בשבע מהדורה דיגיטלית

נכות רגשית

עשרות צעירים בעלי מוגבלויות קשות מקבלים מדי שנה צו גיוס, ואף נדרשים להגיע ללשכת הגיוס כדי לוודא את כשירותם

אסף משניות , י"א באייר תשע"ח

הרשויות מערימות קשיים במקום לסייע. לשכת הגיוס
הרשויות מערימות קשיים במקום לסייע. לשכת הגיוס
צילום: פלאש 90

כאב לשני ילדים בעלי מוגבלויות, יוסף חיים בולטון, תושב מירון, נאלץ להתמודד עם קשיים רבים.

הטיפול בילדיו הוא יומיומי ורצוף אתגרים. אבל הוא לא תיאר לעצמו שצה"ל ורשויות הרווחה יערימו עליו קשיים נוספים. הכול החל כשבנו הגדול, מנחם מנדל, הסובל משיתוק מוחין ומרותק לכיסא גלגלים, קיבל צו ראשון לגיוס, למרות העובדה שברור לכול שאינו יכול להתגייס.

"בוקר אחד מנחם מנדל קיבל צו ראשון. פניתי לצבא ואמרתי להם שאין לי רכב, והילד מוגדר כנכה בביטוח לאומי. אין לי איך להביא אותו לצו ראשון, והכי פשוט שהם יסתנכרנו מול הביטוח הלאומי כי אנחנו כבר בשנת 2017 וזה לא מורכב כל כך", משחזר בולטון.

בצה"ל ביקשו מבולטון שישלח להם פקס עם פרטי הנכות של בנו, ואחר כך יבדקו איך ממשיכים משם. בולטון שלח את כל המסמכים הנדרשים וחשב שבזה נגמר הסיפור, אבל לצה"ל היו תוכניות אחרות. במשך שבעה חודשים התקשרו מלשכת הגיוס שבוע אחר שבוע, בדרישה שהבן יתייצב בלשכת הגיוס לסדרה של ועדות רפואיות, ורק לאחריהן יהיה ניתן לשחררו.

"אנשים לא מבינים איזה סבל זה להורים לילדים עם מוגבלויות להגיע ללשכת הגיוס", אומר בולטון. "זה מתחיל בטרטור נוראי בדרך עצמה. מי שאין לו רכב נאלץ להיגרר בתחבורה הציבורית, וזה לכשעצמו סיוט גם לאדם רגיל, ובטח לאדם נכה. פרט לכך, להגיע ללשכת הגיוס ולראות את כל הנערים הבריאים מתגייסים ושמחים ולדעת שהבן שלך לא יכול לעשות שום דבר מזה - זה מפרק אותך".

בסופו של דבר נאלצתם להגיע ללשכת הגיוס?

"הם ניסו עד שאמרתי שהם יכולים להגיע ולעצור אותו, כי הוא לא יגיע לבד ללשכת הגיוס. המלצתי להם שיגיעו עם רכב סוואנה, כי אחרת כיסא הגלגלים לא ייכנס. למען האמת רציתי שהם יבואו לעצור אותו ויראו בעיניים מה המצב שלו, ולא הייתי מופתע אם זה אכן היה קורה. אני מכיר אנשים שהגיעו לעצור אותם למרות שהם נכים קשים".

מה מנחם מנדל אמר כשסיפרת לו שעלולים להגיע ולעצור אותו?

"הוא אמר שאין לו בעיה להיעצר. הוא יודע שהוא לא החליט להשתמט, הוא פשוט לא יכול להתגייס".

טלפון שבועי מלשכת הגיוס

משפחת בולטון איננה היחידה שהצבא זימן את בנה לגיוס למרות נכותו הקשה. למעשה, כבר שנים ארוכות שצה"ל עושה זאת. י' הוא בחור בן 21 ממודיעין עילית הסובל מתסמונת אספרגר קשה. כשהיה בן 17, קיבל זימון לצו ראשון. "הצו תפס אותנו בתקופה קשה במיוחד", מספרת ת', אמו של י'. "באותם ימים הוא סבל מהזיות וממחשבות מטורפות. הייתה תקופה שהוא חשב שהוא ממשיכו של ברוך גולדשטיין ועליו מוטלת האחריות להציל את עם ישראל. היה אסור שהוא ייצא מהבית באותם ימים כי הוא היה מסוכן. הוא היה לוקח סכינים ויוצא החוצה לחפש ערבים בשביל לדקור אותם. היו מקרים שהוא היה נוסע ברכבת הקלה ומתחיל לצעוק על הנוסעים הערבים שהוא ירצח אותם. אנשים שמכירים אותנו התקשרו אלינו לא פעם ואמרו שאם לא נשגיח עליו טוב מישהו עוד עלול להרוג אותו. אחרי זה הייתה תקופה שבה הוא החליט שהוא לא מסתכל בכלל על נשים, אז הוא היה הולך בבית עם הפנים לכיוון הקיר ולא היה מוכן לשבת בשולחן שבת, כי גם האחיות שלו ישבו שם. בסוף הצלחנו לאזן אותו עם כדורים פסיכיאטריים".

