מסננים שקרים

כל הנתונים מעידים על כך שהמסתננים שיגורשו מישראל הם מהגרי עבודה ולא פליטים

שלמה פיוטרקובסקי , ט' בשבט תשע"ח

ממשלות זרות מממנות קמפיינים ישראלים בעדם. מסתננים בדרום תל אביב
ממשלות זרות מממנות קמפיינים ישראלים בעדם. מסתננים בדרום תל אביב
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

תוכנית הרחקת המסתננים החדשה שאושרה בממשלה לפני שבועות אחדים חוזרת לראש סדר היום הציבורי. קמפיין תקשורתי מתוזמר וממומן היטב, שכולל שלל עצומות, מכתבים גלויים, נאומים בכנסת ועוד ועוד, מבקש לבלום את המהלך של הרחקת המסתננים מישראל, וצובר בימים אלו תאוצה משמעותית. הקמפיין זוכה לחיבוק תקשורתי חם, וכל עצומה, מכתב או עדות זוכים לכותרות ראשיות באמצעי התקשורת השונים.

כך למשל התפרסם ביום רביעי בבוקר "מכתב הפסיכולוגים" שעליו חתמו כ‑530 פסיכולוגים. במכתב נאמר בין היתר: "לצד עבודתנו הפסיכולוגית עם אוכלוסיות שונות ומגוונות בחברה הישראלית, חלקנו גם עובדים עם קהילת הפליטים ועם אלה מתוכם שנפשם הצליחה להביאם לבקש עזרה למצוקתם, ושמספרים את סיפורם האישי המלמד על התופעה הרחבה ועל האופן שבו הזוועות שעברו מחוללים נזקים נפשיים נוראיים".

הפסיכולוגים כאמור לא לבד. 51 מנהלי ומנהלות בתי ספר חתמו גם הם בשבוע האחרון על מכתב באותה רוח. "אנחנו, שאמונים על חינוך ילדים וילדות בכל הגילאים, ומלמדים את היסודות הערכיים והחוקתיים עליהם הוקמה מדינת ישראל כפי שנכתבו ועוגנו במגילת העצמאות", כתבו המנהלים, "מאמינים כי מבקשי מקלט, ככל אדם, זכאים להגנה על זכויותיהם הטבעיות, מתוקף היותם בני ובנות אדם, מתוקף אמנות שעליהן חתומה מדינת ישראל, ומתוקף הכרזת העצמאות וערכיה היהודיים והאנושיים של מדינת ישראל. אנו קוראים לכם לעצור את גירוש מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן למדינות בהן צפויים להם עינויים, סבל ומוות". לעצם השאלה האם ראוי שמנהלים יעסקו באופן כזה בסוגיה פוליטית מובהקת אין התייחסות במכתב.

גם באקדמיה התגייסו לנושא 470 מרצים וחברי סגל, ובמכתב ששיגרו לראש הממשלה, לשרים ולחברי הכנסת כתבו: "אנו קוראים לכם להפוך את החלטת הממשלה לעצור ולגרש בכפייה את מבקשי המקלט החוסים בישראל. חובה עלינו לזכור את היותנו נרדפים, פליטים וגרים ועלינו לקבל בברכה ובחום את מבקשי המקלט". ואי אפשר לנהל מאבק שכזה, כמובן, בלי עצומה ראויה לשמה של "אנשי רוח". 55 סופרים, משוררים ואומנים, בתוכם שמות מוכרים כמו דויד גרוסמן, עמוס עוז, א"ב יהושע ומאיר שלו, שיגרו אף הם מכתב לנתניהו. "ההיסטוריה שלנו כעם מתהפכת בקבר הזה שכורים לה", כתבו, "אסור שיהודים ירדפו ויגרשו פליטים".

