האמת המוסתרת של גירוש המסתננים

אל מול האשמות המוטחות בממשלה כגזענית המגרשת אפריקאים אל מותם, מציג המרכז למדיניות הגירה את הנתונים שלא מדברים עליהם.

שמעון כהן , כ"ב בשבט תשע"ח

הפגנות המסתננים
הפגנות המסתננים
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

החל מראשית השבוע מקבלים מהגרים\מסתננים מאפריקה הודעה על סגירתו הקרובה של מתקן 'חולות' והברירה שניתנת בידיהם, להישלח לאוגנדה או רואנדה או כליאה.

השלב הנוסף הזה לקראת הוצאתם מהארץ של המסתננים מחריף גם את המאבק של ארגונים שונים נגד המהלך. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יונתן יעקובוביץ', איש המרכז למדיניות הגירה ישראלית, על האמת המוסתרת מכולנו בדיון על המסתננים והארצות שאליהן הם אמורים להגיע.

"אף אחד לא נשלח למוות או לעינויים", קובע יעקובוביץ' אל מול תוקפי המהלך הממשלתי. "מדובר בשליחת אנשים לרואנדה ואוגנדה שהוגדרו על ידי נציבות הפליטים של האו"ם כבעלות מדיניות פליטים מהמתקדמות בעולם".

"ארגונים מסוימים טוענים שהמסתננים לא מקבלים מעמד רשמי ולכן לטענתם הם נאלצים להגיע לאירופה, כאילו זו האפשרות היחידה, ושם יש עדויות על סכנות שנשקפות להם. צריך לקחת את העדויות בעירבון מוגבל, אבל גם אם נראה את זאת כאמת צריך לזכור שהאפשרות הזו נבדקה על ידי ביהמ"ש המחוזי והעליון בהליך של שנתיים, ושני בתי המשפט קבעו שאותם ארגונים לא הצליחו להוכיח שנשקפת סכנה ושההסכמים עומדים בקריטריון של המשפט הישראלי והמשפט הבינלאומי".

"אמנם בית המשפט העליון הביע אי נחת מסוימת מהחשאיות של ההסכמים ובכל זאת הנשיאה נאור והשופטים קבעו פה אחד שאין מניעה ומי שרוצה יכול להישאר באותן מדינות. הם אפילו ביקרו את מידת האמינות של הראיות בצעד די חסר תקדים.

''השופטים בבית המשפט המחוזי קבעו שחלק מהראיות אינן אמינות ומגמתיות. השופטת קבעה שחלק מהראיות מגמתיות ושלמסתננים יש אינטרס לספר שנאלצו להמשיך בעל כורחם מאותן מדינות הלאה כדי לזכות במעמד.

''הנשיאה נאור קבעה גם עיקרון שהוא די מובן מאליו, שמרגע שאותו אדם יכול להישאר באותה מדינה בטוחה שישראל העבירה אותו אליה פוקעת האחריות של ישראל אם הוא בוחר לנסות להגיע לאירופה. אנחנו לא חולקים שיש מי שבוחרים להגיע לאירופה אבל זו לא יכולה להיות אחריותה של ישראל. חשוב להבין שמי שרוצה להישאר באותן מדינות יכול לעשות זאת".

ממשיך יעקובוביץ' ומזכיר כי "מתוך כעשרים אלף מסתננים שעזבו מחצית חזרו לאריתראה וסודאן, מה שמפריך את הטיעונים שנשקפת להם סכנה. חלק לא מבוטל חזרו לארצותיהם. ואכן, התקווה היום היא שברגע שיבינו שישראל אינה מוכנה לארח אותם יקומו וייקחו את המענק וילכו למדינות שלהם ולאו דווקא למדינות שלישיות".

על הטענה לפיה בהסכמים החשאיים בין ישראל למדינות השלישיות מסתתרים סעיפים הנוגעים למכירת נשק מישראל לממשלים בעייתיים, אומר יעקובוביץ': "אני לא יודע על 'נשק תמורת פליטים', אבל אי אפשר לומר שזה חשאי לגמרי כי מדינת ישראל שלחה שתי משלחות לשם. ראש המל"ל מטפל בזה, היועמ"ש ביקר בעצמו ברואנדה ובדק את ההסכם, וביהמ"ש המחוזי והעליון ראו את הראיות של שני הצדדים.

