יש 'בצלם' בימין

מתחת לרדאר התקשורתי ממשיכים תושבי יו"ש לסבול מטרור האבנים בכבישים. הכירו את הפרויקט של פעילי הימין לתיעוד זורקי אבנים.

יוני רוטנברג , י' בשבט תשע"ח

טרור אבנים
טרור אבנים
צילום: פלאש 90

בצוהרי יום רביעי, כ"ו כסלו, יצאו צעירי הכפר בורין שבשומרון לזריקת אבנים שבשגרה. זה התחיל כהפרת סדר בתוך הכפר, ומהר מאוד – בהיעדר נוכחות צבאית – גלש לציר 60 סמוך לצומת יצהר. נהגי הרכבים שנפגעו החליטו להשיב באבנים להגנתם, ובמקום התפתח עימות.

במקביל לסרטונים שפרסמו פלשתינים מאותו אירוע, יצאה מדובר צה"ל ההודעה הבאה: "כ‑40 מתנחלים רעולי פנים נכנסו לפני זמן קצר לכפר בורין שבשומרון, ויידו אבנים לעבר פלסטינים ולבתיהם. אין נפגעים. כוחות צה"ל שהגיעו למקום הוציאו את המתנחלים מן הכפר".

צבי סוכות, פעיל 'עוצמה יהודית' ותושב יצהר, רתח מזעם כששמע את הגרסה הצה"לית לאירוע. אלא שבמקרה הזה הוא לא היה צריך להסתפק בתסכול הרגיל במקרים כאלה. הפעם הוא החזיק בידו קלף מנצח – תיעוד פשוט במצלמת הסמארטפון שלו לכל מהלך האירועים.

הסרטון התפשט ברשתות החברתיות כאש בשדה קוצים, ודובר צה"ל נאלץ לעדכן את הגרסה: ערבים תקפו, מתנחלים הגיבו. זה היה הרגע שבו החליט סוכות על השקת פרויקט תיעוד מיידי אבנים.

"צריך להבין שבניגוד לרושם שנוצר, של רגיעה ביטחונית ושקט ביהודה ושומרון, בפועל אנחנו עדים לזריקות אבנים על בסיס יומיומי", אומר סוכות.

"אומנם המצב השתפר, וכוחות הביטחון מקדישים לנושא הזה הרבה משאבים, אבל עדיין המתיישבים פה סובלים הרבה מהטרור הזה". סוכות מחלק את זריקות האבנים לשני סוגים: הפרות סדר בתוך הכפרים מול כוחות הביטחון, וזריקות אבנים על רכבים ישראליים בצירים. עם זאת, הרבה מהפרות הסדר בכפרים מתגלגלות בהמשך לזריקות אבנים על כלי רכב בצירים.

"אחרי שצילמתי את המקרה בבורין וראיתי את השפעת המצלמה על הטיפול במיידי אבנים, הבנתי שצריך להרים פרויקט גדול בכיוון הזה", הוא מגולל את התהוות הרעיון. "הכוונה שלנו היא לפרוש רשת של מתנדבים שיעברו הכשרה מקצועית בתחום הצילום, ויהיו מוכנים לקפוץ לכל אירוע. אנחנו משתדלים לפזר גיאוגרפית את המתנדבים, כך שייווצר טווח הגעה מהיר מאוד של המתנדבים. לצורך העניין פתחנו פרויקט ב-giveback עם יעד גיוס ראשוני של 30 אלף שקלים, שבהם נקנה רחפנים וציוד צילום".

היעד הבא הוא סבסוד של התקנת מצלמות דרך על רכבים שנוכחים בתדירות גבוהה בצירים מועדים לפורענות.

מה אתם רוצים להשיג בצילומים האלה?

"לתיעוד של זריקות האבנים יש שתי מטרות מוצהרות", מסביר סוכות, "ראשית, מבחינה הסברתית אנחנו רוצים להעביר תמונה שלמה של מה שמתרחש פה יום יום. אני מודה שקיבלתי הרבה השראה מארגונים כמו 'בצלם' כשיצאתי לפרויקט הזה, רק שבניגוד אליהם אנחנו רוצים להעביר תמונה מלאה ולא ערוכה מגמתית.

''תמונות כאלה ייתנו גב הסברתי לחיילים במלחמה שלהם נגד אותם מחבלים. במקום לראות קלגסים שמדכאים אוכלוסייה אזרחית, יבינו שיש כאן חבר'ה טובים שעוצרים את הרוצחים. בנוסף לכך, זה גם יוצר הרתעה למתפרעים עצמם. דמיין לעצמך שאחרי שתי דקות של הפרת סדר הם רואים פתאום רחפן חג מעליהם, הם לא יודעים מה זה בדיוק וזה בוודאי ייצור פחד והרתעה".

הרבש"צים מברכים

הדברים האלה של סוכות קיבלו אישוש מהר משחשב. בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הידיעות הפלשתינית 'אל-קודס' פוסט שבו הם מזהירים את ה"שבאב" מפני הפרויקט של סוכות. "על פי ידיעה שהתפרסמה בערוץ 7 הישראלי", נכתב שם באנגלית, "חוליות של צלמי תמונות ווידיאו יוצבו באזורי חיכוך בהם מתנגדים פלשתינים ימחו, ויצלמו אותם כדי לצוד אותם".

