הרב זלמן ברוך מלמד
הרב זלמן ברוך מלמדצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מה מייחד את הציונות הדתית? הציונות הדתית רואה במדינת ישראל שלב גדול ומשמעותי בתהליך הגאולה, שלב לקראת הגאולה השלמה. עם ישראל מתקבץ לארצו וחוזר לדרכו הרוחנית הגדולה - דרך התורה.

הציונות הדתית היא ציבור אידיאלי, מוסרי, ערכי, מאמין, מתנדב ותורם, וכל זה מתוך ההשקפה האמונית הדתית. הוא פועל להגברת אור התורה במדינה ומתנדב לשירות ארוך בצבא, ובולט בכל דבר שנדרשת בו התנדבות והקרבה. הציונות הדתית שואפת שמדינת ישראל תהיה מדינתו של העם היהודי, ואופי המדינה יהיה לפי רוחה של תורה. הייחוד של הציונות הדתית מתבטא בין השאר באופן שבו חוגגת הציונות הדתית את יום העצמאות - בהלל ובהודיה לה', ואת יום ירושלים שעם הזמן נהיה לחגה של הציונות הדתית בעיקר.

יש חילוקי דעות קוטביים בין הקצוות. מחד נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, מאידך הציבור התורני המכונה חרד"לי. אך מן הקצה ועד הקצה כולם מגדירים עצמם ציונות דתית. זה אומר שיש דבר גדול משותף לכולם.

לפי מחקרים די אמינים, הציונות הדתית היא כ‑20 אחוזים מהציבור היהודי. כלולים במספר הזה מסורתיים שמגדירים עצמם ציונים דתיים. אם כולם יתאחדו לתנועה אחת, היא תהיה תנועה חזקה ביותר ותוכל לשנות את פני המדינה.

חילוקי הדעות מקשים על האיחוד, ואם נמצא את הדרך להתגבר על המכשולים המעכבים את האיחוד, לא רק הדרך המשותפת הכללית תרומם את המדינה, אלא גם כל חלק וחלק בגוונים השונים שבתוך הציונות הדתית יתחזק. האחדות מחזקת לא רק את הכלל אלא גם את כל חלקיו, אף שהם מנוגדים כביכול זה לזה, הואיל ובאמת הניגודים הללו משלימים זה את זה.

כל הגוונים שבציונות הדתית כולם כוונתם לשם שמיים. כולם מתכוונים לטובת עם ישראל. פעמים רבות המסתכלים ממרחק על המתנגדים להם בטוחים שהם נגועים בשיקולים זרים. אבל זה לא נכון. חילוקי הדעות הם ענייניים. אלו חושבים שכך דרכה של תורה, ואלו חושבים שכך דרכה של תורה. כל צד מדגיש ערכים אחרים וכוונתו לטובה. כך נכון להסתכל זה על זה וכך אפשר גם להשפיע זה על זה.

בעת צרה כולם מתאחדים. גם בעת צרה רוחנית כולם מתאחדים. זה קרה לפני שנה. פקודת השירות המשותף איחדה את כל רבני הציונות הדתית נגד הפקודה, והאיחוד גרם לשינוי בפקודה. רק ביחד אפשר להצליח.

האם אנו צריכים לצרה שתאחד אותנו? למה לא נתאחד מתוך השאיפה הגדולה המשותפת לכולנו לשנות ולרומם את המדינה להיות יותר יהודית, יותר מוסרית, עם יותר אהבת הבריות ויותר קדושה? אם אנו מחפשים צרה שתאחד אותנו, המלחמה נגד הדתה אינה סיבה מספקת לאחדות?

אחדות אינה באה לטשטש את חילוקי הדעות שבתוך המחנה. כל זרם וכל גוון ייאבק על דרכו מתוך אמון שהכול מתכוונים לטובה, לשם שמיים, כך הוא ציבור שיש בו גוונים גוונים, וגדולתו בכך שהוא יודע להתאחד סביב הגודל המשותף המאחד אותו.

מי מעכב את האחדות בין אנשי האמונה? הסטרא אחרא. הוא חושש מפני הגאולה, הוא מתאמץ לעכב את האחדות שהיא היא מביאה את הגאולה. נכיר בעובדה שהפירוד הוא מהיצר הרע ועלינו להתגבר עליו. בראש ובראשונה נקראים הרבנים ראשי הציבור להתאחד ואחר כך כל הציבור כולו, וכך כבוד שמיים יתגדל.