יום חמישי, חול המועד סוכות, תשס"א.

הימים ימים קשים. יותר משבועיים חלפו מאז הוצתה אש המלחמה, ואזרחי ישראל מצאו עצמם תחת התקפה ערבית צמאת דם והשפלה לאומית שלא הכירו דוגמתה. יותר משבועיים של מבוכה לאומית, בהם הושפל כבוד ישראל פעם אחר פעם.

שבועיים חלפו מאז הופקר שוטר משמר הגבול לדמם למוות בקבר יוסף.

שבוע חלף מאז ננטשה חלקת הקבר, שקנה יעקב אבינו ע"ה מיד האמורי, לקול מצהלות האויב.

פחות משבוע חלף מאז נרצחו שני חיילי מילואים של צה"ל במשטרת רמאללה, בחגיגה אכזרית של שפיכות דמים.

קבוצה של אוהבי ארץ ישראל וכואבי נטישת קבר יוסף עורכים סיור תפילה ותצפית בהר עיבל, למצפה יוסף ולמזבח יהושע.

קבוצה של אוהבי ארץ ישראל וכואבי נטישת קבר יוסף, הכוללת ילדים ונשים, אנשים מבוגרים וכמה צעירים, עורכת סיור תפילה ותצפית בהר עיבל, למצפה יוסף ולמזבח יהושע.

לאחר שעמדה החבורה וצפתה על קבר יוסף הבזוז, נפתחה עליהם אש. יריות שנועדו להתגרות שוב במדינת ישראל ובצה"ל. יריות שנועדו להרוג.

שני חיילי 'חרוב' היו צמודים אל הקבוצה, עופר הקשר ורועי המ"כ. 'לשכב' צעקו, וכולם נשכבו. מיד נתארגנה חולייה מבלי מילים: שני החיילים מ'חרוב'; אליעזר מזרחי, אזרח תושב יצהר יוצא יחידת 'גולני', המצוייד ברובה -16M; מיכאל טשרנין, חייל בחופשה מיחידת הצנחנים, אף הוא עם -16M; והרב בנימין הרלינג, חייל קרבי ותיק יוצא הנח"ל המוצנח, המשוחרר כבר שנים רבות ממילואים, מצוייד בתת מקלע עוזי.

בשלב הזה היתה אש האויב בלתי מדויקת. הנשים, הילדים ושאר הגברים, שלא היה בידם נשק, החלו לדלג למחסות רחוקים יותר, בתקוה להגיע למעלה ההר ולחבור אל הקבוצה הקטנה שנותרה ליד מצפה יוסף, במקום בטוח. החוליה הקדמית התפרסה במעין קשת. מצד שמאל, לכיוון צפון מזרח, התמקם מזרחי; לימינו, במרכז הקשת, הקשר אופיר; מימינו, המפקד רועי. טשרנין מדלג ותופס את העמדה הימנית ביותר, ועמו מדלג גם הרב הרלינג, במטרה לחפות על הכוח כולו.

בתוך כעשרים דקות הצטרפו אל היורים שוטרים פלסטינים, והחל שימוש ברובי צלפים ובמקלעים. האש, שנורתה ממרחק של כשלש מאות מטרים, נעשתה יעילה ולא היתה אפשרות להוציא יד או ראש מחוץ למחסה הבולדרים הגדולים. בחסות הירי המסיבי התקרבו הערבים אל עבר הקבוצה, כשהם באים אל האגף הימני, דרך מטע זיתים.

כעבור זמן מה, כשעה לאחר שהחל הירי נפגע הרב הרלינג מכדור שנורה אליו ונהרג.

רק בחסות החשיכה פונו פצועי הר עיבל, ובהם הרב בנימין הרלינג, תלמיד חכם שלמד ולימד תורה כל חייו, חייל קרבי בן ששים וארבע. הי"ד.

*

יום ששי, הושענא רבה, תשס"א.

לא הרחק מהר עיבל, במרכז המטופח של קדומים, נעמדים אלפים לשמוע הספדים סביב מיטתו של ר' בנימין. מחנך שהטביע חותם על תלמידים רבים, במופת התנהגותו כמו במסירותו להוראה. יהודי שברח מכל כבוד ומכל שררה, והיה מסור כל חייו לתורה, לעם ולארץ.

על הקבר שבבית העלמין בקדומים נחרת:

פ"נ

הרב שמואל בנימין בן יהושע הרלינג זצ"ל

דבק בתורה והעמיד תלמידים הרבה

דבק בארץ וחנן את עפרה

הליכותיו עז וענווה, אמת ואמונה

"תהי ידך על איש ימינך, על בן אדם אמצת לך".