בשבע מהדורה דיגיטלית

הריבונות מחכה רק לנתניהו

מגוון תירוצים שימשו בשבועות האחרונים לדחיית חוקי החלת הריבונות ביו"ש ובבקעת הירדן, אלא שכעת כל שרי הימין רוצים לקדם את המהלך.

ניצן קידר , ז' באדר תשע"ח

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

איש לא הופתע מכך ששני החוקים להחלת הריבונות הישראלית, ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, כלל לא עלו לדיון בתחילת השבוע האחרון בוועדת השרים לחקיקה.

בקרב לא מעט מחברי הקואליציה שוררת תחושה שראש הממשלה אינו מעוניין לקדם אף אחד מן החוקים הללו. מדוע? יש לכך מגוון סיבות, שהמרכזית מתוכן נקראת "אקלים מדיני", או בשפה נגישה יותר - חשש מתגובת ארצות הברית למהלך כזה.

שתי הצעות חוק עומדות על הפרק בנושא הריבונות. האחת היא של חברי הכנסת יואב קיש ובצלאל סמוטריץ', ראשי שדולת ארץ ישראל בכנסת. היא קוראת להחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון, ומגיעה לוועדת השרים אחרי שנבחנה על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת, תוך סיכום שאם יעבור החוק בקריאה הראשונה יחלו דיונים על מפה מוסכמת של מרחב ההתיישבות שבו הוא יחול. ההצעה מהווה המשך להחלטת מרכז הליכוד לפיה "המשפט, השיפוט, המינהל והריבונות של מדינת ישראל יחולו על כל מרחבי ההתיישבות ביהודה ושומרון".

ההצעה השנייה, של ח"כ שרן השכל, באה לדרוש את החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן. כיום שטח הבקעה מצוי תחת החוק הצבאי, בשל השייכות שלו לשטחי C, ולכן ישנו חוסר ודאות בנוגע לחוקי המקרקעין בשטח. "מטרת החוק היא להסדיר את השתייכותה של בקעת הירדן למדינת ישראל, בכפיפות לחוקי המדינה אשר יאפשרו הבטחת חייהם וביטחונם של כלל תושבי בקעת הירדן והפרחת חבל ארץ זה", נכתב בהצעת החוק.

בשבועות האחרונים נפלו ההצעות שוב ושוב מסדר היום של ועדת השרים לחקיקה, בדרך כלל בהוראת ראש הממשלה. הסיבות היו מגוונות - פעם עימות צבאי בצפון, פעם דיבור על תיאום אמריקני שהוכחש, ובשבוע האחרון הוסבר שמכיוון שראש הממשלה נמצא בגרמניה אין טעם לדון בחוק.

השר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים גלעד ארדן מתקשה בשיחה איתנו להבין את הדחייה. "יש חוקים שנמצאים על המדוכה, ואני באמת קורא לוועדת השרים לחקיקה להצביע בעד. אני לא רואה שום סיבה לחכות בעניין הזה".

באיזו דרך צריך לפעול כדי להחיל את הריבונות, לדעתך?

"אני מנסה להיות ריאלי. אידיאולוגית אני מתנגד למדינה פלשתינית, והיעד ארוך הטווח צריך להיות להחיל את הריבונות על כל יהודה ושומרון. אבל כשאני מסתכל ריאלית איך אני משיג את היעד הזה - צריך להסתכל לא רק על השעה האחרונה, אלא במבט רחב על מערכה שהיא גם צבאית וגם מדינית.

"אנחנו כל הזמן מתקדמים. כשמסתכלים מה המצב היום ביהודה ושומרון מבחינת אוכלוסייה ותשתיות, רואים שבונים ומחזקים כל הזמן ויוצרים מצב שהוא בלתי הפיך. במקביל, כל הזמן צריך לחשוב איך שומרים על כל האינטרסים של מדינת ישראל. אני חושב שהיום, כשאבו-מאזן מחרים כל מגעים או שיחות שלום עם מדינת ישראל ונוקט צעדים חד-צדדיים, אז כל אותם יישובים ואזורים שברור לכל בר דעת שבכל הסכם יהיו בריבונות מדינת ישראל - אין שום סיבה שהאוכלוסייה היהודית שם תמשיך לחיות תחת חוקים עות'מאניים וממשל צבאי ישראלי. לכן, אם אבו-מאזן פועל חד-צדדית, גם אנחנו צריכים להתחיל לפעול חד-צדדית. להראות לו ולכל העולם שיש מחיר, ואנחנו מממשים את האמונה והאידיאולוגיה שלנו ולא מחכים לשום דבר".

כלומר לא לפעול בבת אחת, אבל להתחיל את התהליך.

