במפלגת כולנו נוהגים לנפנף בסעיף בהסכם הקואליציוני עם הליכוד המבהיר שהמפלגה מתנגדת לחקיקת פסקת התגברות, ומעניק לה חופש הצבעה בנושא.
אולם, ב"כולנו" נוהגים להתעלם באלגנטיות מכך שהסעיף הרלוונטי לא מעניק להם זכות ווטו על חקיקה כזו, הוא רק מאפשר למפלגה חופש הצבעה בנושא.
הבוקר (ראשון) הכריז יו"ר הבית היהודי שבכוונתו להביא ביום ראשון הבא לוועדת השרים לחקיקה את פסקת ההתגברות, בגרסה מורחבת, למרות התנגדות סיעת כולנו.
לכאורה מדובר בהכרזה ריקה מתוכן, אבל האמת היא שעיון קצר בהסכמים הקואליציוניים מלמד שגם לבנט יש קייס לא רע.
מתברר שההסכם בין הליכוד והבית היהודי כולל התחייבות הדדית של שתי המפלגות לקדם פסקת התגברות בפרמטרים ברורים מאוד. הגדרה של הרוב הנדרש לפסילת חוקים על ידי בג"ץ, קביעה שחוק מתגבר יזדקק לרוב של 61 ח"כים, והתייחסות למגבלת זמן לחוק מתגבר.
ההסכם מחייב גם את הבית היהודי וגם את הליכוד לתמוך בחקיקה, כך ששרי הליכוד יצטרכו למצוא תירוץ טוב לא לתמוך בהצעת חוק שתעמוד בפרמטרים של ההסכם הקואליציוני.
אישור של הצעה כזו בוועדת השרים, שמן הסתם יזכה שם גם לתמיכת החרדים וליברמן, לפחות לפי הצהרותיהם, עשוי לדחוק את כחלון לפינה שתשנה את עמדתו.