השתגענו?

פרסום הקלטת שרה נתניהו מעלה את יצר המציצנות התקשורתית של עיתונאי ישראל לשלב הקניבליזם. הגיע הזמן להרגיע, אלו זכויות אדם בסיסיות

עוזי ברוך , י"ג בשבט תשע"ח

מתקפה יח"צנית? שרה נתניהו
מתקפה יח"צנית? שרה נתניהו
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90

במדינות מתוקנות רוחשים מעצבי דעת הקהל רספקט מינימליסטי למשפחה הראשונה, לכבודה, למרחב האינטימי שלה.

במדינות מתוקנות קיימת תקשורת שפויה היודעת להבדיל בין ניוז טהור לסחר באברים, בנפשות. במדינות מתוקנות אזרחים צורכים דם רק בסדרות טלוויזיה.

אבל בישראל חושבים אחרת. בשם חופש הציבור לדעת התקשורת תשדר מהדורות על סף הקניבליות.

בבוקר תשפוך אור על יצריו הסמויים של בן הנעורים ובערב היא תטיל זרקור על חולשותיה של הגברת הראשונה ברגעי השפל שלה.

האם סביבתם של עיתונאי ישראל חפה ממשפחות כאלה? מה לזה ולניוז? מדוע ראש ממשלת ישראל המתמודד עם הבעיה אצלו בבית, צריך לחלוק אותה הערב עם כלל ישראל בארץ ובתפוצות?

הדבר חמור שבעתיים שאין מדובר בבעיה. רגעי חולשה יש לכולנו. יש שסובלים מפתיל קצר, יש שהפתיל שלהם קצר יותר, יש שהפתיל שלהם ארוך יותר. כשם שפרצופיהם שונים כך טבעיהם שונים. מי שמם, העיתונאים, לאלוקים? מי הציבם בתפקיד שופט המוסר האנושי.

חדשים לבקרים מתפרסמים דיווחים על אושיות ציבור ומעצבי דעת קהל שאיבדו כל רסן בכל הנוגע לפקודיהם. שופטים שנלכדים ברגעי שפל; וכן, כן, גם עיתונאים, חלק מבני האנוש שמקלדתם מבצרם, נופלים לעיתים ממידותיהם התרומיות וחושפים טפח של רוע ומפלצתיות.

עיתונאים, חברי כנסת, ובכלל אנשי ציבור שמרבים ביממה האחרונה "לפרשן" את ההקלטה הרכילותית עשו בשנים האחרונות ועושים בימים האלה מעשים לא פחות גרועים משאגות על פלוני אלמוני.

פתאום גדולי העיתונאים בישראל מסבירים לנו באולפנים כמה חשוב להביא ידיעה חדשותית גם אם היא משנת 2009, גם אם אין בה שום ערך חדשותי, משפטי, כלכלי או ביטחוני.

מדוע אפוא אוחזי העט מרשים לעצמם להחצין רגעי שפל אנושיים? מי שמם?

הגיע הזמן לשחרר את משפחת נתניהו. רוצים לבקר את ראש הממשלה? תעשו זאת במגרש הפוליטי, המדיני, הכלכלי, או החברתי. תעזבו את המרחב הבינאישי.

כמה פתטי היה לשמוע את העיתונאי יעקב איילון מכריז בקולו העמוק על האייטם הדרמטי שצפוי לחרוך מהדורות הטלוויזיה, משל מדובר היה בהפצצת הכור הגרעיני בדימונה. שפיות, רבותיי. קצת שפיות.

אמת. יש עניין לציבור בנעשה והנשמע בבית ברח' בלפור אבל רק אם מדובר במעשים פלילים או מעילה בכספי ציבור. יש לעלות טענות אלה על שולחן הסיקור במידה ובמשורה ולהגישם בכפפות של משי.

שועלי השמאל אוהבים לקדש את זכויות האדם. אלו זכויות אדם בסיסיות.