"בית המשפט לא מעצב את קבלת ההחלטות"

התפקיד הקלאסי של בית המשפט הוא לא לעצב מדיניות ולא להתערב במדיניות של הממשלה, אומר ח"כ סמוטריץ בראיון לכתב העת "עורך הדין"

"עורך הדין" , ט"ז בשבט תשע"ח

בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

לטוב ולרע נכלל חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מסיעת הבית היהודי ברשימת הפרלמנטרים שאי אפשר להישאר אדיש אליהם בבית הנבחרים של ישראל.

בימים שבהם סערה רודפת סערה במציאות הפוליטית הישראלית נפגשנו עם מי שנחשב בעיני רבים לילד הרע של הסיעה, במובן החיובי של המושג כמובן. ח"כ סמוטריץ' עולה מעת לעת לכותרות בגלל התבטאות כזו או אחרת, גם בשילוב נשים בתפקידי מפתח בצה"ל, אבל התקשורת עטה עליו מדי פעם בפעם גם בשל המהפכות שהוא יוזם מאז כניסתו לכנסת. אחת האחרונות שבהן – "חוק המבקר", הצעה שאמורה להעמיד את תפקיד מבקר המדינה במקומו או לקצץ את סמכויותיו, תלוי בעיני המתבונן.

לבקר את המבקר

אני מתאר לעצמי שאתה לא יושב עם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, על כוס קפה בימים האחרונים...

"אני דווקא נמצא איתו ביחסים טובים ברמה האישית כי אני אדם ענייני מאוד".

ובכל זאת?

"אתן לך קוריוז. דווקא בסיומו של אחד הימים היותר סוערים בכנסת שהיה בנובמבר האחרון, כשהצעת החוק שלי עמדה על סדר היום הציבורי, התכתבנו בינינו בהודעות ובמיילים, והוא סיפר לי שבמהלך סיור שלו בקיבוץ טירת צבי הראו לו מכתב שאביו, שהיה אחד מראשוני הקיבוץ, חתם עליו ובו נעשה ויתור בימים עברו, לחתן הראשון של הקיבוץ. היה אז צורך להכריז בפני הרב המקדש כי הקיבוץ מוותר לחתן עבור הטבעת כשי שתיחשב לקניינו הפרטי. אמרתי לו שאני מכיר את הסיפור הזה מהצד השני של המטבע מאחר שיש לי קרובי משפחה בקיבוץ הזה שבסלון ביתם תלויה על קיר הסלון תמונה שבה מופיע... מכתב הוויתור המדובר. שלחתי אליו את התמונה כדי להפיג מעט את המתח.

"ולעצם העניין, יש לי הערכה גדולה מאוד למבקריו, לאנשיו ולעבודה הנהדרת שהם עושים, אבל אני, בהיותי משפטן ובעל תואר שני במשפט ציבורי, מחזיק בתפיסת עולם מאוד ברורה בכל הנוגע לדמוקרטיה ומשילות, ובעיקר למערכת היחסים בין שלוש הרשויות במדינה. יש לי ויכוח נוקב איתו ועם אנשיו בנוגע לדרכו של משרד מבקר המדינה, דרך שבה החל המבקר הקודם, לינדנשטראוס, וממשיך בה המבקר הנוכחי. אני חושב שהאקטיביזם הביקורתי שהם הובילו ומובילים הוא רע מאוד למוסד המבקר עצמו, רע מאוד למדינת ישראל ורע מאוד ליכולת המערכות לתפקד".

לא נראה לי ולאחרים שמבקר המדינה ירצה להוביל קו שמזיק לכל אלו שציינת.

"אסביר. כל הרעיון העומד מאחורי מוסד ביקורת המדינה הוא שיהיה גוף חיצוני למערכת המבוקרת ויסתכל על המערכת מבחוץ. כשאתה נמצא בתוך היער אתה רואה רק את העצים, אבל מי שנמצא בחוץ רואה את היער כולו. הוא אמור לראות את מה שאנחנו, השחקנים הנמצאים במערכת עצמה, לא יכולים לראות מבפנים. כוונת המחוקק הייתה שמבקר המדינה יבקר את פעולות המדינה ולא ינהל אותה. מבקר המדינה צריך להבין שברגע שהוא נכנס פנימה לתוך גוף מבוקר ומתערב בתהליך קבלת ההחלטות והופך להיות עוד גורם בשלל השחקנים על מגרש הרשות המבצעת, הוא מאבד את היכולת שלו לבצע את תפקידו ולהביא את הפרספקטיבה שהוא אמור להביא מבחוץ.