"כל המקומות שיש בהם ריכוזי אוכלוסייה יהודיים – אלה המקומות שאנחנו צריכים להתחיל בהם. הזכות המוסרית שלנו היא על הכול, אבל ריאלית נכון להיום, צריך להתחיל להתקדם. קודם כול להחיל את החוק הישראלי על כל הריכוזים שבהם גרים יהודים ביו"ש. אני מאמין שזה גם יקרב את הסיכוי לשלום אי פעם בינינו ובין הפלשתינים, כי אז גם הם יבינו שאנחנו באמת מאמינים בזכויות שלנו במקומות הללו, והם לא קלפי מיקוח שאפשר לדבר עליהם בעתיד".

ומה בנוגע לתיאום עם האמריקנים? צריך להמתין לשעת כושר?

"גם אם הממשל האמריקני רוצה להידבר על זה, צריך לקבוע דד-ליין הגיוני. אנחנו מחכים כבר 50 שנה, אז אפשר לומר שנדון על זה בעוד שבועיים-שלושה, אבל זו עמדת ישראל. ראש הממשלה הוא זה שתמיד אומר שישראל עושה את מה שנכון למדינת ישראל ולאזרחיה. אני לא חושב שאם ננקוט בצעד הזה כרגע, כשהפלשתינים מחרימים ומקללים את האמריקנים, זה יגרום נזק משמעותי ליחסים שלנו עם ארצות הברית. אלו מקומות שגם מחלקת המדינה לא מדמיינת שישראל אי פעם תפנה, ולא יקרה כלום גם אם יהיו חלקים בממשל שלא יאהבו צעד כזה".

ארדן חושב שהחלת הריבונות נכונה דווקא היום. "הגיע הזמן שהפלשתינים יראו שאנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים, וברגע שאין פרטנר והם לא רוצים להיפגש – אנחנו מתחילים לממש את הזכויות שלנו. בדיוק כפי שהיה בירושלים".

ליצור בירושלים רוב יהודי

השר ישראל כ"ץ רואה את פני הדברים באופן קצת שונה. הוא מקדם את חוק ירושלים רבתי, שמטרתו להחיל ריבונות על יישובים שנמצאים מעבר לקו הירוק באזור הבירה, ובכך גם להגדיל את שטחה. "לצד שמירה על ביטחון מדינת ישראל מול איראן ומול איומים מצפון ומדרום, יש לנצל את התנאים האזוריים והעולמיים, כדי לקדם את 'היוזמה הישראלית'", אומר השר כ"ץ ל'בשבע'.

"הצעת חוק ירושלים רבתי שאני מקדם היא הקמת רשות מטרופולינית, כדוגמת מודלים כמו לונדון ופריז רבתי. חיבור מעלה אדומים, גבעת זאב, ביתר עילית וגוש עציון לבירה, תוך מתן זכות הצבעה כפולה – לכל אחד מתושבי חמש הרשויות שיצורפו לירושלים תהיה הזכות להצביע גם בירושלים וגם ברשות שלו. שלוש השכונות הפלשתיניות הירושלמיות שמעבר לגדר יישארו חלק מירושלים רבתי, עם זכות הצבעה כפולה, גם לרשות המקומית שתוקם ותוכל לטפל בבעיות המקומיות. המטרה החשובה שעומדת לנגד עינינו היא חיזוק הרוב היהודי המוניציפלי בירושלים – כיום עומד היחס על 40 אחוזים אוכלוסייה ערבית מול 60 אחוזים אוכלוסייה יהודית".

ומה לגבי הריבונות ביו"ש?

"עלינו לחזק את הבנייה ביישובים היהודיים ביהודה ושומרון, ולאפשר בנייה חופשית בתחום השיפוט של היישובים, דבר שיאפשר הוספת יותר מ‑100 אלף דירות בטווח השנים הקרובות. יש להכשיר כ‑80 מאחזים קיימים ביו"ש, ולהסדיר את מעמדם ואת ההכרה בהם כיישובי קבע לכל דבר. מנקודת מוצא זו יש לפעול כדי לקדם החלת ריבונות ישראלית על תחומי השיפוט של היישובים היהודיים ביו"ש, כולל ירושלים רבתי, תוך הידברות עם ארצות הברית. אפשר לעשות זאת על ידי החלטת ממשלה, חקיקה, או שני הדברים כאחד".

כ"ץ מוסיף שהחלת הריבונות אינה צריכה לכלול סיפוח של שום יישוב שאינו יהודי. "אני מתנגד לסיפוח פלשתינים לתחומי מדינת ישראל, ולמתן תעודת זהות ישראלית וזכות הצבעה לכנסת אפילו לפלשתיני אחד. אני מתנגד באופן מוחלט לריבונות פלשתינית ממערב לירדן, ולמדינה פלשתינית שתפגע בזכותנו ותהפוך לבסיס איראני - מה שיהווה סכנה חמורה לקיומה של מדינת ישראל בעתיד".