וזו אכן המטרה השנייה שסוכות מנסה להשיג בפרויקט התיעוד. "אנחנו רוצים לצלם כמה שיותר משתתפים, באופן שיסייע לצה"ל ולמשטרה לתפוס את הפורעים ולמצות איתם את הדין", הוא אומר.

יש שיתוף פעולה מהצבא ומהמשטרה עם התיעוד שלכם? משתמשים בתמונות כדי לעצור את המתפרעים?

סוכות כבר מצויד במקרה של שיתוף פעולה מוצלח. "אחרי ניסיון הלינץ' בקוצרא, הגענו קבוצה של פעילי 'עוצמה יהודית' להמשיך את הטיול. מהר מאוד התאספה קבוצה גדולה של פורעים מהכפר, והתחילו ליידות אבנים ולדרדר סלעים במדרון. אני תיעדתי את כל האירוע, ותפסתי הרבה פרצופים. אחרי האירוע העברתי לצה"ל את התמונות, והם באמת תפסו חלק גדול מהפורעים שם".

קבוצת אוכלוסייה שמברכת במיוחד על היוזמה הזאת הם רכזי הביטחון של היישובים ביהודה ושומרון. סוכות מספר על תגובות חמות שהוא מקבל מרבש"צים באזור, שמוצאים את עצמם חסרי אונים אל מול התפרעויות בטווח אפס מהיישוב שעליו הם מגינים.

אחד מהרבש"צים האלה הוא א', שהיישוב שבו הוא גר סובל מזריקות אבנים חוזרות ונשנות, כמו גם הצתות של שטחים חקלאיים. "הצבא לא כל כך יודע איך לתפעל את האירועים האלה, חוץ מאמצעים לפיזור הפגנות שלא תמיד יעילים. אני כבר שנים מתעד אירועים כאלה בסביבת היישוב שלי, עם מצלמות באיכות די טובה. אני מצלם אותם תוך כדי מעשה, כשהם במקום שעדיין לא מסכן את חיי התושבים כמובן. פרט לכך אין לי הרבה מה לעשות".

גם א' מדווח על שיתוף פעולה פורה עם כוחות הביטחון בהעברת המידע, רק שאצלו מדובר בשיתוף פעולה שנמשך כבר שנים. "אני מעביר את התמונות האלה לגורמי הצבא והמשטרה, ולפעמים מגיש גם תלונות. הצבא לא יודע לצלם ולתעד דברים כאלה, יש להם מתעד מבצעי אחד לחטיבה, זה לא מגיע לשטח. אנחנו עושים להם את העבודה הזאת, והם מאוד שמחים על זה. מבחינתם זה כאילו הבאת להם אוצר. זה תלוי בכוח הצבאי שנמצא באותה תקופה בקו ובמידת הנחישות של המפקד לעצור את התופעה הזאת, אבל יש היענות והם מתלהבים מהדברים האלה. הכנסנו כבר כמה מתפרעים לכלא עם התיעודים האלה".

"אני מנסה להסביר לצבא כל הזמן, שזריקת אבנים שלא צילמת כאילו לא הייתה", הוא ממשיך ומתאר את חשיבות התיעוד מנקודת מבטו. "גם כשזורקים אבן על רכב והנהג מגיש תלונה – אם אין תיעוד אין מה לעשות עם זה. ברגע שיש תיעוד זה קצה חוט ואפשר להתחיל לחפש את הפוגעים".

על פי מגבלות הפתיחה באש הנהוגות כיום, א' רואה את תיעוד זריקות האבנים כפתרון האפקטיבי ביותר. "ברגע שהפורעים יבינו שהכול מצולם, זה יוריד הרבה מהתופעות האלה. אני רואה את זה אצלנו - ברגע שיש מעצרים של מפירי סדר שאנחנו הפללנו, מוקדי חיכוך מרכזיים פשוט נעלמו".

גם בפן ההסברתי א' רואה את תוצאות התיעוד בשטח. "היו לי הרבה פגישות עם צלמים של הרשות הפלשתינית וארגוני שמאל. ברגע שאני בא עם מצלמה מולם, הם מבינים שהם לא יוכלו לסלף את התמונה וזה מוריד אותם מהעניין".

הפרויקט של סוכות ו'עוצמה יהודית' צבר תאוצה במהירות ברשתות החברתיות וגם בתקשורת הממוסדת. תורמים לא צפויים התלהבו מהרעיון, ונרתמו בצורה יוצאת דופן למהלך.

"בשבוע שעבר בחור נחמד מאזור המרכז תרם לנו רחפן, מבחינתו זו הייתה תרומה לעם ישראל", משתף סוכות, "השבוע התקשר יבואן של רחפנים מחיפה, הוא רוצה לתרום חמישה רחפנים על חשבונו. מחמם את הלב לראות אנשים שזה לא נוגע ישירות לשגרת יומם, אבל מוכנים להשקיע הרבה מאוד מתוך תחושה של ערבות הדדית".