בתוך התקופה הקשה הזאת, קיבל י' את הצו הראשון. "לא הבנתי מה למה בכלל הצבא צריך אותו, וזה גם היה מאוד מסוכן. הרי לא ישגיחו עליו כמו שאנחנו משגיחים ויכול לקרות אסון", משחזרת ת'. "הפחד שלי היה שהוא יחטוף התקף באמצע לשכת הגיוס ואז מה נעשה? הוא בחור גדול והוא יכול לפגוע באנשים".

ת' פנתה לצבא וביקשה לפטור את בנה מלהגיע ללשכת גיוס, בעוד היא תעביר את כל המסמכים הנדרשים לקבלת פטור. בצה"ל סירבו. במשך כחצי שנה, מדי יום שלישי, קיבלה ת' שיחת טלפון מלשכת הגיוס שדרשה מבנה להתייצב לוועדות. "ניסיתי להסביר להם שזה מסוכן להביא אותו לשם, אמרתי להם שיש לו מאה אחוזי נכות מהביטוח הלאומי ואני אשמח לשלוח את כל המסמכים שמאשרים את זה. אנחנו לא משפחה של משתמטים. בעלי קיבל פטור רפואי אומנם, אבל בני הקטן כנראה יתגייס בקרוב לצבא. גם אבי וחמי היו לוחמים. אבל י' לא יכול להתגייס".

הטרטור של ת' נמשך עד למבצע צוק איתן. "אירחנו אצלנו משפחה מהדרום, כשהגיעה השיחה השבועית מהבקו"ם. זה כבר היה לא הגיוני בעיניי והתחלתי לצעוק על החיילת שאין להם בושה, בזמן שכל המדינה נמצאת במלחמה הם מנסים לקבוע ועדות לבן שלי שלא יכול להתגייס. בזה הם מתעסקים? אחרי כמה דקות המפקד שלה חזר אליי ואמר שאני צודקת ושאחרי המלחמה אשלח את המסמכים והם יפטרו את הבן שלי".

בולטון ות' לא הופתעו לשמוע שסיפורם הוא לא היחיד, ושהנושא נמצא בדיונים נרחבים בין הצבא, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, ביוזמת סגן שר הביטחון אלי בן דהן. מה שכן הפתיע אותם לגלות הוא העובדה שמשרד הרווחה הוא זה שמערים את הקשיים ומסרב להעביר לצה"ל את הנתונים על ילדיהם.

"דווקא המשרד שהכי אמור לעזור לנו ולהקל לנו את החיים, הוא זה שדופק אותנו", זועק בולטון בכאב. "אני לא מצליח להבין מי הם הפקידים שמחליטים למרר לי את החיים בגלל שיש לי ילד מיוחד. למה זה צריך להיות? למה הם מערימים קשיים?". גם ת' מתקוממת על משרד הרווחה. "אני לא מקבלת שום עזרה מהם. אני אפילו לא יודעת מי העובדים הסוציאליים שאמורים לטפל ולעזור לי. וגם את הדבר הבסיסי ביותר שאני צריכה מהם, שפשוט ישלחו את המסמכים לצבא - גם את זה הם לא עושים".

גם על צה"ל עצמו יש למשפחות תלונות קשות. "אז משרד הרווחה מתנהל ברשלנות, למה זה אומר שגם הצבא צריך להתנהג כך?" שואלת ת'. "למה הם לא מסתפקים בזה שאשלח להם את המסמכים מהביטוח הלאומי, ובמשך חצי שנה מטרטרים אותי ואת הבן שלי?".