השר לשעבר גדעון סער הוא החריף מבין שלושת הליכודניקים. בכנס ירושלים של 'בשבע' שהתקיים בשבוע שעבר הוא קרא באופן חד וברור להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון ובקעת הירדן. "החלת החוק הישראלי, אחרי 50 שנה, היא בראש ובראשונה נורמליזציה של החיים הישראליים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. זוהי המחויבות שלנו כלפי אזרחינו, והיא מתבקשת מכוח הגינות בסיסית כלפיהם וכלפי משפחותיהם", אמר סער. "מהלך זה גם יבהיר כי ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן תמיד תהיה חלק ממדינת ישראל. התפקיד של הדור שלנו הוא להסיר כל סימן שאלה מעל עתיד ההתיישבות. מה שמפריע לסיכויי השלום הוא אותה שנאה חיה, אשר מטופחת בכוונת מכוון על ידי שכנינו".

השר לשעבר הבהיר כי אין שום רצון להחיל את הריבונות הישראלית על שטחי הרשות הפלשתינית: "אין כל כוונה לספח פלשתינים לשטח ישראל. לכן התעמולה המכוונת, לפיה מהלך זה מקדם את תפיסת המדינה הדו-לאומית, היא שקרית".

סער מתייחס גם להכחשה האמריקנית באשר לתיאום עם ישראל בנושא הריבונות: "בשדה המדיני צריך להיות מציאותיים. לא צריכה להיות לנו ציפייה לתמיכה אמריקנית במהלך הזה. ארצות הברית גם לא תמכה בהחלת הריבונות על ירושלים או רמת הגולן. עם זאת, יש סימנים לכך שתפיסת השלום של הממשל הנוכחי אינה כרוכה בעקירת יישובים יהודיים".

השבוע שאלנו את סער כיצד הוא רואה את העיכוב המתמשך בהעלאת חוקי הריבונות לדיון בוועדת השרים לחקיקה. "אני מניח ומקווה שתכלית העיכוב היא הידברות מול הממשל האמריקני. אני מקווה שהעיכוב יהיה קצר, ההידברות תהיה קונסטרוקטיבית ולאחריה יבוצע המהלך החקיקתי". סער מעריך כי למרות קולות של חלק ממפלגות הקואליציה שאינן מתלהבות מהמהלך, אם ראש הממשלה יתעקש, הוא יאושר. "מובן שיש לגבש רוב למהלך החקיקתי, ולדעתי הדבר אפשרי", הוא אומר.

לעבור מהתקפלות ליוזמה

מי שהבהיר בישיבת ראשי הקואליציה בשבוע שעבר שלא יקבל דחיות נוספות בהעלאת חוקי הריבונות, הוא שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. "תם עידן המדינה הפלשתינית - החל עידן הריבונות", מבהיר בנט. "המציאות השתנתה מקצה לקצה. נדמה לי שכולם מבינים שחזון המדינה הפלשתינית ירד מהפרק. צריך לעבור לקו יוזם של ריבונות. הולך ונוצר קונצנזוס לאומי למהלך. גם ידידי שר האוצר תומך בריבונות על הגושים. הגיע הזמן להוציא את הרעיון הזה מהכוח אל הפועל. אנחנו בחלון הזדמנויות מאוד ייחודי בעניין הזה", הוא מוסיף.

בנט מסביר לנו כי חוק הריבונות הוא חלק משלם: "במשך עשרות שנים ממשלות ישראל קבעו את המדיניות על פי קונספציה של שטחים תמורת שלום. את התוצאות אנחנו מרגישים עד היום: הסאגה המשפטית סביב נתיב האבות והפינויים המיותרים בבית אל, מגרון, עמונה ועפרה הם תוצאה של התפיסה הזאת. חוק ההסדרה, חוק ירושלים וחוק הריבונות שאנחנו פועלים להעביר הם הסימן הטוב ביותר לכך שהבית היהודי הצליחה להעמיד אלטרנטיבה ולשנות את השיח, מהתקפלות לריבונות".

בינתיים המבחן של הקואליציה יהיה ביום ראשון הקרוב. שוב ועדת שרים לחקיקה, שוב חוקי הריבונות על סדר היום. האם הפעם יפשיר ראש הממשלה את הקפאת החוקים ויאפשר להעלות אותם בוועדת השרים? לא בטוח שנתניהו עצמו החליט. התשובה תתקבל בסופו של דבר, סביר להניח, רק סמוך מאוד למועד כינוס הוועדה.