העיתון: סרט חדש ואיכותי

עלילה מעולה, אמיתית (סביב פרשת ווטרגייט) איכותית ונקייה ללא רבב על מקרה שהסעיר הן את ארצות הברית והן את העולם כולו.

קובי פינקלר , כ"ד בטבת תשע"ח

העיתון דרמה איכותית
העיתון דרמה איכותית
צילום: יחצ יונייטד קינג

כשפרשת ווטרגייט התפוצצה והביאה להתפטרותו של נשיא ארצות הברית דאז ריצ'רד ניקסון, לא רבים אז הבינו את הקשר העמוק שנוצר ולמעשה היה בין הון לשלטון.

כשבעלת השליטה על העיתון וושינגטון פוסט היא ידידה אישית הן של שר ההגנה רוברט מקנמארה והן של הנשיא עצמו, קשה להניח שהעיתון בבעלותה יכסה בצורה ההוגנת את הפעילות.

וזה אכן בא לידי ביטוי כבר בוויכוח הראשון שבין בעלת השליטה קת'רין גראהם (מריל סטריפ המעולה) לבין עורכו הראשי של העיתון בן ברדלי (תום הנקס). היא מבקשת לעדן כתבות, הוא מנפנף אותה בלי למצמץ.

הימים היו ימי הזוהר של העיתונאות במיטבה. העיתון נדרש להביא את הסיפור החם ביותר, הסקופי ביותר ובעיקר את עבודת הכפיים תרתי משמע שנדרשה מהעיתונאים של אז.

הסרט החדש העיתון, שעולה הערב על האקרנים הוא הטוב ביותר שנעשה עד כה על העיתונות החוקרת.

הדילמות האדירות מאחורי הקלעים עד שעת הדד ליין (גם הוא מונח מעולם הדפוס של פעם כשהכל היה עשוי בחלקי עופרת) מראות עד כמה הקשר היה אישי בסופו של דבר. אבל בערב אחד בחיי העיתון או בעצם בלילה אחד הכל משתנה. על שולחן אחד הכתבים מונחת חבילה של מחקר סודי ביותר על מלחמת וייטנאם.

הבמאי הענק סטיבן ספילברג מביא את הרגעים הללו לשיא. התוצאה היא דרמה מותחת המבוססת על אירועים אמיתיים שהתרחשו כאשר ה"וושינגטון פוסט" וה"ניו יורק טיימס" החליטו לשתף פעולה על רקע חשיפה של מחקר סודי ביותר על מלחמת וויטנאם שיוצג בהמשך לעולם תחת הכותרת "מסמכי הפנטגון".

הסקופ אמנם היה של ה"ניו יורק טיימס", אך ה"וושינגטון פוסט" עומד במרכז העלילה, הכוללת איומים בהליכים משפטיים והפעלת כוח מצד הבית הלבן על ה"טיימס".

על כף המאזניים עמדו חייהם של מיליונים, בהם אלפי חיילים בצבא ארה"ב, שנלחמו במלחמה שהממשל לא האמין שאפשר לנצח בה. במהלך ימים ארוכים של משבר, מתלבטת קת'רין גראהם, בין הצורך להגן על מורשתה לבין מצפונה, ולבסוף אוזרת אומץ להנהיג.

העורך בן ברדלי נאלץ ללחוץ על אנשי הצוות שלו לחרוג ממנהגם, בידיעה שהם עלולים להיות מואשמים בבגידה פשוט מפני שביצעו את תפקידם. בעודם עושים זאת, עובדי "הפוסט", שנחשב אז לעיתון בעל חשיבות משנית, יוצאים לקרב על משהו גדול מהם בהרבה – קרב למען עמיתיהם ולמען החוקה – קרב שמדגיש את חובתה של העיתונות החופשית לדרוש דין וחשבון ממנהיגים במדינה דמוקרטית, גם אם הדבר דורש מהם לאתגר את אמונותיהם הבסיסיות ביותר.

לאורך ההיסטוריה האמריקנית היו רגעי מפתח בהם נאלצו אזרחים רגילים להחליט אם לסכן הכול – את פרנסתם, את שמם הטוב, את מעמדם, ואפילו את החופש שלהם, ולעשות את מה שנראה להם נכון והכרחי בכדי להגן על החוקה ועל החופש האמריקאי.

די לקרוא את פסיקת בית המשפט העליון במשפט הניו יורק טיימס נגד ארצות הברית, כדי להבין עד כמה בית המשפט העליון היה שונה מזה של ימינו.

וכה כותב השופט"העיתונות נועדה לשרת את הנשלטים ולא את השולטים. יכולתה של הממשלה לצנזר את העיתונות נלקחה ממנה, כדי שהעיתונות תהיה חופשית לצנזר את הממשל לנצח. העיתונות קיבלה הגנה כדי שתוכל לחשוף את סודות הממשל וליידע את האזרחים. רק עיתונות חופשית ובלתי מוגבלת יכולה לחשוף שחיתות ממשלתית באופן יעיל".

היינו רוצים לראות איך בימינו היו עובדים פני הדברים. כיצד היה נראה פרק כזה בבית המשפט מחד ובדיונים הפנימיים בתוך המערכת.

זו עלילה מעולה, אמיתית , איכותית ונקיה ללא רבב על מקרה שהסעיר בשנות השבעים הן את ארצות הברית והן את העולם כולו. 115 דקות החל מהערב בבית הקולנוע.