איתור הרוצח לפי הפייסבוק היה אפשרי?

עמוד הפייסבוק של המחבל שרצח את הרב בן גל הי"ד גדוש דברי שנאה ועידוד טרור. האם ניתן היה לאתר ולנטר אותו מבעוד מועד? מומחה משיב.

שמעון כהן , כ"א בשבט תשע"ח

מתוך עמוד הפייסבוק של המחבל
מתוך עמוד הפייסבוק של המחבל
צילום מסך. פייסבוק



טוען....

הצצה למפרע לעמוד הפייסבוק של המחבל שרצח את הרב איתמר בן גל הי"ד מלמדת על לא מעט סימנים המעידים על עמדותיו הקיצוניות, האנטי ישראליות ותומכות הטרור.

האם ניתן היה על סמך פוסטים שכאלה לנטר ולאתר את המחבל מבעוד מועד?

את השאלה הזו הצגנו בפני עורך הדין ניר אלקבץ, מי שהיה עד לא מכבר מפקד החקירות של יחידת הסייבר במשטרת ישראל, והוא מבהיר כי הדברים תלויים בשתי שאלות עיקריות: האם מה שאותו מחבל הביע בעמוד הפייסבוק שלו מגיע לכדי עברה, והאם מה שפרסם מעלה סיכון עד כדי שיהפוך ליעד של גורמי המודיעין.

"כשרואים תמונות של נשקים ורואים תמיכה בטרור נגד מדינת ישראל ברור שהכוונות אל תמימות, אבל בין כוונות למעשה יש מרחק, והמרחק מתברר על ידי היועמ"ש על פי פסיקות בית המשפט".

כשהוא מתייחס למקרה הנוכחי של מבצע הפיגוע הרצחני בכניסה לאריאל, אומר עו"ד אלקבץ כי במקרה זה "מעבר לפייסבוק, היו למחבל הזה כמה אלמנטים מאוד רלוונטיים כמו בעיות סמים שהיו לו ושהוא היה מטופל על ידי גורמי רווחה.

''הוא הורחק מ'בית השנטי' כי שמעו שהוא מגיע לשכם כי חששו ממנו בגלל הקשרים שנוצרו לו בשכם. הדברים הללו מצדיקים הרמת דגלים אדומים", אומר אלקבץ ומוסיף הערכה לפיה "מן הסתם גם גופי הביטחון יודעים את הדברים הללו, וכשיש אדם עם עבירות שהן מעבר לעבירות חופש הביטוי, ויש לו בעיות סמים שיכולות להביא אותו להתנהגויות קיצון רמת הסיכון גדלה ורמת הפיקוח המודיעיני צריכה להיות ממוקדת יותר.

''במצב כזה המודיעין אמור היה להיות מוכוון יותר. במקרה הזה זה היה קל יותר כי הוא היה מזוהה בפייסבוק, ולא כמו במקרים אחרים שפייסבוק אומרים שהם שומרים על המידע בשם חופש הביטוי בחוק האמריקאי. במקרה הזה לא ניתן לעשות כלום אבל זה לא נכון. ניתן להפעיל מודיעין מוכוון סייבר".

על פעילות מודיעין זו הוא אומר כי היעד הוא ייצור גורמים ממוחשבים שיצרו קשר עם המחבל הפוטנציאלי ויעריכו את מסוכנותו.

בנוסף, "גופי האכיפה והמודיעין יודעים לייצר פרופילאות כדי לברר את מסוכנותו של אדם. כלי נוסף הוא ניצול רגישותו של אדם בהיותו אדם. כלומר שגם אל ההאקר המתוחכם ביותר ניתן להגיע אם נוגעים בו ברמה הוירטואלית ומעוררים אצלו את הנקודות הנכונות.

''כמו שהאקר יודע לעשות הנדסה חברתית גם גופי האכיפה יודעים לעשות את זה, כך שהשאלה אם ניתן היה לאתר אותו והתשובה היא חד משמעית כן, גם אם הוא היה מוסווה. לגבי השאלה אם הדגלים הללו מגיעים לכדי מסוכנות שמצריכה מעורבות, קשה להשיב על כך".

על כל אלה מוסיף עו"ד אלקבץ ומעיר כי "אגב, יכול להיות שהוא היה אובייקט של גורמי המודיעין. ניתן להוסיך שגם אם הייתה מוגשת בקשה על ידי המשטרה לפתוח בחקירה היו נצרכים אלמנטים נוספים כדי לקבל אישור על ידי היועץ המשפטי לממשלה".

באשר לאותם אלמנטים הנדרשים כדי לאשר פתיחת חקירה הוא מרחיב: "אחד האלמנטים הוא עד כמה העמוד הזה חשוף לעוקבים רבים. אם יש לו 15 עוקבים היכולת שלו להסית ולהשפיע נמוכה ואם יש לו חברים רבים יכולת ההשפעה שלו גדולה.



