עו"ד גיל ברינגר
עו"ד גיל ברינגרצילום: מירי שמעונוביץ

התחלה/ אב תשמ"ב, בת ים. אבא עובד בעיריית כפר סבא, אמא מורה למתמטיקה בצייטלין. הוא הצעיר מבין שלושה. בגיל שש עוברים, כמו לא מעט בת-ימים, לרעננה.

רעננה/ יסודי בממ"ד אריאל ותיכון בישיבת בני עקיבא רעננה. הרב צבי קורן, היום מרבני בית הלל, היה ר"מ בישיבה ודמות משמעותית. "זו הייתה חשיפה ראשונה לרעיונות של הרב קוק, עם ישראל ודברים מהסוג הזה. כניסה לעולם הרעיונות של מחשבת ישראל".

תנועת נוער/ בני עקיבא, אז אחד הסניפים הגדולים בארץ. "מאוד אהבתי את המקום". בתנועה ובישיבה הדגישו מאוד את המסר של קידוש השם. "אנחנו כל הזמן מייצגים. כולם מביטים בנו ורואים נושאי מסר של רעיון. דרכנו בוחנים את הקבוצה כולה".

ילד טוב כיפה סרוגה/ "אני ילד מאוד קלאסי של הציונות הדתית. הישיבה ותנועת הנוער היו מאוד משמעותיות בשבילי". בשנות הנעורים צפה בכל סדרות השופטים ועורכי הדין שיובאו מחו"ל. היעד היה לעסוק בתחום המשפט. לכן גם הגיעה ההתלבטות אם ללכת לעתודה בפרקליטות. "החלטתי שיותר משמעותי ללכת להסדר".

הסדר/ ברכת משה, מעלה אדומים. "זה היה עולם של לימוד תורה". שם פגש את הרב חיים סבתו וקנה ממנו הכול. "מצד אחד הוא מחנך בכל רמ"ח ושס"ה, מצד שני הוא פתח לי שער לעולם הספרות והיצירה, ובמובנים רבים גם לעולם של אומנות הדרשה. איך צריך לדבר בפני ציבור, איך מעבירים רעיונות עמוקים לציבור".

צבא/ שריון. פתאום הוא פגש ב"דבר הזה שנקרא חילוניים" ושמולם היה אמור לייצג את הדתיים והיהדות. "אתה מגלה שחלק ממה ששמעת או חשבת לא כל כך נכון. כנראה שלא כולם בדיסקוטקים, אולי אין בכלל דיסקוטקים, והם אנשים מקסימים עם עולם תרבותי ורוחני עשיר כמעט כמו שלך".

מבחני רבנות/ הוא כמעט הרב גיל ברינגר. נבחן ועבר חמישה מתוך שישה מבחני רבנות. התחיל בישיבה וסיים באוניברסיטה. "זה היה אתגר רוחני ועיוני, ולמרות שלא סיימתי אני שמח שהייתי שם".

משאל המתפקדים/ יצא לנקוש על דלתות הבית והלב של מתפקדי הליכוד ולנסות לשכנע אותם להתנגד לתוכנית ההתנתקות. "ערב ערב, לפעמים עד השעות הקטנות, שיחות שבהן אתה לומד עליהם ועל עצמך. זו הייתה התנסות ראשונה בפוליטיקה, איך לוקחים רעיון גדול כמו אחיזה בארץ ומתרגמים אותו למי שלא בדיוק יודע איפה גוש קטיף".

רק הליכוד יכול/ "ניצחנו, אבל שרון לא שם עלינו. זה היה השיעור הראשון בדמוקרטיה". בעקבות כך הוא התפקד לליכוד "כדי להיות אחד מה‑100 אלף מתפקדים". היום הוא אפילו חבר מרכז ליכוד. וכן, בנט ושקד יודעים.

אוניברסיטה/ משפטים כמובן. המרצה המשמעותי ביותר היה פרופ' גידי ספיר, "רוב תורתי ממנו". זה קורה בשלהי תקופת ברק, מיד אחרי ההתנתקות, "תקופה סופר פוליטית, המון ויכוחים בכיתה. מתחילה להתעצב בי תפיסה חוקתית".

פרקליטות המדינה/ אחרי התלבטות, הוא סימן את המקום הזה כיעד. השדה הציבורי הוא שעניין אותו. "החלטתי שרק לשם אנסה להתקבל, והתקבלתי". זו הייתה הגשמת חלום, "היו לי מאמנות מצוינות שנתנו לי הרבה מקום לשיקול דעת". בהתחלה נהנה, אבל אז הרגיש שאחרים יכולים לעשות את אותה עבודה ושמה שמייחד אותו לא בא לידי ביטוי בתפקיד הזה.

