בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי והפעם עם בועז גולן

בן 48, גר בקריית אתא, נשוי לפנינה ואב לשלושה. עיתונאי, מייסד ובעלים של אתר 0404

עפרה לקס , ב' בשבט תשע"ח

בועז גולן
בועז גולן
צילום: יהודה שפסל

התחלה/ נובמבר 69', קריית אתא. שם המשפחה המקורי היה מאוטנר, אבל ההורים התגרשו כשהיה בן 12 והוא בחר את השם שבחרה האם, גולן. האב שירת כקצין בצבא ואמו עובדת בנק. שני אחים, הוא הצעיר.

לימודים/ הבית היה ציוני דתי, לכן למד בממ"ד יבנה. "קיבלנו שם את הערכים והחינוך הדתי הישן והלא מתפשר". בחטיבה למד בכיתה הישיבתית בתיכון של קריית אתא, "היינו המחזור הראשון. מבחינתי זה היה המשך טבעי".

ישיבת נחלים/ מכיתה ט' ועד י"ב. "תלמיד טוב לא הייתי. שיחקתי טוב כדורגל, הייתי שובב לא קטן. הרב בא-גד היה בא לחפש אותי במגרש". אבל דברים חלחלו. "בארבע שנים אתה סופג ציונות, ערכים ואהבה לארץ, אתה לומד גמרא ולימודי קודש. לאנשים שלמדו במערכות אחרות אין את הידע הזה".

מגמת תקשורת/ "בחרתי את המגמה הזאת, שהייתה קלה יותר". מי שלימד את המסלול אז בנחלים היה העיתונאי מיכאל טוכפלד. "מכל המגמה הייתי היחיד שיצא לעסוק בתחום".

תנועת נוער/ בני עקיבא, שבט אחווה. "הייתי הולך קבוע. זה היה סניף מאוד גדול שהיה בו הווי של אהבת הארץ ואהבת לדת ולמסורת. הקומונר היה מתארח אצלנו הרבה".

איתי לגבעתי/ "אחי היה בחטיבה ולכן גם אני רציתי ללכת". הוא שירת בתקופת המארבים בלבנון, ובאחת ההיתקלויות הגדוד שלו איבד את המפקד שמוליק אדיב ואת הגשש רמזי וואחש. "שיחקתי איתו שש בש בחמ"ל דקות לפני שהוא נהרג". השירות היה משמעותי מאוד גם בעזה, ועיצב את דעותיו. "הבנתי שהאויב האמיתי לא מעוניין בשלום".

היציאה לחיים/ כשיצא החליט להיכנס לעולם התקשורת. "החלטתי לפתוח עיתון". היה זה אחד העיתונים הראשונים שיועדו לבתי כנסת. "קראתי לו על"ה - עיתון לציבור הדתי".

נופל וקם/ העיתון הצליח מאוד, ח"כים ושרים התראיינו בו, "דברים שלא חלמתי שיקרו". ואז הייתה תחושה שאפשר לעשות קפיצה למעלה. הוא החליט לפתוח משרד פרסום, אבל אז נעקץ על ידי לקוח ונשאר בחובות של מאות אלפי שקלים. "למרות שעורכי דין המליצו לי להכריז על פשיטת רגל, עשיתי מאמץ במשך שנים ושילמתי את כל חובותיי. אני לא חייב היום כסף לאיש".

זה לא רק ספורט/ הוא פתח אתר וירחון ספורט שעסקו בענף באזור חיפה. "למדתי את תוכנות העיצוב וקניתי מקינטוש. אפילו את העיצוב הייתי עושה לבד". אחרי שהירחון התבסס הוא החל לשדר ספורט ברדיו חיפה, ובהמשך התפתח לתחום המוניציפלי, איכות הסביבה ופוליטי מקומי.

לחצות את הקווים/ ואז הגיעה הצעה להיות דובר העיירה בקריית מוצקין. "הייתי הדובר היחיד בלי תואר או לימודים אקדמיים, באישור משרד הפנים". עכשיו הוא ניצב בצד השני של המתרס, אבל עדיין פעל בצורה דומה לזו של כתב. "עברתי בין מחלקות, הייתי מוציא המון חומרים, כך שאם היו דברים רעים על העירייה זה היה הולך לאיבוד בתוך שטף המידע".

