בשבע מהדורה דיגיטלית

קמפיין ה'הדתה' הצליח

מסיבות ט"ו בשבט ופרויקט אפיית מצות חווייתי, אירועים שבכל שנה השתתפו בהם מאות תלמידים מבתי הספר הממלכתיים, בוטלו השנה.

יוני רוטנברג , כ"ד בשבט תשע"ח

בערים מסורתיות הקמפיין פחות הצליח. אפיית מצות
בערים מסורתיות הקמפיין פחות הצליח. אפיית מצות
צילום: אמיתי קרני, 'זהות'

"באחד מבתי הספר הממלכתיים שעם המנהלת שלו הייתי בקשרים מצוינים, והיא הכירה את הפעילויות שלי, קבענו להתחיל בפעילות שבועית מסוימת עם הילדים. הגעתי לשם כמה פעמים, והפעילות הייתה מעולה, מעל למצופה.

אחרי כמה שבועות, הודיעו כמה הורים של ילדים בכיתה כי אם תימשך הפעילות הדתית גם השבוע, הם לא ישלחו את ילדיהם לבית הספר באותו יום. את האיום הם מימשו, והמנהלת נלחצה מאוד מהעניין. אחרי שנים של עבודה משותפת היא אמרה לי בכנות: אתה יודע שאני סומכת עליך ואוהבת את הפעילויות שלך, אבל אני חוששת למקום העבודה שלי. באותו שלב הפעילות בוטלה".

הסיפור הזה שהגיע אלינו מפעיל מרכזי בתחום לימודי הזהות היהודית הוא אבטיפוס לסיפורים רבים אחרים, שמאפיינים את שנת הפעילות הנוכחית של המרכזים להעמקת יהדות בבתי הספר הממלכתיים. מסיבות ט"ו בשבט ופרויקט אפיית מצות חווייתי, אירועים שבכל שנה השתתפו בהם מאות תלמידים מבתי הספר הממלכתיים, בוטלו השנה.

הסיבה לכך ברורה: קמפיין ה"הדתה" שעורר סערה רבתי בתקשורת הישראלית ובשיח הציבורי. נכון, הקמפיין עצמו הספיק לשכוך, שר החינוך כינה אותו בביטול "הדתה שמדתה", ונראה היה שהגל עבר והחיים ממשיכים כסדרם. אלא שבניגוד לרושם שהתקבל, האדמה החרוכה שהותיר אחריו הקמפיין תזדקק לשנים רבות כדי להשתקם. חוסר האמון והפחד שנוצר בקרב הציבור החילוני, בשילוב עם החשש של המנהלים להצטייר כמשתפי פעולה ו"מדיתים", הסבו נזק קשה מאוד למרכזים להעמקת יהדות הפועלים בבתי הספר הממלכתיים.

"יש ערים כמו הוד השרון, תל אביב, גבעתיים ורמת השרון, שבהן הקמפיין ממש השפיע", מספר איתי גרנק, מנכ"ל איגוד 'זהות', המהווה ארגון גג של אותם מרכזים. "בשורה התחתונה הרבה פחות בתי ספר מזמינים היום פעילויות בהשוואה לשנה שעברה. הקמפיין נגדנו עובד להם, בעיקר בגוש דן. אומנם גם במצפה רמון וערד היו ניסיונות לחסום אותנו, אבל שם הם כשלו מפני שמדובר בערים מסורתיות.

"מבחינת בנות השירות צמצום הפעילות לא משפיע על הכמות שלהן כרגע, בגלל שהקמפיין התחיל רק אחרי פתיחת שנת הלימודים, אבל צריך להודות על האמת - יש מרכזים שנמצאים בסכנת קיום ממשית. כדי לשרוד אתה נאלץ להמציא את עצמך מחדש, לחפש קהלי יעד חדשים ופעילויות חדשות".

הפחדת שווא

הניסיונות לשוחח עם פעילי שטח מאותם מרכזים ולהביא את סיפורם נתקלו בשתי תגובות אופייניות. במרכזים שפעילותם לא נפסקה לגמרי, או נפגעה רק חלקית, יש חוסר רצון לשיתוף פעולה. האימה מלעלות לכותרות ולהיצבע בצבעי ה"הדתה" מרחפת גם מעליהם, וכדי לשמור על הקיים הם נמנעים מלמתוח ביקורת או בכלל לדבר על הנושא. מאותה סיבה, גם מהסיפור שמובא בראשית הכתבה הושמטה זהות מעביר הפעילות וכן פרטים שעלולים להסגירה.

"ההתנהלות החשאית של הפעילים הללו היא עדות חיה לעוצמת הארס שהטיל הקמפיין בלב תושבי אותן ערים. לעומתם, פעילים במרכזים שניחתה עליהם מכה קריטית כתוצאה מהקמפיין הסכימו בקלות להיחשף ולספר את סיפורם, ככל הנראה מתוך הבנה שכבר אין להם מה להפסיד.

אחד מהפעילים שנפגעו משמעותית הוא הרב אברהם וסרמן, העומד בראש עמותת 'מרחביה' בגבעתיים. "יש ירידה משמעותית בהיקף הפעילות שלנו בשלב זה", מספר הרב וסרמן, "אין מספרים מדויקים מכיוון שאנחנו בהתארגנות כדי לשוב למסלול תקין, אך ללא ספק זו פגיעה חמורה מאוד". גבעתיים בלטה באקטיביות שלה בקמפיין ה"הדתה", והכאב של הרב וסרמן בעקבות גלי השנאה שחווה ניכר מתוך דבריו.