''הייתי שמח אם ההסכמים היו גלויים אבל חשוב לזכור שמ-2013 יש לחץ פוליטי וציבורי על אותן מדינות קולטות והמטרה העיקרית של החיסיון היא הניסיון של אותן מדינות לא להיות נתונות ללחצים הללו".

על הטענה נגד חשאיות ההסכמים מעיר יעקובוביץ' כי "בעוד הארגונים מבקרים את החשאיות הם מבקשים מאיתנו להאמין להם על סמך דו"חות של 19-20 תצהירים של מסתננים שרובם חסויים ובעילום שם. ביהמ"ש עמד על האינטרס של מוסרי התצהירים והם מבקשים שנעדיף את הגרסה הזו על פני גרסת כל מנגנוני החוק הישראליים".

שילוחם של המסתננים מישראל אמור להתבצע במשורה כאשר המהלך אינו כולל בעלי משפחות עם ילדים, ולפי ארגוני הסיוע מדובר בכ-14 אלף איש. יעקובוביץ' מוסיף ומציין כי קבוצה נוספת לא תוצא מישראל והיא "קבוצה נוספת של 6000 שהגישו בקשות מקלט ועדיין לא נענו.

מדובר במהלך שהוא לפנים משורת הדין כי נשיאת העליון, השופטת נאור, אמרה שאפשר גם פליט מוכר להעביר, אבל לפנים משורת הדין ממתינים עם צו ההרחקה עד שהבקשה תיבדק".

כל פליט שיוצא מישראל יקבל לידיו סכום של 3500 דולר, סכום השווה להשתכרות של שנה עד שנה וחצי בארצות אליהם הם יגיעו, ולדברי יעקבובויץ' בכך מבהירה המדינה כי היא נכונה לשלם מחיר כלכלי על מנת למנוע את המחיר הכבד של קליטת קבוצת המהגרים הזו, קבוצה הממוקמת בעשירון התחתון של הכלכלה הישראלית והשתקעותה כאן עלולה להוות מכה כלכלית קשה לישראל.

בדבריו מעיר יעקובוביץ' כי "היו פרסומים שאותן מדינות מקבלות מעבר לסכום זה 5000 דולר שיאפשר להם לקלוט את אותם אנשים, אבל אין לכך אישור רשמי כלשהו".

עוד מציין ומספר יעקובוביץ' כי התנהלותה של ישראל שאינה מגרשת בכפייה אריתראים וסודנים לארצות מוצאם היא התנהלות שונה מזו האירופאית שלא פעם שולחת למדינות אלו מהגרים שמגיעים משם.

על המדיניות האירופאית הוא מספר כי "לגבי סודאן מי שבקשתו נדחית נשלחים לשם. לישראל יש בעיה ספציפית מול סודאן כי אין לנו קשרים עם סודאן. לגבי אריתריאה זה קצת יותר מורכב. הממשלה שם מקבלת רק מי שחוזר עצמאית ולא בכפייה", ועם זאת "באירופה היו מקרים של גירוש בכוח לאריתריאה. בישראל זה לא קורה".

על הקמפיין הכולל נגד הוצאת המהגרים אומר יעקובוביץ' כממונה על ההסברה במרכז למדיניות הגירה ישראלית: "מעולם לא נתקלתי בקמפיין אגריסיבי כל כך וחד צדדי כל כך, ובהתגייסות של כלי התקשורת לקמפיין, אם 'כלכליסט' ואם 'טיימאאוט' שיוצא בכותרת של 'ברוכים הבאים'".

הוא מזכיר כי "זה גם עניין כספי. יש כאן שלל ארגונים עם תקציבי עתק ממדינות זרות וממולם אנחנו כעמותה קטנה ותושבי דרום תל אביב, והיחס נוטה לרעת התכנית הזו, אבל בסקרים רואים שזה לא משפיע על מרבית הקהל. אנחנו מול צונאמי של קמפיין".

על השלכות הקמפיין הוא אומר כי "גם אם בישראל זה לא משפיע על דעת הקהל, אנחנו רואים נזק משמעותי בקרב הקהילות היהודיות בארה"ב. גורמים פונים בתחינה שלא נהיה אכזריים כל כך. הנזק שלנו בעיני יהדות ארה"ב, גם התומכים בישראל, הוא נזק עצום".