ירוק מבפנים, אדום מבחוץ/ התחנה הבאה הייתה כסמנכ"ל הפועל חיפה. "הבעלים משך אותי לתפקיד באמצעות משכורת נדיבה, למרות שאני אוהד מכבי וכולם ידעו את זה". הרומן עם הפועל נמשך רק שנה, "בין השאר בגלל השבת".

שבת/ "בשבת בבוקר חזרתי מבית הכנסת, החזקתי את כוס הקידוש והתחלתי לברך, אבל הטלפון לא הפסיק לצלצל". הוא קטע את הקידוש. על הקו היה הקפטן שהודיע שהוא בחוץ, ממתין שייסע איתו יחד להסעה של המשחק. "אמרתי: זה מחריב לי את המשפחה. ה' נותן לי סימן מלמעלה. לא עושים הכול בשביל כסף". בסוף העונה הוא עזב.

0404/ בכל השנים הוא החזיק במקביל אתר קטן, מקומי, שנקרא על שם אזור החיוג שבו הוא גר. כעת החליט לקחת אותו צעד קדימה. "זה היה בתקופה של מבצע עמוד ענן". הוא דיווח על התראות בזמן אמת וגם החליט לדווח על פיגועי אבנים, מה שלא היה אז בתקשורת. "הבנתי שהתופעה הרבה יותר גדולה ממה שנדמה".

תנועה ערה/ היום, עם אתר, טוויטר ואפליקציה, יש ל‑0404 יותר מ‑800 אלף גולשים ביום. "רציתי שהציבור יידע שיש דברים לא מדווחים ושיש אג'נדה". הוא לא מתויג כדתי, ולכן השיח איתו נגיש יותר. "אני קירח עם עגיל באוזן. כשאנשים רואים אותי חושבים: מה הקשר שלו למתנחלים? הם רק רואים אדם מן השורה שדעותיו ימניות".

אין אמת אחת/ "כשהתחלתי לגדול ולהשפיע, אנשים התחילו להגיב לאתרי חדשות: 'אתם שקרנים, זורקים אבנים ואתם לא כותבים, ראינו ב‑0404'. הדיווח שלנו משקף אחרת את המציאות".

חדשות לא בשבת/ השותף שלו הפציר בו תקופה ארוכה שהאתר יפסיק לפעול בשבתות, אבל הוא לא הסכים. עד שיום אחד זה קרה. "אמרתי די. יש משפחה. בשביל השבת עזבתי את הכדורגל. מספיק". הוא כתב פוסט על כך שהאתר יפעל מעתה 24/6 ויעסוק בשבת רק באירוע חירום, ולא צפה את המבול. "כל האתרים והעיתונים החרדיים ראיינו אותי, ומאז הפעילות רק גדלה וגם נכנס שותף".

השותף/ אבי בר, מבעלי ערוץ 20, רכש 50 אחוזים ממניות האתר ומשקיע בו כסף. במדד המותגים לשנת 2017 קבע גלובס כי 0404 הוא מותג החדשות הרביעי בחשיבותו בישראל. "צחקנו שאם זה מה שקיבלנו בגלובס, אנחנו בטח אמורים להיות מקום שני".

אינפוזיית אקטואליה/ החדשות והאקטואליה מחוברים אצלו לווריד והעבודה מאוד אינטנסיבית, אבל הוא אוהב אותה. "למדתי פעם בנחלים מורה נבוכים. למדנו שהרמב"ם הודה שזהו ספר קשה, אבל אם הוא השפיע על אדם אחד, זה מספיק לו. ככה גם לי, ואני חושב שהשפעתי על יותר מאדם אחד".

דוד הנחלאווי/ הוא ראה את הסרטון בערוץ 10, "לוחם שעומד מול שלושה ערבים ודורך את הנשק, ואמרתי לעצמי: 'רבאק, מה אתם רוצים ממנו?'. לא הייתי מוכן לשתוק על זה". אז הוא ארגן מחאה שבה לוחמים מצטלמים עם שלט "גם אני עם דוד הנחלוואי". "תוך שעה היו לנו עשרות אלפי לייקים ותגובות, יותר מאלף תמונות הזדהות וטלפון מדובר צה"ל". הנושא גלש לאמצעי תקשורת אחרים, ובסופו של דבר צה"ל חזר בו. "בעקבות הפרשה הזאת צה"ל הוציא קוד אתי חדש לשימוש ברשתות החברתיות".