"יוצרים לנערים משברים נפשיים"

התשובה שנתנו נציגי משרד הרווחה בדיון היא שהם לא יכולים להעביר את המסמכים מפאת חיסיון רפואי, ולשם כך צריך לכנס ועדות מיוחדות. "זאת טענה הזויה ורעה. בשביל מה צריך ועדות וסרבולים? שפשוט ירימו אליי טלפון ואני אתן להם אישור", אומר בולטון. "בכל מקום שאני מגיעה אליו, בין אם זה קופת חולים ובין אם זה כל מקום ממשלתי אחר, מיד קופץ להם המצב של י'. רק לצה"ל הם לא יכולים להעביר את הנתונים. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת", מוסיפה ת'.

"התירוץ של משרד הרווחה לא שכנע אותנו", אומר סגן השר בן דהן, "אז הם אמרו לנו שהם רוצים לקבוע מי יתגייס ומי לא, ולא שמיד ייתנו פטורים לכולם. זה לא הגיוני. אני מתעסק כבר שנים בלעזור לבעלי מוגבלויות להתגייס, כי זה בדרך כלל הקושי. לא האמנתי שיש לא מעט מקרים הפוכים, שבהם בעלי מוגבלויות מתחייבים בתהליכי גיוס".

כמה מקרים כאלה יש בשנה?

"מדובר בעשרות מקרים בשנה שאנחנו יודעים עליהם, אבל הרוב לא מדווחים כי הם מפחדים שהביטוח הלאומי ומשרד הרווחה יערימו עליהם קשיים. זה גורם לכך שלא נוכל לדעת מה ההיקפים המלאים. צריך להבין שלא רק פחד מפגיעה בזכויות גורם למשפחות לא לדבר, הם גם מיואשים מהממסד. הוא פשוט מערים עליהם עוד ועוד קשיים, ולכן צריך לעזור להם איפה שרק אפשר".

בן דהן מעיד על הקושי הגדול שהוא רואה אצל נערים עם מוגבלויות שמקבלים צווי גיוס. "זה יוצר להם לא פעם משברים נפשיים קשים. גם ככה הם מתוסכלים מזה שאין להם חיים נורמליים, ואז מגיע צו שמזכיר להם שהם לא יכולים להיות כמו כולם. התקשרו אליי הורים ובכו בטלפון בגלל זה. זה פשוט חוסר רגישות נוראי".

הדיונים בין הגורמים השונים נמשכים כבר יותר משנה, כשלאחרונה חלה התקדמות. "כבר אחרי הדיון הראשוני, צה"ל והביטוח לאומי הבינו שיש כאן בעיה קשה והם תיקנו את הנהלים", אומר בן דהן, "החל מהדיווח וכלה ברגישות שבהתנהלות מול המשפחות. משרד הרווחה העמיד קשיים במשך הרבה מאוד זמן. בסוף סוכם השבוע על מתווה שאמור לגרום לכך שהנתונים יעברו מהרווחה לצה"ל, אבל זה עוד לא נחתם סופית. גם אחרי שהמתווה ייחתם, אנחנו נהיה שם כדי לוודא שכל הצדדים אכן עומדים בו".

גורם צבאי המעורה בנושא אומר ל'בשבע' כי "לצה"ל אין שום מטרה לפגוע ולהקשות על חייהם של הנערים והמשפחות, אבל יחד עם זה אנחנו מדינת חוק ואי אפשר לפטור אנשים מגיוס לפי רצוננו האישי. מעבר לזה, הרבה מאוד בעלי מוגבלויות מעוניינים לשרת בצה"ל, גם בתור מתנדבים. זה יהיה לא הוגן עבור אותם אלה שכן רוצים להתגייס לפטור את כולם. לכן אנחנו מזמנים מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) עם מאה אחוזי נכות ומטה לוועדות רפואיות, ונותנים אפשרות לשלוח את המסמכים הרלוונטיים גם בלי התייצבות של המלש"ב על מנת לפטור אותו משירות במידת הצורך. אנחנו יודעים שהיו בעיות לאורך השנים בנושא, אבל הצבא עמל על תיקונן בכל התלוי בו. אנחנו עושים את המקסימום האפשרי עם הנתונים שאנחנו מקבלים מהרווחה ומהביטוח הלאומי, וזאת בשביל לא להוסיף קשיים על ההורים".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה כי "לאחר קבלת הבקשה מהצבא, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות ותקנותיו, היא אושרה, ובתחילת השבוע הנוכחי הטופס החתום הועבר אל הגורמים הרלוונטיים בצה"ל. נדגיש כי מדיניות המשרד, הפועל בשיתוף פעולה עם הצבא, היא לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב ככל שניתן בשירות צבאי משמעותי".