לאור הדברים האלו בהצעת החוק שלי אני דווקא בא לחזק את מוסד מבקר המדינה, אני בא לחזק את התפקיד הקלאסי שלו. אסכם את הנושא הזה ואומר כי כמו בכל מכונית טובה ברגע שהסטרטר ינסה להחליף את המנוע, האוטו לא ייסע. צריך להבחין בין ביקורת לבקרה. מעל לכול, ברגע שהוא מבצע בקרה תוך כדי תנועה הוא נעשה מיותר מאחר שישנם כבר לא מעט גופים שמבצעים בקרה תוך כדי תנועה. מבקר המדינה הוא לא שומר סף. היועץ המשפטי לממשלה הוא שומר סף, בית המשפט הוא שומר סף, לא מבקר המדינה.

ההבדל בין שני המבקרים האחרונים לבין המבקרת מרים בן פורת, למשל, בא לידי ביטוי במספר הדוחות המיוחדים שרשאי מבקר מדינה להוציא במהלך כהונתו בתפקיד. דוח מיוחד הוא דוח על נושא אקטואלי שבו מבקש מבקר המדינה את התייחסות המבוקרים. בן פורת פרסמה עשרה דוחות מיוחדים, לינדנשטראוס פרסם לא פחות מ-42 דוחות כאלו בשבע שנים, והמבקר הנוכחי, שעדיין לא סיים חמש שנות כהונה, כבר פרסם 38 דוחות. הוא פשוט מייצר כפל רגולציה בדרך הזאת".

חבר הכנסת סמוטריץ', שדחה על הסף את הטענות שמדובר בהצעת חוק בנקמה על דוח שפורסם בנובמבר האחרון ("לטעון טענה כזו זו קונספירציה של ממש. הצעת החוק החלה כבר בדצמבר 2016"), מעריך שהצעת החוק שלו, על אף הביקורת הציבורית והעליהום עליה, תעבור בסופו של דבר. ימים יגידו.

לאקטיביזם, גרורותיו והשפעותיו על החברה בכלל ועל מערכת המשפט בפרט עוד נחזור בהמשך.

להשפיע בציר המרכזי

מה הביא אותך, אדם שעמד בראש עמותה ("רגבים") ועסק באידאולוגיה אמיתית, לעזוב הכול ולהגיע לכנסת?

"הגעתי לכאן לגמרי במקרה... אני לא איש פוליטי ולא הייתי חבר מרכז מפלגה. הייתי חלק מחבורה שעסקה בהתיישבות בגליל, בנגב ובכלל עד שחלק מהחבר'ה חשבו שצריך שליח של הפעילות המבורכת הזאת גם בכנסת. האמת היא שביקשו ממני כבר לקראת הקדנציה הקודמת אבל סירבתי. בסופו של דבר, לקראת הבחירות האחרונות קיבלתי על עצמי את הדין, למרות שהייתה לי דילמה גדולה מאוד ושאלתי את עצמי איפה אפשר להשפיע יותר.

בסופו של דבר הדומיננטיות המשפטית הבליטה את הצורך להיכנס ולהיות בפנים ברגע שבחנתי את נושא גירוש גוש קטיף. אנחנו, שעסקנו בבניית יישובים והיינו עמוק בתוך העשייה הציבורית, ראינו בגוש קטיף איך אפשר למחוק בשנייה אחת מפעל חיים של שלושים שנה. זה הראה לי את כוחה של המדינה מול כל היוזמות הפרטיות, ובתוך כוחה של המדינה זיהיתי את כוחה הגדול מאוד של המערכת המשפטית. הגעתי למסקנה שזאת המערכת הכי דומיננטית במערכת קבלת ההחלטות במדינה".

מרגע קבלת ההחלטה על מעברו לעולם הפוליטיקה סימן לו ח"כ סמוטריץ' מטרות ברורות למדי. "הגעתי לכנסת כדי להשפיע ולשנות בשלושה תחומים מרכזיים", הוא אומר ומפרט. "התחום הציוני, שכולל בתוכו את יהודה ושומרון אבל לא רק, אלא גם את הנגב והגליל. תחום נוסף שבו החלטתי להתמקד הוא הנושא המשפטי, כלומר מערכת היחסים בין הרשויות לשלטון, ועוד נדבר על זה במשך. התחום השלישי והאחרון הוא יהדותה של מדינת ישראל".

