האמצעים שמדברים עליהם זה האמצעי הקל ביותר והמרתיע ביותר למניעת פיגועים נוספים".
הרב בן דהן מדגיש כי אינו מדבר על הגליה בלבד אלא על הרס בית משפחת המחבל והגליה בלי לאפשר להם לחזור. "כל ראשי מערכת הביטחון מודים בכך שזה צעד מרתיע ביותר", הוא אומר ומבהיר כי ההרתעה נובעת מכך שאזורים שונים ביו"ש משמעותם "שבטים אחרים, מנטאליות אחרת, היכרות שונה, ניתוק מהשכונה ממקום עבודה וכו'. זה נזק גדול מאוד שירתיע כל מפגע פוטנציאלי, ואני מקווה שהקבינט יקבל את ההחלטה בעניין. היועמ"ש נתן הסכמה עקרונית לגירוש בתוך יהודה ושומרון, כך שהגיע הזמן לממש זאת".
בן דהן מציין כי מלכתחילה רצוי היה לגרש את המשפחות לחו"ל או לפחות לעזה, אבל המשפטנים התנגדו לכך ולכן אין אפשרות אלא לגרש בתוך יהודה ושומרון, "המשפטנים אומרים שאין סיבה למנוע את הדבר הזה".
עוד מוסיף סגן שר הביטחון ומציין כי לאחר הפיגוע "יש צורך להשלים את מרכיבי הביטחון. לפני שבועיים הצגתי עם אלוף פיקוד המרכז את תפיסת הביטחון הכוללת של מערכת הביטחון כלפי התושבים ביו"ש. ההשלמה צריכה לבוא מהר ככל הניתן, מצלמה, תאורה ועוד אמצעים טכנולוגיים שקיימים היום כדי למנוע את הפיגועים הללו". לדבריו המהלכים להצבת האמצעים הנדרשים מתקדמים ותקוותו היא שהשלב הראשון יושלם כבר בקרוב.
באשר לדרישה להכיר בחוות גלעד כישוב מספר הרב בן דהן כי הוא פועל בעניין כבר כמה חודשים: "אני לא רק מצטרף לקריאה הזו, אלא גם פועל בעניין. ביקרתי לפני מספר חודשים בחווה ונפגשתי עם אנשי החווה, עם איתי זר מקים הישוב. החווה בנויה על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של משה זר, אדמות שנרשמו על שמו, מה שנדיר מאוד ביהודה ושומרון, כך שהבעלות על הרקע מאוד ברורה.
''הבעיה היא דרך הגישה, כביש גלעד על שמו של גלעד זר הי"ד, שנמצאת על אדמות הנחשדות כפלשתיניות גם אם לא מוסדרות ורשומות. אני חושב שחוות הדעת של היועמ"ש, שצריך לברך אותו עליה, בנושא דרך הגישה לישוב חרשה, מה שאיפשר את ההכרה בישוב חרשה, צריך לאפשר את אותה חוות דעת גם על הדרך לחוות גלעד.
''יש שם מקבץ גדול של אדמות מדינה ואדמות פרטיות יהודיות וצריך רק למצוא את דרך היבור שלהן לכביש הראשי, ולאחר מכן תיסלל הדרך להכרה בישוב. אנחנו פועלין בעניין".
עוד התבקש סגן השר להתייחס לטענותיו של ראש מועצת יש"ע, חננאל דורני, ולפיהן חסרים במינהל האזרחי תקנים על מנת ליישם את החלטות הממשלה על בנייה מאסיבית יותר ביהודה ושומרון. "חננאל צודק בעמדתו, והוא שמע גם את עמדתי לפני עשרה ימים בכנסת.
''הבהרתי שהמנהל האזרחי מנה לפני אוסלו למעלה מארבע מאות עובדים אזרחיים והיום יש במינהל פחות מאתיים בה בשעה שהאוכלוסיה היהודית הכפילה עצמה פי חמש. אין מנוס מלהגדיל את כוח האדם".
"אני יכול להגיד שלשכת התכנון במינהל האזרחי היא אחת היחידות שעבודות בצורה היעילה והרצינית ביותר ומנסה לעזור ולפתח את ההתיישבות ככל שהדרג המדיני מאפשר אבל הם קורסים תחת העומס. בשנה האחרונה קיימתי דיונים רבים עם אנשי האוצר ומתאם פעולות הממשלה כדי להגיע להסכמות על תוספת כוח אדם, אבל לצערי משרד האוצר לא נתן את הסכמתו להגדלת התקנים".
"הצעתי פתרון של מיקור חוץ, אבל גם זה לא פתרון מלא כי במיקור חוץ ניתן להיעזר במהנדסים ואנשי תכנון אבל עדין מי שמוסמך לחתום על האישורים ולקדם את התכניות מול כל הגורמים חייב להיות עובד מדינה וכשחסרים עובדי מדינה יהיה קשה מאוד לממש את התכניות. לכן אנחנו מאשרים הרבה תכניות אבל הן לא באות לידי מימוש".
"אני קורא למשרד האוצר להתעשת ולאפשר תוספת תקנים חיונית ונדרשת מאוד ללשכת התכנון וליחידות נוספות במינהל האזרחי כדי שהלשכה תיתן שירות כמו ששירות המדינה יודע לתת. שירות המדינה בשנים האחרונות השתפר מאוד, השירות נגיש וטוב יותר והיום אזרחי ותושבי יו"ש סובלים ולא נהנים ממהפכת השירות שלא חלה ביהודה ושומרון בגלל חוסר בכוחו אדם וחוסר יכולת".