"במשך כל הזמן הזה מופעל לחץ כבד מאוד בטלפונים, וואטסאפים ועוד, שהצליח לגרום למנהלים, למורים ולגננות להפסיק לעבוד איתנו, למרות שביעות רצון במשך שנים רבות. חלקם אפילו מתנצלים ומסבירים שאין להם כוח לעמוד בלחצים הללו, שמטרידים את מנוחתם וגורמים מריבות בינם ובין ההורים המתנגדים".

הרב וסרמן, שמפעיל את 'מרחביה' כבר שנים רבות בגבעתיים, סבור שרוב ההורים בעיר דווקא מרוצים מהפעילות, ורק קומץ קטן הוא זה שמעכיר את האווירה ויוצר את הלחץ על מנהלים ואנשי העירייה. "מתוך אלפי הורים של תלמידים במערכת החינוך בעיר, כמה עשרות בלבד חברים בארגון הזה. הורים רבים, אנשי צוות ופרנסי העיר הביעו שביעות רצון במהלך כל השנים מהפעילות שלנו, שנעשית בהזמנת המוסדות, בשקיפות ובידיעת ההורים.

"תמיד פעלנו לפי בקשות ההורים וכיבדנו את רצונם. מבחינתם יש כאן מלחמה עקרונית נגד פרויקט העמקת הזהות היהודית, תוך הדבקת תווית שלילית והפחדת שווא. חלקם הצהירו בגלוי שיפעלו לגרש אותנו מכל המוסדות החינוכיים, בלי קשר לשאלה היכן לומדים ילדיהם".

התקוממות לא ספונטנית

כדי להוכיח את דבריו מציג הרב וסרמן מכתב ששלח הורה חילוני בשם תום דוליגר, שהזדמן באקראי לגן שבו מתחנך בנו ופגש שם בפעילות של מרכז מרחביה. המפגש הספונטני אירע בלב התקופה הסוערת ביותר של קמפיין ההדתה, ודוליגר, שמעיד על עצמו כמי שתמך בקמפיין, הופתע לגלות שהפעילות דווקא חיובית אפילו בעיניו.

"אציין שאינני נמנה עם תומכי המהלך להכנסת תכנים דתיים לגני הילדים, ואני מאמין בהקניית ערכים חילונים ליברליים לילדי, והאמת היא שהייתה לי דעה קדומה שלילית על שיעורי המורשת", כותב דוליגר במכתב ששלח לראש העיר רן קוניק, "הופתעתי לטובה מביקורי זה. התוכן היה מתון וחיובי, ועסק בחשיבות הכותל המערבי לעם ישראל... הרגשתי צורך לציין זאת במכתבי זה אליך לאור העובדה שלדעתי צריך לבחון כל מקרה לגופו, ולאור הדימוי השלילי שיצא לשיעורי מורשת בקרב ההורים, ולא בצדק".

אם ההורים תומכים ומכירים אתכם לאורך השנים, איך קרה שהיחס התהפך פתאום?

"לא מדובר בהתקוממות ספונטנית של הורים, שהרי אנו פועלים בעיר שנים רבות, ולא קרה דבר חדש שיגרום להתקוממות ספונטנית", אומר הרב וסרמן. "זה חלק מקמפיין ארצי מאורגן, כשבערים רבות מוקמים גופים כמו 'גבעתיים חופשית' או 'רמת השרון חופשית', שמזכירים בשמותיהם את שם הארגון 'ישראל חופשית', והם מאמצים דרכי פעולה כמעט זהות. לא צריך להיות בלש כדי להבין שיש פה משהו לא ספונטני. חבל לנו מאוד על כך שמונעים מילדים רבים כל כך שעות יקרות של העמקת זהות יהודית, שייהנו ממנה ותתרום להם הרבה".

גם גרנק שותף לטענה שהלחצים שמפעילים ההורים לא באים מהשטח באמת, אלא מנווטים בצורה מתוזמנת ומחושבת על ידי גופים גדולים יותר. "ארגונים כמו 'הפורום החילוני' הם אלו שיוצרים את הלחץ. הם מחפשים הורים בעלי השפעה שמתאימים לאג'נדה שלהם בכל אחד מבתי הספר, ומדריכים אותם להיכנס לוועד ההורים ולהשפיע על קביעת התכנים בבתי הספר.

"הם הבינו את הנקודה שלוועד ההורים יש המון כוח בקביעת התכנים של בית הספר. זה תנועה שהקרן החדשה תומכת בה. אם אתה שואל אותי - הרבה דברים יש פה, עממיות היא לא אחד מהם. הפורום החילוני מפרסם באתר שלו מדריך להורה החילוני איך להשתלב בוועד עובדים ולהשפיע על תכנים בבית הספר".

הפתרון למצב הזה, אליבא דגרנק, הוא הנגשת האינפורמציה בנושא לכלל ההורים והנוגעים בדבר, שתפוגג את עננת הפחד הרובצת על הפעילויות. "הרבה מהפחד מונע מדיסאינפורמציה. אני אמרתי כבר מזמן לגורמים הרלוונטיים שצריך לצאת חוזר מנכ"ל שמסדיר את פעילות העמותות בבתי הספר. שהמנהלים וההורים יבינו שלא מדובר בפעילות של הדתה או משהו מהסוג הזה. שיבינו גם שבנות השירות הן מקצועיות וטובות, ושמשרד החינוך עומד מאחורי הפעילות הזאת ותומך בה".