לדנה שלום.
קראתי את הכתבה שלך לאחר הראיון, ונדהמתי מהמטענים האדירים של סטיגמות מפחידות שאת נושאת בקרבך מתוך חוסר היכרות עם עולם הרעיונות שלנו.
אז ראשית ברצוני להרגיעך–איננו מסתערים, ולא כובשים ולא משתלטים. ההיפך הוא הנכון מי שכבש את כל עמדות המפתח של השיח הציבורי, בתקשורת, במערכת המשפט בפוליטיקה ובעצם כמעט בכל מקום שבו יש השפעה על התנהלות המדינה זה הציבור החילוני.
אנחנו מחנכים את הדור הצעיר שלנו להיות מסוגל לשים כתף תחת האלונקה שנקראת "מדינת ישראל" מבלי לאבד את זהותו למרות המציאות המורכבת, של הרוב החילוני בכל עמדות ההשפעה. וכמובן להשפיע על פי כוחו האלקטורלי כנהוג בכל מדינה דמוקרטית.
הבעת את הקושי שלך מהעובדה שאני בטוח באמת שלי, ורק מחכה בסבלנות לרגע שכולם יכירו באמת הזאת. אבל במקום לשאול את עצמךמהו מקור הביטחון באמת, ואיך אני סבור שהיא תיהפך לנחלת הכלל,מיד נתת את הפירוש המאיים שלך: הם מסתערים על הצבא, על עמדות ההשפעה, עד שהם יגיעו לשלטון.
אם היית קוראת את החוברות שפרסמתי, וגם את הספר שכתבתי, היית פוגשת את עיקרון העל של המכינה. זה שאנו קוראים לו "שיטת אלקנה" שתמציתה –כיון שאנו מאמינים בטוב הגנוז בכל יהודי, אנו מאמינים שזה יצא אל הפועל מעצמו, מה שצריך זה רק להוות דוגמא אישית נכונה, כי מה שמרחיק כיום יהודים יקרים מהתורה אלו סטיגמות שכאילו התורה עומדת בסתירה למודרנה, ללקיחת אחריות ציבורית, כאילו התורה מדירה נשים וכיוצ"ב.
אמרתי אלף פעמים אני נגד כפיה, ונגד מיסיון, כלומר ניסיונות שכנוע. אני מאמין בכח האמת של האמת ואני מאמין שבכל יהודי יש נשמה יהודית. ואם הוא יפגוש תורה שלמה אמתית זה יגרום לו לחשוב ולהגיע לבדו, ומעצמו להכרה באמתית התורה.
כשהזכרתי בראיון את אביתר בנאי, נתתי בכוונה דוגמא לאדם שסיפר לי (ולכל תלמידי) שמעולם אבל מעולם אף אחד לא ניסה להשפיע עליו הכל היה רצון פנימי שלו עם עצמו. אדרבא טענתו כלפינו הייתה איפה הייתם,15 שנה אני מתייסר ומחפש את האמת של התורה, ואחרי שהגעתי אליה, מתברר לי שיש אנשים שמכירים ויודעים אותה פשוט לא פגשתי אותם לפני כן.
מה שתלמידי עלי עושים בצבא ובמערכות האזרחיות זה לא להשתלט, לא לשכנע רק להשתדל לחיות חיים אמתיים ע"פ התורה שלנו, ע"פ מה שלמדנו מכתבי הרב קוק.
יתר על כן אם היית מקשיבה לשיעורים שלי, היית שומעת שהשיעור הראשון שאני נותן כל שנה לתלמידים הבאים ללמוד בעלי עוסק בפסקא,ששם מסביר הרב קוק שהסיבה העיקרית להתפשטות הכפירה בעם ישראל, זה מפני שהרבה דתיים מפרשים את התורה בצורה לא מדויקת ויש להם מושגים משובשים וממילא התנהגות לא נכונה, לא נכונה ע"פ התורה. וכי המטרה העיקרית של הכפירה זה לגרום לאנשי האמונה לשכלל ולתקן את תפיסתם האמונית.
דנה, את צודקת. יש בינינו הבדל מאד עמוק את לא מכירה ולא יודעת את השיח האמוני בבית המדרש שלנו, ואני כל הזמן קורא ספרי כפירה, ומקשיב לטענות נגדנו ושואל עצמי מה נכון ומה לא נכון.
למשל כשהתחילה תקופת ההשכלה רבנים רבים היו נגד ההשכלה, כי חששו מפניה. כיום רובנו מבינים שאין סתירה בין השכלה ובין תורה ובתנאי שנדע מה לקבל ומה לשלול במפגש עם ההשכלה הכללית.
דוגמא נוספת, עד היום יש רבנים(בעיקר בעולם החרדי) הסבורים שיהודי יש לו תפקיד אחד בעולם, וזה ללמוד תורה. השאר זה רק הכרח של פרנסה. ולכן רבים חששו מהעליה לא"י מהעיסוק בחקלאות, בצבא ובכיוצ"ב.
הבנו שזוהי טעות בהבנת התורה כי התורה שולחת אותנו להיות עם היושב בארצו, ועל כן יהודי צריך להיות מסוגל לעסוק במדע, בצבא ואפילו בפוליטיקה. אנחנו כל הזמן מנסים להפנים את החלקים הטובים שיש בחברה הכללית האם את נוהגת כך ביחס אלינו? לנסות להכיר את הטוב שבנו?
שאני אומר שהתורה אמת, כוונתי שברור לי כשמש שיצאנו ממצרים וקיבלנו מבורא עולם תורה בהר סיני, והבורא אינו טועה, ומשה אמת ותורתו אמת. אבל האם אני מבין הכל בצורה נכונה מהי כוונת התורה? זו כמובן שאלה פתוחה ותשובתי היא שאני כל הזמן מנסה ללמוד, להקשיב ולהבין את התורה את החיים ואת העולם, כי התורה באה לפלס דרך בחיים. לכן גם איני מפחד מכם, אני מקשיב, ולוקח מה שאני חושב שמתאים לדעת התורה. אך לעולם לא אוותר על האמת של הבורא. וזהו ההבדל והפער בין החכמה שמקורה בבורא עולם ובין חכמת הניסיון האנושי, שיכולה לטעות, כי היא אנושית גם כשיש לה כוונות טובות. והפמיניזם שיצא לדרך עם כוונות טובות, לענ"ד איבד את דרכו כשהחל להחריב את חיי המשפחה.
למה מפחידה אותך העובדה שאנחנו בטוחים באמת שלנו. אם את פלורליסטית אמתית, אז תני כבוד גם לאלה הסבורים שהם יודעים את האמת, כל זמן שאינם כופים את דעתם ולא מפריעים לאף אחד אחר. אם גם את בטוחה באמת שלך, אז מה הדאגה? הציבור שלנו אינו יותר מ10% מהאוכלוסיה במדינה, אני מבין שהציבור החרדי לא מדאיג אותך, כי הוא סגור בתוך עצמו, אם כן מה הבעיה?
את הצעת שניפגש לעימות נוסף מול קהל זה או אחר. אני מציע משהו הרבה יותר מועיל שניפגש לשוחח, כדי שנכיר טוב יותר האחד את עמדתו של השני, אולי בסוף מפגש כזה נוכל להיפרד עם חיוך ואמון הדדי שאין צורך לפחד אחד מהשני.
אשמח אם תפרסמי מכתב זה כתשובה לכתבה שלך, אך מעבר לזה, מכתבי מכוון כדי לומר לך צריך להכיר יותר טוב אחד את השני, זה יתרום לכל הצדדים.