דברים אחרים/ הטלפון הדרמטי הגיע דווקא במילואים. צהר חיפשו שמישהו יקדם חקיקה דתית דרך המפד"ל. אחרי סידרה של אישורים וברכת הדרך מהמאמנת שלו, הפך לעוזר לענייני חקיקה של זבולון אורלב. העניין הדתי תפס רק חלק קטן מהזמן ואורלב, שהיה באותה הכנסת אלוף החקיקה, העסיק אותו רבות. "יש לי פינה חמה בלב לאורלב שלימד אותי כל מה שאני יודע בתחום החקיקה".

יועץ הסיעה/ בהמשך הפך ליועץ של סיעת הבית היהודי לענייני חקיקה. "אורי אורבך הוא האדם המצחיק ביותר שפגשתי. לא הפסקנו להסתמס ולהתגלגל מצחוק". עם אורבך הוא תיקן את חוק איסור אפליה של מתנחלים מחמת מקום מגוריהם ועם אורית סטרוק איסור אפליה בגין גיל.

מולטי-טאסקינג/ במקביל ללימודי תואר שני באוניברסיטה העברית, החל לכתוב למוסף 'צדק' של מקור ראשון. במשך שלוש שנים יצר כתבות ותחקירים. התחקיר האהוב עליו ביותר הוא זה שהוביל לפסילת ספר הלימוד באזרחות שהכיל אמירות קשות נגד הימין, הדתיים והעלייה מרוסיה, תוך שילוב הטיות פוסט-ציוניות. התחקיר הביא גם לפיטוריו של המפקח הארצי על לימודי אזרחות אדר כהן.

מכללה למדינאות/ "בית משמעותי". הוא למד בה במשך שנה, יום בשבוע, "שם היה בית לחשיבה עקרונית לשמרנות פוליטית". פתאום הפאזל התחיל להתחבר לעשייה בכנסת והעולם הפנימי התגבש.

משהו חדש מתחיל/ הבית היהודי של בנט היה אחר, "זו הייתה תקופה של מפץ אדיר. ממפלגה שעסקה ברווחה, חינוך ודתות עוסקים פתאום בכלכלה, ביטחון ומשפט". התחושה הייתה "שזו מפלגה שעדיין לא עיצבה את עצמה עד הסוף, והחלטתי שזה הרבה יותר מרתק אותי". בהתחלה הוא התמקד רק בייעוץ חקיקה לסיעה ובמקביל התחיל ללמד באונו.

הקריה האקדמית אונו/ הוא ניהל את קליניקת ברלינר והיום את קליניקת מצפ"ן לליווי פרלמנטרי. הוא גם מלמד סטודנטים למשפטים מה היא חקיקה, את מערכות היחסים ואת הממשקים בכנסת וגם מלווה השמה שלהם בלשכות של ח"כים.

הסוויץ' שלא התרחש/ בשוך הבחירות לכנסת ה‑20 הבין ששלושת החכים שאיתם אהב לעבוד – סטרוק, מועלם ואורבך - לא יהיו בכנסת. שקד, הוא הבין, תהיה שרה ולכן לא יעבוד איתה. לכן התכוון לפרוש לדוקטורט. "בריאיון שנתתי אז, שאלו אותי איפה אהיה בעוד חמש שנים, אמרתי: יועץ כנסת-ממשלה של שר המשפטים ורכז ועדת השרים לענייני חקיקה. חשבתי שזה לא יקרה".

חלומות מתגשמים/ אבל זה קרה. שקד הפכה לשרת המשפטים והוא "מרכז בעבורה את הוועדה הכי משמעותית בממשלה. זה להיות שותף מאוד מרכזי ביצירת ספר החוקים של מדינת ישראל, להוביל וגם לבלום מדיניות באמצעות חקיקה".

ועדת שרים לענייני חקיקה/ מתכנסת מדי שבוע. "אני שואף שכל החוקים שעוברים יעברו בהסכמה רחבה וברוב מוצק". השאיפה היא צמצום החקיקה. "שבוע שעברו בו יותר מעשרה אחוזים מהצעות החוק שעלו לוועדה הוא שבוע פחות מוצלח מבחינתי".