ובפועל מה קורה בשטח במהלך השנתיים וחצי האחרונות?

"אני מוצא את עצמי בהרבה יותר תחומים... זה מרתק. למדתי שכחבר כנסת אין לי הפריבילגיה לומר לעצמי שאני מתעסק רק בזה או בזה. כשאני, למשל, חבר בוועדת הכספים אני מתעסק בכל מה שהוועדה עוסקת ודנה בו. בכל מה שאני מתעסק אני לומד לעומק ואני מוצא את עצמי עוסק המון המון המון בסוגיות חברתיות. אני בהחלט יכול לומר לך שאני משקיע הרבה יותר במישור החברתי מאשר במישור האידאולוגי, אלא שהעיסוק הזה לא תופס נפח בכלי התקשורת. כשיש לי, למשל, עימות עם מבקר המדינה התקשורת חוגגת, אבל כאשר אני וח"כ איציק שמולי מצילים את אילת ואת תעופת הפנים של כל המדינה, ובתוך כך את כל הפריפריה הנשענת על תעופת הפנים, אז לא תשמע על זה דבר וחצי דבר כמעט. כשחוקקנו את 'חוק שדה דב' ביצענו מהלך סוּפר חברתי כי רצו לסגור בכוח כאן ועכשיו את שדה דב לטובת מימון עלויות בסיסי צה"ל בדרום. בהצעת החוק הזאת דאגנו לאילתים, לתושבי הצפון, לכל הפריפריה.

"אפשר לבחון גם את הצעת חוק הביטוח הסיעודי שהבאנו בחודש שעבר. אני מודע לכך שיהיו שרים וחברי כנסת אחרים שייקחו את הקרדיט למהלך הזה, אבל בסופו של דבר אני וח"כ איציק שמולי עשינו דבר שהוא בלתי נתפס כשהצלחנו להחתים לא פחות משמונים חברי כנסת על הצעת החוק החשובה הזאת".

והוא ממשיך ומציין את תרומתו לציבור ניצולי השואה בזכות הצעת חוק המקצרת את לוחות הזמנים שלהם בהליכים משפטיים; את המהלכים שביצע למניעת פגיעה בקק"ל, פגיעה שעלולה הייתה לפגוע בפרויקטים רבים שמבצעות הרשויות המקומיות, בעיקר אלו בפריפריה, הנשענות על תקציבי הקרן. "במקרה הזה מדובר בשילוב אמיתי של עשייה ציונית וחברתית", הוא מבקש להדגיש.

לדאוג לפריפריה

לזכותו של ח"כ סמוטריץ' ייאמר כי חלק נכבד מהצעות החוק הרבות שהוא מניח והניח על סדר יומה של הכנסת מאז שהפך לחבר כנסת מן המניין, נוגעות לאוכלוסיות רבות, פריפריאליות, ולאו דווקא במובן הגאוגרפי של המונח. כך, למשל, אפשר לראות את הצעת החוק המאפשרת את הארכת גיל הפרישה של הורים שכולים בארבע שנים נוספות מעבר לגיל הפרישה הרגיל. גם תיקון להצעת חוק הגנת הצרכן, בכל הנוגע לעיוות הקיים בהבדלים שבין הזמנת חבילות נופש לחו"ל באמצעות סוכן נסיעות ובאמצעות האינטרנט, אמורה לעשות חסד עם האוכלוסייה המבוגרת, זו שאינה מחוברת בהכרח לעולם הדיגיטלי החדש. רבים רואים בהצעות חוק ונוספות שיזם ח"כ סמוטריץ' דאגה אמיתית לפריפריה על מכלול ההיבטים הכרוכים בה.

אמרת שהגעת לכנסת בעקבות לחצים של חבריך למפעל ההתיישבותי, ואני רוצה לדעת את מי אתה מייצג כאן יותר, את המתיישבים מעבר לקו הירוק או את הפריפריה בנגב ובגליל?

