איילת שקד
איילת שקדצילום: דוד מיכאל כהן/TPS

1

שרת המשפטים איילת שקד ידועה כמי שבוחרת את מלחמותיה בקפידה.

שקד איננה נכנסת למלחמה שהיא לא יכולה לנצח בה, ומשתדלת לסמן רק מטרות שניתנות להשגה בטווחי זמן סבירים. שדה פעולה אחד ששקד בחרה במובהק שלא להפקיר הוא בחירת השופטים. לא רבים הם שרי המשפטים שזוכים להיות מעורבים במהלך הקדנציה שלהם במינוי של שישה שופטים לבית המשפט העליון, המהווים יותר משליש מהרכבו. כאשר נבחרה שקד לתפקיד דובר על ארבעה שופטים בלבד שייבחרו במהלך הקדנציה שלה. מה ששינה את התמונה הוא פרישתם המוקדמת של השופט צבי זילברטל בשנה שעברה, ושל השופט יורם דנציגר בשנה הנוכחית. כתוצאה מהפרישה הפכה הקדנציה של שקד בראשות הוועדה לבחירת שופטים לאחת המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות.

כדי להבין עד כמה חשובה שאלת בחירתם של השופטים, נסו לשוות בדמיונכם מצב שבו, מסיבה כזו או מסיבה אחרת, לא היה נבחר פרופ' אהרון ברק לשופט. לאחר קדנציה סוערת כיועץ משפטי לממשלה הוא היה חוזר לאקדמיה, ומשם ממשיך לנאום את נאומיו ולפרסם את הגיגיו בבמות אקדמיות. היסטוריונים מאוד לא אוהבים את השאלה "מה היה אילו", אולם קשה להניח שהמהפכה החוקתית, גם אם אולי הייתה מתרחשת בכל מקרה, הייתה נראית כפי שהיא בפועל לולי נוכחותו הדומיננטית מאוד של ברק בבית המשפט העליון, כשופט, כמשנה לנשיא וכנשיא.

בחירת שופטי העליון בסיבוב הנוכחי תעמיד את שקד במבחן משמעותי מאוד. בניגוד לסיבוב הקודם, שם נבחרו ארבעה שופטים ואפשר היה לחלק את ליטרת הבשר באופן שוויוני לאגפי הוועדה השונים, הפעם נבחרים שני שופטים בלבד, מה שעלול לסבך מאוד את ההגעה להסכמות. זו גם הפעם הראשונה שבה מול שקד כיו"ר הוועדה עומדת אסתר חיות כנשיאת בית המשפט העליון. עם הנשיאה הקודמת, מרים נאור, הצליחה שקד לנהל יחסי עבודה טובים למרות המחלוקות העמוקות שצצו פעם אחר פעם על פני השטח. השתיים למדו גם כיצד להסכים, וגם כיצד להסכים שלא להסכים, ולהמשיך לעבוד יחד. הטמפרמנט של השופטת חיות שונה מהטמפרמנט של נאור, וקשה לדעת מה יקרה כאשר הוא יפגוש את הטמפרמנט של שקד. ישיבת הוועדה שתתקיים בעוד קצת פחות מחודש וחצי, תהיה המבחן הראשון שלהן יחד.

2

מי אתה, פרופ' שטיין?

תחקיר התוכנית 'עובדה' על הנעשה בוועדה, שהעמיד באור לא אוהד את הברית בין שקד ובין ראש הלשכה אפי נוה, מסבך גם הוא את התמונה. נוה כבר עשה צעד ראשון בניסיון לתקן את הרושם שנוצר, עם העמדתו של השופט המוסלמי חאלד כבוב כמועמד ראשון למינוי מטעם הלשכה, צעד שאמור להקנות לו נקודות בקליקת ה"נאורים". כעת נצטרך לראות מה יהיה המהלך הבא שלו במשחק הפוקר המשפטי הזה. הלשכה הציגה אומנם כמה מועמדים נוספים מטעמה, רובם עורכי דין מהשוק הפרטי שמתחרים על כיסאו של השופט דנציגר כשופט שהגיע לעליון היישר מהמגזר הפרטי, אולם איש מהם איננו מומחה בעל שם בתחומו כפי שהיה דנציגר בשעתו, וסיכוייהם בשלב זה לא נראים גבוהים במיוחד.

שופטי בית המשפט העליון מהווים כידוע דבוקה בתוך הוועדה. למרות החוק שמחייב כל חבר ועדה להצביע באופן עצמאי ולא להיות מחויב לגוף שמטעמו הוא מכהן בוועדה, השופטים אינם נוהגים להצביע באופן עצמאי. הם אף אינם נוהגים להציע כל אחד מטעם עצמו מועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון, ומועמדי השופטים הם כולם מועמדיה של הנשיאה, במקרה שלנו – אסתר חיות. לאור זאת לא היה מפתיע לגלות, שמרבית השמות שהתווספו לרשימה הסופית מטעמם של השופטים מוכרים במערכת כמקורבים לנשיאה חיות.

