ממעמד למעמד
ממעמד למעמדצילום: דוד כהן, פלאש 90

מעבר חד בין מצוות המשכן לחטא העגל מלווה את פרשת כי תשא ובשיחתו השבועית התמקד המרצה והמטפל, הרב נסים אדרי, גם בקשר לפורים.

הפרשה מספרת על שתי מסכות עם הבדל תהומי ביניהן. בראשית הפרשה מוזכר עגל מסכה ובסופה להבדיל, על פניו של משה רבנו יש מסווה כאשר הוא מדבר עם העם. "לפעמים האור הפנימי מסנוור כמו אור השמש וכמו אישיותו העצומה של משה רבנו וצריך לכסות אותו. לפעמים המסכות שלנו מתחזקות ומאיימות לבטל את הצד הנשמתי, וצריך לבטל אותן כמו שניתצו את עגל הזהב".

מה הביא לעשיית העגל מתחת הר סיני? מה פשר המעבר הקיצוני בין אמירת 'נעשה ונשמע' לאמירת 'אלה אלוהיך ישראל' על עגל זהב העשוי מעגילים ונזמים? ואיך קורה שאהרון הכהן, מי שעשה את העגל, הופך כהן לעולם?

רבי יהודה הלוי מסנגר על עם ישראל ובספר הכוזרי הוא אומר שהחטא לא היה גדול והוא גדל רק משום גדולתם של ישראל. אמירת ישראל' אלה אלוהיך ישראל' כיוונה לכך שהעגל הוא מעין חפץ התגלות המסמל את ה' אלוהי ישראל כשם שאנחנו מצביעים לשמים מתוך אמונה וכשם שאנחנו מדמיינים שאנחנו עומדים בפני אותיות שם הוי"ה וברור לנו שמדובר רק בסמל לה', כך גם בעגל שהיה בעיניהם כסמל להתגלות ה', והראיה היא שגם אהרון אמר להם 'חג לה' מחר'.

כאשר כך ראו את הדברים בני ישראל חטאם הוא שעשו את הדבר מדעתם ולא המתינו לדבר ה', שהרי משה היה יורד מיד ומצווה אותם על הקמת מקום, ארון ושני כרובי זהב, כך שלמעשה כוונתם הייתה רצויים אך מעשיהם לא.

ברגעים אלו מתגלה אהרון כמחנך עליון היורד אל חטאו של העם כדי לעדנו ולהכווינו מתוך אהבה לישראל שנמצאים על ליבו. בשל מסירות נפשם של משה ואהרון התגלתה באותם רגעים ההפרדה בין החטא לאישיותו של החוטא וניתנו י"ג מידות של רחמים.

מקור החטאים הוא לחץ וקושי להמתין. כך היה בחטא אדם הראשון, כך בחטא העגל והלאה אל ההשתתפות בסעודתו של אחשוורוש המוציא את כלי המקדש לאותה סעודה.

הקושי של עם ישראל בהמתנה למשה נובעת מהתלות שלהם בו. תלות יוצרת אכזבה כאשר מה שתלויים בו איננו והאכזבה מביאה לידי לחץ וחטא. לא קשה להבין מדוע היינו תלויים במשה רבנו, המנהיג הענק שמשפיע על כל העם לדורותיו. משה היה מנהיג שלא ניתן לסרב לו בשל גודל ההתגלות, וכך הגיעו למעמד של 'נעשה ונשמע', מעמד של נבואה זמן קצר לאחר מעמד של מ"ט שערי טומאה. המהפך הזה נדמה בעיני חז"ל כמעט כמעמד של כפייה, מעמד שאין אפשרות לסרב בו.

בימי אחשוורוש, ברגעים של אפלה והסתר פנים, כששם ה' נעדר מהמציאות והמגילה, מתגלה כוחם של עם ישראל שעומדים על נפשם, נלחמים ושולטים על שונאיהם, בימים אלה נולדה תורה שבעל פה המשתפת בורא ונבראים. דווקא במציאות זו 'הדור קיבלוה בימי אחשוורוש', מתוך עצמאות שנולדה בהסתר פנים קיבלנו תורה ברצון ובשמחה. שבנו מעצמנו לומר 'נעשה ונשמע'.