טוען....

"כשהמשטרה באה לפתוח בחקירה על אדם הברים נבחנים על בסיס מה שהוא כבר עשה בפועל. לא ניתן לפתוח בחקירה על סמך מה שאולי הוא מתכוון לעשות בעתיד, אלא אם כן זו קשירת קשר לביצוע פשע. בהקשר הזה הסתה לאלימות היא הרלוונטית ביותר ברשתות החברתיות, וכדי לקבוע אם ההסתה שלו מגיעה לכדי עבירה זה אחד האלמנטים.

''גם אם אין לו הרבה חברים, אם הוא אומר שהוא הולך לבצע פיגוע במקום ובשעה מסוימים לא משנה כמה עוקבים יש לו. בוחנים את התמונה הכולת ונותנים ציון לכל אחד מהאלמנטים ואם מגיעים לרף מסוים של ציון מקבלים אישור לחקירה".

"סיכול ומניעה הם לא רק על ידי פתיחה בחקירה. גופי המודיעין שלנו מסכלים מאות מפגעים פוטנציאלים גם ללא פתיחת חקירה. כשיש יעד מודיעיני והוא מסוכן הם עושים כל שביכולתם לסיכול הפיגוע. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים על הסיכולים שהצליחו אלא על אלה שלא הצליחו, וזה מה שמתסכל כל כך בפעילות הזו".

כשהוא ממשיך ומציג אלמנטים המשפיעים על ההחלטה אם לפתוח בחקירה, מציין עו"ד אלקבץ: "בין האלמנטים נבחן האם האיום הוא כללי או ספציפי ומה הסיכוי להתממשותו של האיום. אם יש סיכוי גדול למימוש כל האלמנטים האחרים מתאיינים. יש נקודה חשובה והיא מה המגרש שבו אנחנו נמצאים. מה קורה אם אדם החליט שהוא קנה שווארמה שלא מוצאת חן בעיני והוא משתלח בפייסבוק באותו בית עסק ובצורה מוסוות מוחק את בית העסק.

''בעל העסק הולך למשטרה שבוחנת תלונה, אבל פייסבוק אומרים שזה חלק מחופש הביטוי. האינטרס הציבורי לא נמצא במקום גבוה, אבל זה עומד מול מחיקת פרנסה של אדם". גם במציאות כזו, קובע אלקבץ, השוק האזרחי יודע לאתר את האנשים הללו שגופי האכיפה החליטו שאינם יכולים להשתמש בכל ארגז הכלים שבידיהם כדי להגיע אליהם. אנחנו יודעים לתת את השירותים הללו שיוכלו להביא לאיתור האדם כדי לתבוע אותו".

ובחזרה למאמצים לאיתור וניטור מחבלים טרם יצאו לביצוע הפיגוע. על כך נשאל עו"ד אלקבץ עד כמה ניתן להתמודד עם עמוד פייסבוק גדוש הסתה במציאות בה עמודים שכאלה הם נורמה בחברה מסויימת. לדבריו אכן "זו בעיה למנגנוני המשטרה ומערכת הביטחון.

''בגלל זה מנגנוני הביקורת על פתיחת חקירה מאוד הדוקים, כדי שלא נגיע למצב שבו נפתח חקירות פליליות נגד אלפי אנשים. אנחנו בסיטואציה מאוד סבוכה וצריך לדעת לדוג את התיקים הרלוונטיים והאלמנטים בשיקול הדעת חשובים".

"אלמנט נוסף בשיקול הדעת הוא ההתייעצות עם חברים ברשת בדרך לביצוע פיגוע. אם אדם גולש ומתייעץ על הרכבת פצצה לא מחכים ויוצאים לפעולה. לא לוקחים סיכון גם כשהסיכון מרומז. ההתנהלות המקוונת של האדם מעידה רבות על כוונותיו".

על אופן הניטור המקוון של כוונות גולשים נשאל עו"ד אלקבץ אם הדברים נעשים בבינה מלאכותית או בישיבה אנושית מול מחשב וחיפוש הלוך ושוב ברחבי הרשת, והוא משיב: "אנחנו עוברים לעידן שבו הבינה המלאכותית מאוד מתקדמת, אבל כשבאים להציל חיי אזרחים אנחנו לא מסתמכים רק על זה.

''זה אמנם גורם מסייע משמעותי מאוד שיודע להוציא לעיתים מוץ מתבן, אבל זה בא במקביל לפעילויות מסורתיות של פרופילאים מומחים שיוצרים פרופילים פסיכולוגיים על אנשים כדי להעריך מסוכנות. בהקשר הזה מדובר באנשים מאוד מוכשרים בעולם התוכן שלהם והם יודעים לבצע את הפעולות הנדרשות כדי להגיע אל אותם מפגעים".