את ההפתעה סיפקה הפעם שרת המשפטים איילת שקד. מרבית מועמדיה של שקד לקוחים מתוך רשימת המועמדים בסבב הקודם. שלושה מוסמכים לרבנות (פרופ' גידי ספיר, השופט רם וינוגרד והשופט אשר קולה) ושופטת דתייה אחת (תמר בזק רפפורט), שאביה היה שופט ותיק וידוע ואחיה הוא אב בית הדין הרבני בצפת. עד כאן בלי הפתעות.

ה"אס" ששלפה שקד הוא פרופ' אלכס שטיין, מומחה משפט ישראלי בעל שם בינלאומי. שטיין לא מתגורר בישראל בשנים האחרונות עקב נסיבות אישיות, ולכן הוא אלמוני לגמרי בציבוריות הישראלית, לעומת הקהילה המשפטית הישראלית וגם בעולם הרחב, שם הוא בולט מאוד ומוערך מאוד. למעשה, מדובר במשפטן הישראלי הבולט ביותר בעולם כיום, והמשפטן הישראלי היחיד מלבד פרופ' אהרון ברק שקנה לו שם בזירה הבינלאומית.

עם פרסום שמו של שטיין כמועמד לעליון, פורסם גם עברו כשחמטאי. שטיין עלה ארצה בשנות ה‑70 כשהיה בגיל 16, ולפני כן כבר הספיק לזכות באליפות ברית המועצות הפתוחה לילדים עד גיל 14. לאחר שעלה ארצה לא זנח שטיין את התחביב, וזכה באליפות ישראל לנוער בשחמט ובאליפות צה"ל. משפטנים ישראלים בולטים שמכירים את שטיין טוענים כי ישנו קשר הדוק בין תכונותיו כשחמטאי מבריק ובין דרכו כמשפטן. "הוא אדם יצירתי מאוד, בשחמט ובמשפט, אך גישתו היא גישה של משחק רק בתוך הכללים".

שטיין משתייך לאסכולה הפוזיטיבסטית במשפט, אשר סבורה שהחוק והאתיקה הם מושגים נפרדים, ועל כן הכרעת שאלות משפטיות לא יכולה להתבסס על הכרעות ערכיות. משפטנים שמכירים אותו עוד מימיו כסטודנט צעיר באוניברסיטה העברית, מכנים אותו "עילוי משפטי". לדברי אחד מהם, "אלכס הוא איש אשכולות משפטי. המשמעות היא שהוא לא רק בקי בתחומים משפטיים רבים, הוא גם יצר יצירה משמעותית בכמעט כל תחומי המשפט. שיחה איתו כמעט בכל נושא משפטי תיצור אצלך את הרושם שזהו תחום התמחותו הבלעדי שבו הוא עוסק כל זמנו. מנגד, הוא גם בעל יכולת נדירה של ראייה מקיפה. הוא המשפטן הישראלי היחיד שהוא גם חלק ממחקר המשפט הקלאסי שהיה מקובל כאן בישראל במשך שנים, וגם חלק ממחקר המשפט המודרני ומאסכולת הניתוח הכלכלי של המשפט. העובדה ששטיין נטוע עמוק בעולם המחקר המשפטי העכשווי, בניגוד למרבית החוקרים הישראלים, הופכת אותו למשפטן הישראלי המצוטט ביותר בעולם כיום".

שטיין עומד מאחורי שורה של חידושים משפטיים שקנו להם מקום מכובד בשדה המשפטי המעשי ובפסיקת בתי המשפט. דוגמה בולטת לכך, דווקא מתקופה מוקדמת יחסית במחקריו, היא פיתוח של דוקטרינת הנזק הראייתי יחד עם עמיתו הישראלי פרופ' אריאל פורת. הדוקטרינה הזאת, שפותחה על ידי השניים, אומצה במשך השנים בשיטות משפט רבות בעולם, וכמובן גם בישראל.

3

טכנאי משפט

בניגוד למה שנוטים לספר לנו, בית המשפט העליון הישראלי איננו בהכרח דוגמה ומופת לעולם כולו. הוא אומנם נהנה מיוקרה מוסדית מסוימת, אולם איש משופטיו איננו נהנה מיוקרה אישית בינלאומית. בסופו של דבר מורכב בית המשפט העליון מאז פרישת ברק משופטים שהם "טכנאי משפט" טובים, אך נעדרי שאר רוח משפטי, ובוודאי שאר רוח פילוסופי רחב. זו הסיבה שגם שופטים שמרנים המכהנים כיום בבית המשפט העליון, מתקשים להציב אלטרנטיבה אינטלקטואלית למורשת ברק. שטיין, לעומת השופטים הללו, נהנה מיוקרה אישית רבה ומיכולת אינטלקטואלית גבוהה במיוחד. למעשה, הוא אולי המשפטן הישראלי היחיד כיום שמסוגל להציע אלטרנטיבה אינטלקטואלית לאסכולת ברק, השולטת כיום בבית המשפט העליון.