העדויות נבדקו

הרקע לקמפיין המחודש הוא החלטת הממשלה, שמסמנת את כישלונו של אפיק המאבק המשפטי בתוכנית ההרחקה. כזכור, כמה ארגוני סיוע למסתננים עתרו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד תוכנית ההרחקה בגלגולה הקודם. בית המשפט דחה את העתירות, ומתח ביקורת מנומסת אך חריפה על העותרים ועל ניסיונם להציג את המדינות השלישיות שאליהן מורחקים המסתננים כמדינות לא בטוחות. העותרים לא אמרו נואש וערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון, שדחה את מרבית הטענות בעתירה. עם זאת, העליון קיבל טענה אחת, ולפיה מאחר שההסכם עם המדינות השלישיות קובע שההרחקה חייבת להיות "מרצון", לא ניתן לכפות על המסתננים להסכים באמצעות החזקה במשמורת למעלה מחודשיים. בעקבות ההחלטה תוקן ההסכם עם אחת המדינות, שעל פי הפרסומים בתקשורת זוהי רואנדה, וכעת החליטה הממשלה, כאמור, לחדש את תוכנית ההרחקה.

מול הקמפיין הרחב מאוד ניצבים, כמעט בידיים חשופות, פעילי השכונות בדרום תל אביב והארגונים העוסקים בעידוד מדיניות הגירה שפויה במדינת ישראל. יונתן יעקובוביץ', איש המרכז למדיניות הגירה ישראלית, דוחה בתוקף את הטענות על פליטים שנשלחים אל מותם. לדבריו, "הטענות הללו נבדקו על ידי שתי ערכאות משפטיות, אחת מהן היא בית המשפט העליון שבוודאי איננו חשוד בכך שאוזנו אטומה לשוועתם של המסתננים. מכל העדויות עלה שרק מי שבחרו שלא להישאר במדינה שאליה הועברו היו חשופים באמת לסכנות, וחלקם אולי באמת גם קיפחו את חייהם. הנשיאה נאור הבהירה היטב שברגע שאדם מקבל מעמד, או זכות למעמד, במדינה שאליה הוא הועבר, השאלה מה יקרה לו אם יעזוב אותה איננה רלוונטית. למרות שהעדויות שהוצגו בפני בתי המשפט נאספו באופן מגמתי מאוד בידי ארגוני הסיוע למסתננים, בתי המשפט בדקו אותן ברצינות לפני שהם דחו אותן. לא מדובר בטענה שלי, אלא בקביעה משפטית. אגב, במקרה הזה קרה גם דבר חריג שאני לא בטוח שקרה אי פעם. היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, יצא בכבודו ובעצמו למדינות השלישיות כדי לבדוק באופן אישי את המצב שם. בנוסף לכך, מי שמטפל מטעם המדינה בקליטת המסתננים במדינות השלישיות הוא ראש המל"ל באופן אישי".

מלבד טענת סכנת החיים למורחקים עולה שוב ושוב הטענה שמדובר בפליטים, או לכל הפחות במבקשי מקלט. אולם הנתונים שנאספו במשרדי הממשלה מציגים תמונה שונה, ומערערים במידה רבה מאוד את טענת הפליטות. כך למשל, הרוב המכריע של המסתננים לישראל, קרוב ל‑80 אחוזים, הם בני 20 עד 40, גיל אופייני למהגרי עבודה, זאת בשעה שכאשר באמת מדובר בפליטי מלחמה, כדוגמת הפליטים מסרביה ומאוקראינה, כמעט 50 אחוזים ממבקשי המקלט הם קטינים. נתון נוסף שמעיד על העובדה שמדובר בהגירת עבודה הוא החלוקה המגדרית. מתוך המסתננים השוהים כיום בישראל, 30,749 הם גברים, זאת לעומת 6,362 נשים, חלוקה מגדרית שאופיינית להגירת עבודה ולא למצב של פליטות.

