עם פייסבוק החיים שלנו טובים יותר?

רק לפני 14 שנים היא פרצה לחיינו ולמעשה ניתן לומר ששינתה אותם מהקצה אל הקצה. פייסבוק הפכה אותנו לטובים יותר או אולי להיפך?

שמעון כהן , ט"ז בשבט תשע"ח

פייסבוק
פייסבוק
צילום: אייסטוק



טוען....

ביום ראשון יצוין מלאת 14 שנים להקמת 'פייסבוק', הרשת החברתית שלרבים מאיתנו קשה לראות את חייהם בלעדיה.

על התמורות שחלו בנו בעקבות חדירת פייסבוק לחיי כולנו שוחחנו עם הפרופ' אזי לב-און, מומחה לפייסבוק וחברה מאוניברסיטת אריאל.

כבר בראשית דבריו מציין פרופ' לב-און כי מהפכת הפייסבוק התעצמה לנוכח הנגישות לרשתות החברתיות בסלולאר, מה שהפך את החיבור לרשתות החברתיות לנגיש בכל מקום ולא רק דרך המחשב והשילוב בין השניים הופך את השינוי בין המציאות הקיימת לזו שהכרנו לפני 14 שנה לדרמטי עוד יותר.

בדבריו התמקד פרופ' לב-און על התמורות הפייסבוקיות בתחומי החברה והפוליטיקה והוא מזכיר את הימים בהם "היו הרבה דיבורים כשנכנס האינטרנט שמתאפשר לאנשים להשמיע את עצמם. היום כל אחד יכול לפרסם כל דבר ולהגיע לציבורים בהיקף לא רע, מחברים והלאה מעבר לזה ועם קצת מזל זה יכול להגיע הלאה ואם יש לנו אג'נדה שאנחנו רוצים לקדם הרשתות החברתיות הן המקום עבורנו.

''אנחנו יכולים למצוא שותפי דעה, להתארגן דרך הפלטפורמה של פייסבוק ולהשפיע על מקבלי ההחלטות. זה נותן יכולות שהיה בעבר רק למערכות גדולות להעברת מסרים, לקבלת מידעים ולתאם פעילויות גם מחוץ לאינטרנט ובמידה רבה זה משנה את כללי המשחק".

עוד מציין פרופ' לב-און את חשיפת הציבור דרך הפייסבוק לסוגיות שאינן זוכות לחשיפה תקשורתית ראויה בדרך כלל. "אנשים התארגנו כשכאב להם והאינטרנט היה עוד ערוץ אבל יש סוגיות כלכליות בריאותיות ואחרות שהתקשורת פחות מתענינת בהם ורואה בהם נושאי נישה, והאינטרנט והרשתות החברתיות נוצרו לדבר הזה. כך אנחנו רואים התארגנות מול עוולה כזו או אחרת גם במישור המקומי".

האם המציאות הזו הפכה את חיינו לטובים יותר או אולי להיפך? פרופ' לב-און מבקש שנגדיר מהו טוב על מנת להשיב... "כאזרחים שחיים במדינה שבה אנחנו מרוצים מחלק מהדברים ולא מרוצים מחלק אחר, וכשאנחנו רוצים לשנות את הדברים מעבר להצבעה בקלפיות, ההתארגנות לשנות דברים ולהשפיע גם בדברים הקטנים של החיים שלנו ומהבחינה הזו הפייסבוק הוא בהחלט כלי טוב".

על הגדרת הפייסבוק כבמה הדמוקרטית ביותר, הגדרה המקובלת על רבים, נשאל פרופ' לב-און אודות אותם שמטעמים שונים אינם מחוברים לפייסבוק ולמעשה הם נגרעים מהבימה הדמוקרטית הזו. "נכון. אם מגדירים דמוקרטיה ביכולת האזרחים להשפיע בעצמם או באמצעות הנציגים שלהם על הממשל, אז אין ספק שהיכולות שיש לאזרחים בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות גדולות לאין ערוך מהעבר, אבל יש אזרחים שבעיקר מטעמי גיל, אבל לא רק מהטעמים הללו, האינטרנט והפייסבוק נכנסו לחייהם בשלב שבו קצת קשה להם להסתגל אליו ויש פער דיגיטאלי והם משתמשים ביכולות הללו לעיתים רחוקות.

''מובן שזו תופעה שנכון שהופכת את הדמוקרטיה לנגישה עבור מי שיש לו גישה לרשתות החברתיות ויש להם יכולת לקדם את מה שחשוב להם. מעבר לכך מחויבותה של המדינה לעזור לאנשים האלה בכל דרך אפשרית והמדינה אכן עושה כמה דברים".

"מעבר לזה, גם מי שלא בפייסבוק הפעילות ברשתות החברתיות מגיעה אליהם בכל זאת. למשל האביב הערבי ומצרים, ששם לפייסבוק היה מקום חשוב ביצירת מומנטום והסרת עכבות, כשראו שיש התארגנות בפייסבוק הבינו שהם לא לבד והצטרפו להתארגנות הזו.

''במצרים אחוז החיבור לפייסבוק היה מוך יחסית גם כי מדובר באוכלוסיה מבוגרת אבל רבים ממי שהגיע להפגין והוא מבוגר יותר שמע מהצעירים, כך שגם אם הם לא פעילים בפייסבוק כמו הצעירים והטכנולוגיים יותר, הדבר מגיע אליהם. כך שהם מושפעים מהדברים גם ממעגל שני".

לשאלת השפעתו של הפייסבוק על כל אדם ואדם והפיכתו לטוב יותר או פחות, משיב לב-און בהזכירו שפתיחת חשבון פייסבוק מחייבת הרשמה מסודרת וגיל 13 ומעלה. עם זאת הוא אינו מתעלם מקיומם של גם חשבונות פיקטיביים רבים ואומר, "אין ספק שגם בפייסבוק וגם בפלטפורמות נוספות שמאפשרות חשאיות ופחות שקיפות קיימות תופעות בעייתיות שלא צריך להתעלם מהם, והשאלה היא על מה אנחנו מסתכלים - המטרות שאליהן אנשים מתארגנים בפייסבוק יכולות להיות גם בעייתיות כמו פורנוגרפיית ילדים, טרור ועוד.

''פייסבוק יודעת את הדבר ובאחרונה מקבלת פחות 'הנחת סלב' מבעבר. זה כמו בחיים, הדברים לא יפסקו מדיבורים. יש משטרה וארגונים שאמורים לטפל בכך. אם יצליחו להדביר את זה באופן כולל או לא? אני לא יודע".


הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il