בסביבתה של שרת המשפטים מציגים את שטיין כשמרן בגישתו למשפט. משפטנים שעמם שוחחנו מגדירים את דרכו באופן שונה. "הוא לא שמרן, הוא אדם חדשן שמחזיק בתפיסת עולם ליברלית, אולם תפיסתו המשפטית היא כזו המכירה בגבולות המוסדיים של המשפט. המשפט לא מנהל את העולם, והשופט איננו המלך הפילוסוף של אפלטון, או הנביא מתקן העולם. תפקידו של השופט איננו להטיף, להגג או להיות משורר, תפקידו לשפוט ולהכריע בסוגיות שמובאות בפניו. זו הכרה במגבלות התחום וצניעות משפטית, לאו דווקא שמרנות", אומר אחד מחבריו. לאור גילו של שטיין, הנושק ל‑60, לא צפויה לשטיין קדנציה ארוכה כמו זו של ברק, אך שרת המשפטים מקווה ככל הנראה שעוצמתו האינטלקטואלית הגבוהה תשפיע על דרכו של בית המשפט העליון גם בכהונה של עשור שנים בלבד.

*** הפינה הכלכלית ***

קשה לרשות

הביטקוין, המטבע הקריפטוגרפי, משגע את קובעי המדיניות בבנק ישראל, באוצר ובמשרד המשפטים. הרגולטורים של מערכת הבנקאות ושוק ההון פשוט מתקשים להחליט מה הם עושים עם הביטקוין והמטבעות הקריפטוגרפיים הנוספים (אית'ר, לייטקוין ועוד). ביטוי מסוים לסיטואציה ניתן כאשר בסוף השבוע שעבר פרסמה רשות ניירות ערך להערות הציבור טיוטת הצעה לתיקון זמני של תקנון הבורסה. על פי התיקון שהוצע, חברה שעיקר עיסוקה הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, לא תיכלל במדדי הבורסה ולא תוכל להירשם למסחר בבורסה.

הרקע להנחיה הדרקונית הוא תופעה של מסחר חריג בניירות ערך של חברות בבורסה בתל אביב, שהודיעו כי בכוונתן להכניס פעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. ברשות ציינו כי באחד המקרים דיווח של חברה על כניסה לפעילות בתחום כריית המטבעות, הביא למסחר חריג במניית החברה. המניה זינקה באלפי אחוזים עוד לפני שהתקיימה בה פעילות ממשית שניתן לאמוד את תוצאותיה. "מקרים אלו מעלים חשש כי מחירי המניות של חברות המתכוונות לפעול בתחום מנותקים מערכן הריאלי, וכי השוק מתייחס למניותיהן באופן בלתי רציונלי ובלתי צפוי", טענו ברשות.

טענות דומות השמיעה השבוע בכנסת המשנה לנגידת בנק ישראל. ד"ר נדין בודו-טרכטנברג הגיעה לוועדת הכספים לדיון בנושא המטבעות הקריפטוגרפיים, במטרה להסביר את יחסן המסתייג מאוד של הרשויות. בנוסף לטענה בנוגע לתנודתיות הגדולה במחירי המטבעות הקריפטוגרפיים, ציינה המשנה לנגידה כי האנונימיות שהם מאפשרים הופכת אותם לשמישים במיוחד לגורמי פשע. לקוח שמבקש להעביר את כספו לבורסה כלשהי שמוכרת מטבעות וירטואליים, יכול בהמשך להעביר את הכסף באופן אנונימי לכל גורם מפוקפק בארץ או בעולם. לדבריה, אם הכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שביצע את ההעברה עלול לשאת באחריות כנגד רשויות חוק בארץ או בעולם. דבר זה מצדיק לטענת בודו-טרכטנברג את סירובם של בנקים בארץ לאפשר שימוש בכספים המופקדים בהם לצורך מסחר בביטקוין.

בניגוד לרגולטורים, שרואים את הסיכון, חברי הכנסת הציגו עמדה שרואה דווקא את הסיכוי, ואת הפוטנציאל הכלכלי הגלום בתופעה למשק הישראלי. אחד מהם הוא ח"כ יצחק הרצוג, שקרא לרשויות להתעורר: "כשאני שומע את הדור הצעיר, אפילו אצלי בבית, אני מבין שמשהו קרה - ויש דרמה עצומה בטכנולוגיה שנקראת בלוק צ'יין, שמייצרת לך שוק סחורות קונה ומוכר מחוץ למתחם המדינתי ומחוץ לרשויות שלטון, והיא יכולה להשפיע על העולם המסחרי והכלכלי באופן ארוך טווח, עד כדי לדעתי השפעה על קיומו של עולם הבנקאות, שלא נדבר על דברים אחרים". האם הרשויות יקשיבו? עדיין מוקדם לדעת.

לתגובות: [email protected]