יש עוד הרבה עבודה עד למחיקת הפערים

למרות לא מעט תכניות למחיקת פערי פריפריה-מרכז רואה ה-OECD בפערים הללו את הסכנה המרכזית לכלכלת ישראל. מה עוד ניתן לעשות?

שמעון כהן , כ"ז באדר תשע"ח

זה מתחיל בבגרות
זה מתחיל בבגרות
צילום: Roy Alima/Flash90



טוען....

דו"ח ה-OECD רואה את האיום מספר אחד על כלכלת ישראל בפערים החברתיים והשסע החברתי. סוגיית הפערים העדתיים עלתה גם היא לכותרות בעת האחרונה בעקבות הסדרה 'סלאח, פה זה ארץ ישראל'. על הפערים אז והיום שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם תומר סמרקנדי מנכ"ל קרן אייסף לחינוך.

"יש אמנם מדיניות לצמצום פערים ורואים את זה ברמות שונות ובתכניות שונות, אבל יש עדיין כמה דברים שצריך לשפר. יש פערים מאוד גדולים בין מרכז לפריפריה ורואים את זה גם בזכאות לבגרות וגם בהתאמה לאקדמיה. אם בקריית מלאכי מגיעים 7 אחוזים לאקדמיה, בסביון ובמיתר זה קרוב ל-35 אחוזים. זה אומר שצעירים בפריפריה לא קיבלו את הכלים כדי להגיע להשכלה הגבוהה. מדובר גם בכלים כלכליים שתלויים גם בהשקעה של הישוב עצמו וגם בהשקעה הכלכלית של המשפחה עצמה. הדברים באים לידי ביטוי בחינוך".

"פער נוסף נגרם מהאווירה המשפחתית, מההון התרבותי של המשפחה, האם המסלול של לימודים הוא המובן מאליו במשפחה או שאתה הראשון במשפחה שחושב על כך, כמה תומכים בך וכו'. נושא מטריד הוא נושא המסלול העיוני מול החינוך המקצועי. משרד החינוך מעודד חינוך מקצועי אבל אנחנו רואים שמרבית בתי הספר המקצועיים הם בעיירות פיתוח או בישובים ערבים. זה פחות נמצא בישובים חזקים".

מוסיף סמרקנדי ומציין כי ישראל נמצאת בתווך שבין החוסר בידיים עבודות במקצועות עתירי ידע לבין המציאות. "הדו"ח מצביע על כך שגל העלייה של שנות התשעים יוצא לפנסיה ונצטרך אנשים שיעבדו לא רק במקצועות כמו עיצוב שיער או טיפול בגיל הרך, אלא מקצועות שמצריכים לימודי חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה. משרד החינוך אמנם מכוון לשם אבל זה צריך להיות הרבה יותר משמעותי. צריך לזהות איפה ישובים עם פחות הגעה לבגרויות ולהכפיל שם את התקציבים".

באשר לדיווחים על היתר לבתי ספר לגבות תשלום מיוחד ללימודי חמש יחידות, אומר סמרקנדי כי על אף ההכחשות שנשמעו בסוגיה זו הרי שמדובר ב"אמירה מאוד מדאיגה. עצם העובדה שהדבר הזה ניתן לפרשנות, אבל משרד החינוך מסביר שניתן יהיה ללמוד פחות שעות, זה בדיוק מה שמטריד אותנו".

"אנחנו צריכים בהון האנושי שהוא לא מנוצל מספיק. מדברים על הבאת מהנדסים מהודו ומצד שני רואים פערים בזכאות לבגרות ובכשירות לאקדמיה. ההון האנושי נמצא פה וצריך להכשיר אותו יותר", אומר סמרקנדי המעיר כי מטרידה אותו הידיעה שהדיון על תקציב החינוך ואישורו ארך ארבע דקות, עבודה המלמדת על יחס מזלזל לתחום קריטי זה.

"הפריפריה היא הון האנושי שעדיין לא מוצה, שם נמצאים צעירים עם לא פחות יכולת וחכמה מצעירי המרכז, אבל צריך להשקיע בהם שיאמינו בכוחות של עצמם. החינוך המקצועי צריך להיות מפוזר בכל הארץ בצורה שווה וצעירים מהפריפריה יכולים להגיע להישגים אקדמיים לא פחות מצעירים במרכז, אבל הם צריכים לשם כך לבקר באקדמיה, לפגוש מודלים לחיקוי שעשו את זה לפניהם ולשמוע את סיפור החיים שלהם. את זה אנחנו עושים בקרן שלנו, מפגישים ביניהם".

הבסיס לפערים הללו מתחילה אי שם בשנות השישים וסמרקנדי אומר: "הממסד ראה את הפריפריה ורצה שלפחות יהיה להם מקצוע והכשרה ולנו יהיו ידיים עובדות במקצועות נדרשים. מובן שאותם בכירים לא שלחו את הילדים שלהם לבתי הספר הללו והעדיפו לשלוח אותם לתואר ראשון או שני. ברור שכל מקצוע מכבד את בעליו ויש מקום לכולם, אבל חשובה זכות הבחירה, שצעיר שמתחיל את התיכון שלו לא צריך להיות מכוון למגמה שבה הוא לא יקבל תעודת בגרות איכותית שיקשה להגיע איתה לאקדמיה".

לדבריו התחומים המקצועיים ניתנים להילמד בתוך תקופה קצרה לאחר התיכון כפי שהדברים נעשים בחיל האוויר, ולמעשה אין צורך להקדיש שלוש שנות לימוד על מנת ללמוד מקצוע שמונע אפשרות להשתלב באקדמיה. לעומת זאת תעודת בגרות טובה תאפשר לתלמיד לבחור בין אקדמיה למסלול מקצועי, אך לעשות זאת מתוך אפשרות ובחירה.