הדרך העקלקלה אל עד המדינה

איך נבחר עד מדינה? איך משכנעים אותו לחתום? מה צפוי עד מדינה לעבור בהמשך? ועד כמה, אם בכלל, מעורבים ערכי מוסר במתווה עד המדינה?

שמעון כהן , ו' באדר תשע"ח

להב 433 של המשטרה
להב 433 של המשטרה
צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90



טוען....

לאחר חקירות מאומצות ואולי גם לחצים שונים נחתם אמש הסכם עד מדינה עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, כאשר היעד הוא הפללתו של ראש הממשלה נתניהו בפרשת בזק.

ביומן ערוץ 7 ביקשנו להבין את מהות המושג עד מדינה ואת מעמדו בעיני בית המשפט ומערכות החקירה. לשם כך שוחחנו עם עורך הדין יוסי דגה, מומחה לדין הפלילי.

כבר בפתח דבריו מבהיר עו"ד דגה כי חתימה על הסכם עד מדינה משמעותו היא בחירה של המשטרה באחד משני חשודים בעבירות על מנת שיפליל את חברו, והשיקול המרכזי המוביל את המשטרה בהעדפת האחד על פני האחר הוא רמת בכירותו. המשטרה תבקש להפליל את הבכיר ולשם כך תגייס את הזוטר ממנו.

לשאלתנו מציין עו"ד דגה כי כאשר זו מגמת המשטרה הרי שלא פעם היא תחתום על הסכם עד מדינה עם הזוטר גם אם הוא עצמו חשוד בביצוע עברה חמורה יותר מזו של הבכיר, ובלבד שימסור את החומרים והמידע שבכוחו להפליל את הבכיר. על מנת להגיע אל היעד הזה מעניקה המשטרה לעד המדינה רשת ביטחון שתמזער את העונש שיקבל על עבירותיו או אף תבטל את העמדתו לדין כליל.

מוסיף דגה ומציין כי עבור בית המשפט לא די בעדותו של עד מדינה, וזאת בשל האינטרסים הכרוכים בחתימה על הסכם כזה. משום כך קבע המחוקק כי עדותו של עד מדינה מחייבת סיוע של תוספת ראייתית. "אנחנו לוקחים בחשבון שעדותו די מפוקפקת ולכן המחוקק דורש דרישת תוספת ראייתית מסוג סיוע שתבוא ותיתן את אותה תמיכה לעדותו המפלילה"

"אותו עד מדינה יודע שסכנה מרחפת מעל ראשו והוא נמצא בפני שוקת שבורה, הוא חושש ממאסר ממושך אם לא יחשוף את מה שידוע לו ואם ימסור מידע יחלץ את עצמו מאימת הדין", אומר דגה המסכים לקביעה לפיה בהסכם שכזה אין מומנט של מוסריות, שכן בפנינו שני חשודים כעבריינים ובחירה שרירותית של המשטרה להעדיף את האחד על פני חברו בשל רמתו הזוטרה יותר. "לא מסתכלים כאן על מוסר. כשאדם בא לחתום על הסכם עד מדינה הוא יודע שהוא הולך למסור את מה שהוא יודע ואולי גם את מה שהוא לא יודע רק כדי לנפח את אותו הסכם כדי לחלץ את עצמו. אין כאן יותר מדי מוסר. כל אחד פועל לטובתו".

על הדרך להגיע להסכם עד מדינה ושיכנועו של חשוד לחתום על הסכם כזה אומר עו"ד דגה כי "כל שיטה והפסיכולוגיה שלה". במסגרת זו המשטרה מציגה בפני החשוד את הנתונים שעלולים להרשיע אותו, מספרת לו על חשודים אחרים שאם יקדימו אותו ויחתמו על הסכם עד מדינה הוא יהפוך לחסר רלוונטיות וממילא יעמוד לדין על מלוא מעשיו וכיוצא באלה. "כשאדם מגיע להסכם עד מדינה הוא מוצמד לקיר, מוצגת בפניו תמונה שבה 'אין לך אפשרויות. או שתציל את עצמך או שתשקע עם הספינה'. לרוב אלו אנשים די נורמאטיביים שהמפגש שלהם עם רשויות אכיפת החוק הוא מפגש בודד ואקראי. הם לא שוחים בעולם הפלילי ולתפוס את אותו אדם בסיטואציה הזו כשמדובר במעצר וחקירה ראשונים שמהווים טראומה וטלטלה. כשמראים לו מה עלול לקרות ואת המשך חייו, הוא אוטומאטית פועל בצורה שנוחה לו כדי לחלץ את עצמו. המנגנון הפנימי מפעיל אותו לטובתו האישית".

בהמשך צפוי עד המדינה להציג את גרסתו בפני בית המשפט, להיחקר על ידי פרקליטיו של הבכיר שהופלל בחקירה נגדית, ועל פי החלטת היחידה החוקרת יתכן וגם יוחלט בשלב כלשהו להציב את השניים לעימות ישיר זה מול זה.

עו"ד דגה נשאל עד כמה מלמדות הסטטיסטיקות המשפטיות בישראל על יעילותן של עדויות מהסוג הזה, והוא משיב: "בלי להיכנס לסטטיסטיקה הדברים לכאן ולכאן. לפעמים נחשפו על ידי עדי מדינה פרשיות מסועפות, ויש פעמים שכל הסיפור התפוצץ בפני היחידה החוקרת ובפני בית המשפט כשהתברר שעד המדינה אינו אמין ויש לו יד ורגל באותן עבירות. המטוטלת נעה לשני הכיוונים".