חוקי סתם/ חוק גזר דין מוות או חוק המרכולים. "לפעמים עדיף להעביר חוק שהוא סמל חלול מאשר חוק רע, כי הפגיעה שלו בכלכלה ובעניינים אחרים תהיה הרבה יותר גדולה". הוא לא אוהב את החוקים האלה, "אבל אנחנו לא מתנהלים בחלל פוליטי ריק".

שופטי העליון החדשים/ "הגענו לתוצאה הטובה ביותר". השרה שקד ביקשה להכניס שופטים שמרנים. "כי בית המשפט סבל מהומוגניות קשה". הוא ויועץ נוסף קיבלו משימה לאתר כמה שיותר מועמדים מקצועיים, שמחזיקים בתפיסת עולם שמרנית. "הרבה מאוד עבודה נעשתה כאן, מחקר, משאבים פוליטיים ומשא ומתן". מבחינתו "היה מרתק לראות איך שקד מובילה את בחירת השופטים והתוצאה מדהימה".

אם זה לא היה המסלול/ אחד מהשניים: "עמוק עמוק בליטיגציה", כי "אני אוהב מאוד לייצג, או באקדמיה "אוהב מאוד את הפן המחקרי".

אינפלציה חקיקתית/ "בכל פעם שהכנסת מצביעה בעד חוק, היא מצביעה נגד החירות שלנו. הכול מסיבות טובות, אבל אנחנו חונקים את עצמנו. זה הרבה פעמים מחוסר אמון באדם, כאילו החברה לא יודעת להסתדר ולכן המחוקקים צריכים להגדיר לה מה לעשות. זהו כרסום בחופש האישי והכלכלי".

מסילות אל המשילות/ מאמר שכתב יחד עם אילת שקד ופורסם ב'השילוח' משפיע רבות על השיח הפוליטי. "זו הפעם הראשונה מזה הרבה מאוד שנים שפוליטיקאי מכהן אומר 'לשם אני חותר'. המאמר הביא פוליטיקאים נוספים לנסות ולנסח את משנתם ומאות תגובות בעיתונות. זה יוצר שיח עמוק ומעלה את הפוליטיקה למקום שבו היא אמורה להיות, מאבק בין רעיונות".

במגרש הביתי

בוקר טוב/ תחזיקו חזק: "קם לפני חמש בבוקר", וחוץ מ"סדר יום של אדם דתי" הוא מתחיל בקריאה, מענה למיילים ולוואטסאפים בוערים. "כשאני מגיע למשרד בשמונה-תשע זה אחרי שעתיים של עבודה".

מוזיקה/ הכול. גם גלגלצ-סטייל וגם שירי ארץ ישראל, ישי ריבו ונתן גושן, וגם מוזיקה מודרנית מנוגנת בידי פסנתר בלבד.

אוכל/ "הצ'ולנט של אמא הכי טעים". הוא בעצמו קצת מכין אוכל והמומחיות היא עוף בערמונים.

שבת/ עובד 24/6, כשעיקר העומס הוא בסופי שבוע. ועדת השרים מתכנסת בימי ראשון. "אני עובד עד הדלקת נרות, לפעמים עד השקיעה, "בסוף השבוע כשלכולם כל העניינים נרגעים, אצלי זה ההפך". מאז התפקיד הזה הוא מקפיד בשבת לא רק שלא לקרוא חומר מקצועי, "אלא מאמן את עצמי אפילו לא לחשוב על עבודה בשבת".

עיתים לתורה/ לומד גמרא עם חברותא קבועה כבר כמה שנים, וכל הזמן לומד. "אוהב ספרי מחשבה ופילוסופיה יהודית".

פנאי/ בשנים האחרונות ריצה. "אנחנו קבוצה די קבועה של חברים שרצים יחד ותוך כדי מתעדכנים על מה קורה ומה קרה".

דמות מופת/ תקופה ארוכה מחיי השקעתי ולמדתי בספרים של הרב סולובייצ'יק, דמות שהיא בסדר גודל. עם השנים זה נהיה לי מורכב יותר ושאלתי את עצמי כמה זה מתאים לחברה הישראלית ולימינו אנו". ובכל זאת רוחבה של התורה, עמקותה, החיבור לפילוסופיה, תפיסת ההלכה והתיאוריה של ההלכה שבו אותו.

כשתהיה גדול/ המשפט החותם את הריאיון ההוא, שבו ייחל אבל לא האמין להיות מרכז ועדת השרים לענייני חקיקה, שאלו אותו איפה יהיה עוד עשור. הוא ביקש להיות מזכיר הממשלה. "אני לא יודע אם זה יקרה, אבל כנראה שאתגלגל לשם".

לתגובות: [email protected]