"תראה... זו שאלה מורכבת... אני מייצג את מי ששלח אותי. אני נמצא במפלגה ציונית דתית, ולכן מי ששלח אותי לכאן היא הציונות הדתית שמפעל ההתיישבות הוא אחד ממפעלי הדגל שלה, אבל זה לא אומר שאני פועל רק לטובת מי ששלח אותי. אני פועל לטובת כל מדינת ישראל ורואה עצמי שליח".

אם כך, מה כבודו עושה לצמצום הפערים העצומים הקיימים בין הפריפריה למרכז?

"ראשית, אתה צודק שקיימים פערים עצומים בין הפריפריה למרכז. שנית, אני לא רוצה להישמע פופוליסט ולקחת לעצמי קרדיט על דברים שאני לא עושה, אבל אני בהחלט יכול לציין שאני שותף לתהליכים שנעשים בוועדת הכספים שבה אני חבר, ועדה שבה מתקבלות החלטות לטובת הצורך והרצון לצמצום הפערים הללו. אפשר לכלול גם את הצעת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי בקטגוריית הדאגה לפריפריה מאחר שבסופו של דבר מדובר במבחני הכנסה שיקבעו מי יקבל יותר ביטוח ממלכתי ומי לא. ומי שיש לו פחות זה בדרך כלל אלו המתגוררים בפריפריה".

הקו המנחה את ח"כ סמוטריץ' בעשייתו הציבורית ברור ונהיר לו לחלוטין, ומה שהיה נכון לימי פעילותו במפעל ההתיישבות טרום הגעתו לכנסת, נכון לחלוטין גם מאז אייש את תפקיד חבר הכנסת. "בימים שבהם ניהלתי עמותות ועסקתי בגיוס כספים ידעתי שכדי להצליח במשימת שכנוע תורם פוטנציאלי הייתי צריך לשכנע אותו בשני דברים מרכזיים: האחד, שמה שאני עושה הוא נכון וחשוב; והשני, שיש לי יכולת ביצוע של הדבר הזה. ככה אני נוהג גם כאן. אני תמיד אבחר את הנושאים החשובים, אבל גם את אלו שאני מאמין בהצלחתי להוציאם לפועל". ואם תתייחסו למדד החוקים שעברו במושב האחרון, שבו דורג ח"כ סמוטריץ' במקום השני אחרי חבר הכנסת גפני, ח"כ בעל ותק וניסיון עצום, אי אפשר להתעלם מכך שפועלו הרב לא מתמקד אך ורק בהצעות חוק שימשכו כותרות בתקשורת, אלא יביאו לשינוי אמיתי בשטח.

כאחד מעשרות חברי כנסת בעלי השכלה משפטית, אתה רואה את ההצפה המתמשכת במספר עורכי הדין ואומר לעצמך...

"אני בדילמה... אבל אהיה לא פופולרי כדרכי ואומר את מה שאני חושב על הנושא, גם אם אנשים לא אוהבים את זה. אחת החוויות המדהימות שאני זוכר מתחום העיסוק במקצוע עריכת הדין הייתה כבר בטקס ההשבעה שלנו לפני חמש שנים. ישבו שם בבנייני האומה בירושלים כאלף עורכי דין חדשים להערכתי, שומעים את נאומו של ראש הלשכה הקודם שמכריז על הצורך בעצירת הצפת המקצוע ועל כך שהוא יסגור את שערי הכניסה למקצוע, שומעים, עומדים ומוחאים כפיים. הייתי שם ולא האמנתי. לפני רגע נכנסתם בשערי המקצוע. אם הייתם שומעים את הנאום הזה יממה לפני כן הייתם מתעצבנים, ועכשיו, רגע אחרי שנכנסתם פנימה, אתם רוצים לסגור את הדלת בפני אחרים?

"אין ספק שיש יותר מדי עורכי דין, וזה בהחלט מוריד את הרמה. זה גם גורם לכך שיש יותר מדי עורכי דין ופחות משפטנים, וזה תורם לאקטיביזם המשפטי. זו גם אחת הסיבות שכל דבר הופך במדינה למשפטי, כל ויכוח הכי קטן הולך לבית המשפט. נושאים שהיו מוצאים את פתרונם מחוץ לכותלי בית המשפט בדיאלוג, בהידברות, בבוררות, בשיחה אצל הרב, הולכים היום לכיוון בית המשפט. למה? כי השירות מאוד נגיש, מאוד זול. עורכי דין יעודדו אותך לנקוט הליכים משפטיים כי הם רוצים להתפרנס. בעבר כשהגיעו לעורך הדין הוא היה אומר לך אם יש לך case או אין case. אני חושב שלהצפה במספר עורכי הדין יש תרומה גדולה למה שאני רואה בו אסון חברתי. מה עושים? אני חושב שצריך להקים ועדה בלתי תלויה, שחברים בה לא רק עורכי דין, שיסתכלו על התמונה הכוללת, יבחנו את המצב ויניחו המלצות ליישום".