פגישה חצי פגישה/ מכוח האתר הוא בקשר עם ח"כים ושרים, וגם נפגש פעמיים עם ראש הממשלה. "בפגישה הראשונה הוא אמר שהוא רוצה להכיר את כלי התקשורת שלנו מקרוב". והוא גם "פירגן ואמר שאנחנו עושים מעשה מבורך".

משפחה/ הרעיה היא פנינה, חשבת שכר. השניים הכירו בבני עקיבא ונישאו כשהיא בת 20 והוא בן 23. "אז הייתי דתי". בבית לא דולקת טלוויזיה בשבת. "גרמתי למשפחה לזוז קצת שמאלה בעניין הדת, למרות שבאופן שבו אני נלחם על הדת אני דתי יותר מכל אחד אחר".

הברכה/ ירדן לומדת באוניברסיטת אריאל שנה שנייה, ליעם (לא יהיו עוד מלחמות) הוא לוחם בגבעתי ואוטוטו משתחרר, והקטן ארד (נולד באדר) לומד בישיבה התיכונית בקריית אתא, בכיתה ז'.

קפה הכי אחי/ הוא שותף פעיל לרפי פורטל בפרויקט של חלוקת מזון, ביגוד וציוד לחיילים כדי לצ'פר אותם, בכל רחבי הארץ וסמוך לגבול. "זו הפעילות שאני הכי גאה בה בחיי. לפעמים אני קורא פוסט שהעליתי על הפעילות הזאת ובוכה מהתרגשות".

אם זה לא היה המסלול/ "הייתי עורך דין. זה תחום שאני מכיר ואוהב. אבל בשביל לעסוק בזה צריך תואר אקדמי".

ברכת הדרך/ כשפתח עלון לבתי כנסת קיבל ברכה מהרב הראשי דאז, הרב ישראל מאיר לאו. "הוא אמר לי: 'מי שבא להתפלל - שיתפלל, מי שבא לדבר, אני מעדיף שיקרא ולא יפריע לאחרים'. האמירה הזאת נתנה לי המון כוח ואפילו סוג של שליחות".

כולנו התקשורת/ "כלי התקשורת הגדול בישראל הוא האזרחים. כולם עיתונאים. גופי התקשורת רואים את התגובות של האזרחים ואת החדשות שהם מעלים, ולפי זה משדרים. לפני חודשיים הצלחתי להעיף מלהב 433 חוקרת שקראה להפגין נגד נתניהו בזכות מידע שקיבלתי מאזרח".

מגרש הביתי

בוקר טוב/ שינה מועטת, שעתיים-שלוש בלילה. "כשאתה עוסק בעשייה כל הזמן וכשאתה חשוב למישהו, אתה כל הזמן מרגיש חי".

מוזיקה/ אהבה גדולה למוזיקה ישנה וטובה. הפינק פלויד, קינג קרימזון, פיטר גבריאל ודומיהם, "ויכול לשמוע גם מוזיקה ישראלית טובה".

שבת/ השלמת שעות שינה ומשפחה. "משתדל להתנתק מהתקשורת והטלפון וללכת לבית כנסת. מטייל עם האישה בעיר. בקיצור, כמעט כהלכתה".

אוכל/ בחודש וחצי האחרונים דיאטה, בניסיון לשפר את הבריאות. "אוכל בריא כולל לחם קל וסלטים". העוגות והחלב הוצאו מהתפריט, "ואני חי עם זה יופי".

אחזקת הבית/ "אם לא הייתה לי אישה, לא היה לי בית. אשתי תמיד עובדת קשה יותר ממני". התפקידים הקבועים הם שטיפת הבית וקצת גינה. "אם יש משהו שאני צריך להשתפר בו, זה לעזור לאשתי".

מפחיד/ "שום דבר".

דמות מופת/ גיבור ישראל עופר וינטר. "פיו וליבו שווים וכל מעשיו הם למען המטרה: עם ישראל והיושב במרומים".

כשתהיה גדול/ "אעשה מה שאני עושה היום, רק יותר טוב".

לתגובות: ofralax@gmail.com