מנדי גרוזמן
מנדי גרוזמןצילום: מירי שמעונוביץ

אמרו שהבחירות נמנעו ונתניהו שוב יצא גדול, אבל האמת היא שהתקיימו בחירות.

לא ברוסיה, שם היו בחירות לא רציניות במדינה של 140 מיליון איש. פוטין ניצח ב‑76 אחוזים מהקולות ואנחנו, דמוקרטיים אמיתיים שכמותנו, לא באמת רואים בהן בחירות. אני מדבר איתכם על בחירות אמיתיות, מתמודד מול מתמודד ורק הקהל מחליט. חברים, החדשות האמיתיות של השבוע הן הבחירות לוועד היישוב כפר חב"ד. הן התקיימו בסוף השבוע הקודם, ובמוצאי השבת האחרונה התאספו שבעת החברים שנבחרו מתוך 14 מתמודדים ובחרו מתוכם את היושב ראש: נחמן רייכמן, תזכרו את השם.

אתם אולי מגחכים כעת, אבל תשמרו את הגיחוך שלכם לעצמכם. בימים שקדמו לבחירות, פיצול הקשב שלי הגיע לשיאים חדשים. האוזן הייתה קשובה לרדיו ולהתפתחויות במשולש ליברמן-כחלון-חרדים, ובמקביל העין התמקדה בקבוצות הוואטספ של החברים, ועקבה במרץ אחרי העדכונים האחרונים במערכת הבחירות הכפר-חב"דית שלנו. למזלי נתניהו עצר את כל הבלגן, ואפשר לי להתמקד במה שבאמת מעניין - מי הולך להיות השריף הבא של העיירה.

זו לא רק שריטה שלי. דודה שלי, שכבר יותר מעשרים שנה מתגוררת אי שם בברזיל, דרשה ממני בתוקף לא לשכוח לעדכן אותה על כל התפתחות. אחותי ממוסקבה עקבה. חבר נוסף, שפרק מעליו עול מלכות שמיים ופחות מקפיד כיום על מים אחרונים, פירשן ללא הרף את תמונת המצב. בשידור החי של ספירת הקולות, שהחלה בשעה עשר בלילה ונמשכה עד השעות הקטנות, צפו 12 אלף איש.

מדובר, נזכיר, ביישוב עם קצת יותר מאלף משפחות. נוסף על האלפים הללו שהדירו שינה מעיניהם בציפייה לתוצאות, היו את הקצת-פחות-מכורים שהתעוררו רק באשמורת הבוקר וביקשו לדעת כמה-כמה. כמיטב מסורת השליחות החב"דית, בני הכפר, שבקרוב יציין שבעים שנה להיווסדו, מפוזרים היום בכל קצוות תבל, כך שלחלוטין אפשר לקבוע שמדובר בפרשה בינלאומית.

כפר חב"די זו זהות. היישוב ששוכן סמוך ללוד הוא הבירה הבלתי מעורערת של העולם החב"די בישראל. תתארו לעצמכם בחירות בירושלים או בתל אביב, כל מוקדי הכוח הארציים בוחשים בהן, ובצדק. עיר בירה איננה עניין מקומי. אם משרדי הממשלה שוכנים בירושלים ובועת ההייטק והתקשורת פועלת בתל אביב, בכפר חב"ד שוכנים כל משרדי הנהלת מערך השליחות ששולח זרועות לכל רחבי הארץ.

האירועים הגדולים של החסידות מתקיימים בו, וכששליח מעוניין לחשוף את תלמידיו לעולם החסידי הפנימי, הוא מתקשר לבן דודו מהכפר ביום חמישי ומבקש ממנו לפנות כמה חדרים בביתו לשבת הקרובה. הכפר חב"דים סופגים לפעמים מאחיהם החב"דניקים את אותן טענות שסופגים התל אביבים: אתם סנובים, אתם מתנשאים, אתם מרוכזים בעצמכם, אתם חושבים שכל מה שקורה אצלכם מעניין אותנו. והתשובה היא אותה התשובה: עובדה שאתם מתעניינים.

בכפר כמו בארצות הברית

יש לי כל כך הרבה מה לספר על הבחירות הללו אבל חייבים להתמקד, אז תסתפקו בשלוש נקודות:

1. מאז הדימוי המקורי של העיתונאי שמסתובב ברחובות עם פנקס ועט ומלקט סיפורים בשביל קוראיו, הרבה עצים נכרתו בדרכם להיות דפי עיתון. היומיום של עיתונאי מורכב הרבה יותר מעבודה מול דוברים ואנשי יחסי ציבור מאשר שוטטות בחוצות העיר. בפתח שבוע הבחירות החלטתי שאסקר אותן בשיא הרצינות, ואפרסם את רשמיי בקבוצות הוואטספ הפנימיות של כפר חב"ד. הבאתי סקופים, רק שתדעו. הקלטה שעשתה כותרות, טורי פרשנות, ואפילו ריאיון עם הרב. היה מרתק. פגישות עם מקורות מאחורי הקיוסק והבנת הלך הרוח באמצעות האזנה לשיחות בספסלים האחוריים בבתי הכנסת. ממליץ לכל עיתונאי לחזור לפעמים למולדתו ולסקר סיפור מקומי. תזכורת לאיך באמת העבודה שלנו אמורה להיראות.

2. כמו כל עיתונאי טוב, אובייקטיבי לא הייתי. בעידן הרשתות החברתיות עיתונאים אינם מתיימרים להיות אובייקטיביים, הטובים שבהם מבקשים להיות הוגנים. זוהיתי עם צד אחד באופן ברור, ולא ניסיתי להסתיר זאת. אגב, הפסדנו. איזו באסה. בכל מקרה, גיליתי שכשחז"ל אמרו שסדנא דארעא חד הוא, הם ידעו על מה הם מדברים. כל מה שנכון לפוליטיקה העולמית נכון גם לכיפופי ידיים בכפר קטן.

אותו פילוח שנכון לסיקור הבחירות בארצות הברית ובישראל, נכון גם לסיקור בחירות לוועד יישוב: ותיקים מול מהגרים (צאצאי המייסדים מול אפרו-אמריקנים שם, צאצאי רוסים מול בעלי תשובה כאן), שמרנים מול מהפכנים (ביישוב דתי כמו ביישוב דתי, כל צד טען שהוא השמרן האמיתי), אליטה מול המונים (אליטיסט אחד בשם ביבי ועשרות מנדטים שנוהרים אחריו לקלפיות, רב היישוב שגייס את תמיכת הרוב וניצח את מרבית פוסקי ההלכה והמורים הרוחניים שתמכו בצד השני). בני אדם זה בני אדם, תמיד.

3. למרות זאת, יש הבדל משמעותי אחד: אצלנו הכול היה יותר כיף. ביום הבחירות ראיתי יריבים פוליטיים מתחבקים מחוץ לקלפיות. בשבת כולם כבר התוועדו יחד על כוס יי"ש הגונה. ביום ראשון מי שזוהה עם אחד הצדדים חיתן את בנו, ובחתונה יכולת לראות את כולם. מתיחות לא הייתה שם. אם מישהו לא ידע שהיו בחירות הוא לא היה מגלה זאת מהשתתפות בשמחה. כי חסידים זה חסידים, תמיד.

לתגובות: [email protected]