על העידן הנוכחי של לשכת עורכי הדין בראשותו של עו"ד אפי נוה יש לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' המון מילים טובות. "בשנותיי הראשונות כעורך דין לא יכולתי כעורך דין דתי ליהנות משירותי הלשכה, אבל היום יש המון קשב והבנה לצרכיו של עורך הדין הדתי. בכנסי הלשכה ישנם גם אירועים הנותנים מענה לציבור הדתי וגם מאפשרים לו לצאת מבית המלון במוצאי שבת. השיפור בא לידי ביטוי גם בהעשרה המקצועית שהיא מעמידה לציבור עורכי הדין".

כיצד באים לידי ביטוי קשריך עם לשכת עורכי הדין?

"יש לי יחסים טובים מאוד עם ראש הלשכה הנוכחי, ואני חושב שזה נהדר שנציגיה מגישים ניירות עמדה להצעות חוק. הייתי רוצה לראות אותם מעורבים הרבה יותר גם בהשתתפות בדיונים בוועדות השונות של הכנסת. יש למשל בימים אלו דיון בוועדת חוקה בנושא השלמה לחוק הטרור בנוגע למעצר מינהלי, ואני חושב שללשכת עורכי הדין יש בהחלט מה לומר בנושא זכויות אדם, והאיזון בין הצורך הביטחוני לצורך לשמור על זכויות אדם".

ח"כ סמוטריץ' מצהיר כי לא הגיע לכנסת לקדנציה אחת בלבד, מאמין כי החיבור בינו ובין סיעת הבית היהודי יימשך גם בבחירות הבאות ורואה ביו"ר הסיעה, נפתלי בנט, את המנהיג הטבעי הבא לרשת את בנימין נתניהו ביום שיחליט לפרוש.

בוא נסתכל קדימה ברשותך אל העתיד. אתה מבקש לעשות סדר במוסד מבקר המדינה, אבל מתכנן מהפכה גם בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.

"ראשית, אני לא חסיד של מהפכות, אלא של תהליכים, מאחר שצריך לתת לכל מערכת להתרגל לשינויים שאתה מאמין שצריכים להתרחש בה".

ואתה מן הסתם חושב שצריך להתחולל שינוי ביחסי הגומלין בין הכנסת לבית המשפט העליון.

"ברגע שהנשיא בדימוס אהרן ברק ביטל את מגבלות זכות העמידה ופתח את שערי בית המשפט העליון לרווחה, התבטל היתרון של הכנסת והממשלה על בג"ץ. הוא הפר בכך את האיזון בין הגורמים והוביל לכך שבג"ץ דן בכל דבר, וכל פעולה שאני מבצע הולכת מיד אליו.

כאן הוא הפר את האיזון, ואחד הדברים שאני רוצה לעשות הוא להחזיר את מגבלות זכות העמידה, לחזור לשפיות. במצב כזה יוכל לעתור לבג"ץ רק אדם פרטי שנפגע, ובכך יחזור בג"ץ לתפקידו הקלאסי – להגן על זכויות אדם. התפקיד הקלאסי של בית המשפט הוא לא לעצב מדיניות ולא להתערב במדיניות של הממשלה. אני רוצה שיהיה ברור שבית המשפט לא מעצב את קבלת ההחלטות, בית המשפט לא קובע את עולם הערכים של החברה בישראל, בית המשפט לא מחליט שמה שהוא חושב שסביר הוא יותר נכון ממה שהשר או הממשלה חושבים שהוא סביר".

אז אתה מעוניין להחזירו למעמד שלפני עידן הנשיא בדימוס ברק?

"כן. אני רוצה שיגן על זכויות אדם, אבל שלא יחשוב שתפקידו לעצב את הערכים והמדיניות של החברה והממשלה. אלו הם שני תפקידים נפרדים".