זילות השואה

בניסיון להתמודד עם הטענות נגד הגדרת המסתננים כפליטים, נוהגים אנשי הארגונים העוסקים בנושא להגדיר את כלל אוכלוסיית המסתננים כ"מבקשי מקלט", שהוא ביטוי נייטרלי כביכול. אולם בפועל רק חלק קטן מהמסתננים באמת זכאים להיחשב ברמה הטכנית כמבקשי מקלט. מבין 27,500 המסתננים שהגיעו לישראל מאריתריאה בין השנים 2009‑2015 - רק 2,408 הגישו בקשה לקבלת מקלט, ורק 3,605 מתוך 7,800 המסתננים שהגיעו מסודן. מדינת ישראל הכירה בכ‑500 פליטי מלחמה מחבל דרפור, ואלו קיבלו מעמד של תושב ארעי בישראל. לצד זאת, מרבית בקשות המקלט הן בקשות ריקות מתוכן, שנועדו רק לעכב את הרחקתם של המסתננים עד לסיום הבדיקה. כך למשל, מתוך כלל בקשות המקלט שהגישו מסתננים מאריתריאה רק עשר התקבלו.

יעקובוביץ' מציין כי בקמפיין בנושא המסתננים בוחשים גורמים רבים, ביניהם גם ממשלות זרות, שיש מקום לחשוד במניעיהם. "ממשלת שוויץ, למשל, הקצתה סכום של 60 אלף שקלים שמיועד ספציפית למאבק בחוק הפיקדון שאנחנו יזמנו ושנועד לסייע בהרחקתם של המסתננים מישראל. מדובר בחוק מידתי מאוד, אך למרות זאת בחרה ממשלת שוויץ להיאבק בו בתקציב ייעודי שמיועד רק למטרה זו, זאת בשעה שבשוויץ עצמה, אגב, דווקא מקשיחים בימים אלו את מדיניות ההגירה".

כמו תמיד במקרים כאלה עולה על השולחן גם סוגיית זכר השואה, והלקחים שהעם היהודי נדרש להפיק ממנה. הסוגיה הזאת באה כמובן לידי ביטוי בחלק מהעצומות שכבר הוזכרו, אך לא רק בהן. יצירת הקשר בין הדברים קיבלה סיוע מהעובדה שהשבת מצוין ברחבי העולם יום השואה הבינלאומי. את הדיון שנערך לרגל יום זה במליאת הכנסת ניצל ח"כ אילן גילאון ממרצ ליצירת ההקשר באופן בוטה למדי. "השואה היא טרגדיה חד פעמית שלא ניתן להשוות אותה לשום מאורע אחר בהיסטוריה. דווקא בגלל זה חשוב להנחיל את זיכרון השואה ולהפנים את לקחיה. אסור לנו לשכוח איך אנחנו התדפקנו על שערים נעולים של מדינות. אסור לנו לשכוח את חסידי אומות העולם שהסתירו יהודים בביתם. יש לנו הזדמנות פעם ראשונה בהיסטוריה של העם היהודי, להושיט יד לפליטים ולסייע להם ולא לרדוף אותם ולגרש אותם", טען.

שרת המשפטים איילת שקד תוקפת את הקמפיין, ובשיחה עם 'בשבע' מכנה את הטענות "זילות שואה". לדבריה, "מדובר בקמפיין שקרי. יש כאן המון דיסאינפורמציה ושימוש בשואה באופן שגורם לזילות שלה. לא מדובר בפליטים. מדובר באנשים שבאו למצוא עבודה במדינת ישראל והנתונים מוכיחים זאת באופן ברור. מדינת ישראל לא יכולה להיות הפתרון לבעיות העבודה של יבשת אפריקה. גם סביב סוגיית העברת המסתננים ישנה תעמולה שקרית. ישראל מעבירה את המסתננים למדינה בטוחה שישראל עשתה איתה הסכם, לאחר שהיא בדקה לפניי ולפנים מה מתרחש בה. בהתאם לדרישת בג"ץ ישנם גם מנגנוני פיקוח ובקרה, שמוודאים מה עולה בגורל המסתננים לאחר ההרחקה. חשוב להגיד את זה ולא להיבהל מהקמפיין השקרי שמתנהל".