אנחנו נפגשים כאן בימים שבהם עתידה של הממשלה לא ורוד במיוחד, גם מפני שראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בחקירות בלתי פוסקות. האם לדעתך ראש ממשלה שעסוק מאוד בחקירות ממשלה יכול להמשיך לכהן בתפקידו?

"כל זמן שראש הממשלה לא מורשע הוא יכול להמשיך לכהן בתפקידו. אני חושב שבנימין נתניהו מתפקד נהדר. אני לא חושב שהחקירות אינן מטרידות אותו, אבל אני בהחלט מצפה מהמערכת שתסיים בהקדם את החקירות ותקבל החלטות. איווט ליברמן היה נתון בחקירות במשך 15 שנה. זה מטורף".

אתה היית מרשה לעצמך לקבל מתנות?

"לא. אני מקפיד שלא לקבל. תראה, אפשר להגיד על ראש הממשלה הרבה דברים, אבל כל מי שמכיר אותו אומר שהוא לא מושחת. יכול להיות שיש לו נהנתנות שאני לא אוהב ושלאזרחי ישראל מותר לא לאהוב, אבל אני עדיין משוכנע שהוא לא מושחת. אתה שואל אם הנהנתנות הזאת הופכת אותו ללא ראוי לכהן כראש ממשלה? בעיניי לא. אני חולק על האג'נדה המדינית שלו מאחר שהוא חותר לשתי מדינות לשני עמים ובעיניי זו סכנה, אבל בסוף בסוף, אם אתה שואל אותי מה מונח על כף המאזניים? כיבוד ההכרעה הדמוקרטית של אזרחי ישראל ויציבות שלטונית שלא תשלח אותנו כל שנתיים לבחירות אל מול זה שהוא קיבל קצת מתנות, שזה לא בסדר. זה לא פרופורציונלי. שהציבור ישפוט אותו בסוף".

לשים קץ לסכסוך

במקביל לעיסוקיו בקידום הצעות חוק, מוצא ח"כ סמוטריץ' גם את הזמן להביע את דעתו בכל הנוגע לתוכנית המדינית בעתיד. ואם תשאלו אותו אם הוא רואה קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא יפנה אתכם לתוכנית ההכרעה הישראלית "תקווה אחת" שאותה פרסם בכתב העת הישראלי להגות ומדיניות "השילוח" בספטמבר האחרון.

שלב ראשון בתוכניתו של ח"כ סמוטריץ' מדבר על הכרעה התיישבותית. "בשלב זה מבהירים באופן גלוי וברור את העובדה הבסיסית: אנחנו כאן כדי להישאר. הצגת עובדה זאת תפעל טוב על התודעה של ערביי יהודה ושומרון ותעזור להם להתפכח מאשליית המדינה הפלסטינית ותבהיר להם שאין שום סיכוי שתקום מדינה ערבית נוספת ממערב לירדן". בתוכניתו פותח ח"כ סמוטריץ' שני מסלולים. האחד, שלום וזהות מקומית ("ערביי ישראל יוכלו לנהל את חיי היום-יום שלהם בעצמם, אבל לא יוכלו בשלב ראשון להצביע לכנסת"). המסלול האחר מציע להם להגר לאחת ממדינות ערב באזור ("אין הכוונה לגירוש אכזרי, אלא כזה הנעשה מלכתחילה ברצון ומתוך חיפוש עתיד טוב יותר", הוא מבקש להבהיר). בתוכניתו מודע ח"כ סמוטריץ' לאפשרות שלפחות בתחילת הדרך יהיו כאלו שיתקשו להשלים עם הכרעת הסכסוך ולהמשיך את המאבק האלים נגד המדינה ("במקרה כזה הוא ימצא צה"ל נחוש שיכריע אותו"). לסיכום תוכניתו הוא אומר: "זאת התוכנית היחידה המבוססת על הכרעת הסכסוך ולא על שימורו בעצימות משתנה".

ומה הסיכוי שהיא תצא לפועל?

"זה יקרה כי אין ברירה, כי החברה הישראלית כבר נמצאת בהתפכחות ומבינה שאין סיכוי בעולם להגיע לפתרון שתי מדינות לשני עמים מאחר שהצד השני אינו פרטנר".

אשרי המאמין.