"הרשות הפלסטינית חונקת את ההתיישבות"

דו"ח חדש חשף את פעילות הרשות הפלסטינית לרישום קרקעות בשטחי C. מומחה לנדל"ן באיו"ש: "מדובר בטבעת חנק על ההתיישבות''.

ערוץ 7 , י"ז באייר תשע"ח

ליאור זברג
ליאור זברג
צילום: תהילה עייש

מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש האלוף מאיר עמית חשף לפני מספר ימים כי הרשות הפלסטינית מקדמת בימים אלו הסדרי רישום בטאבו של קרקעות ביהודה ובשומרון, בעיקר בשטחי C ובאזור ירושלים, במטרה להוכחת בעלות של פלסטינים על האדמות ביו"ש.

הרישום עשוי לתת לערבים יתרון בהוכחת בעלות בערכאות משפטיות בישראל. הממצא נחשף בראיון שנתן מוסא שכארנה, יו"ר החדש של רשות המקרקעין הפלסטינית, שסיפר כי התהליך החל ביתר שאת לצורך מהלך אסטרטגי של הרשות למימוש זכות השיבה של ערבים, גם אלו שכבר גרים בחו"ל.

"מדובר בחנק ההתיישבות, לצערי לא נראה שבמערכת הפוליטית מבינים מספיק את ההשלכות", אומר ליאור זברג, מומחה נדל"ן ביו"ש.

זברג מסביר את מהות המהלך ומספר כי הרשות פועלת לאיתור קרקעות בסמוך ליישובים יהודיים בכדי למנוע את הרחבתם העתידית: "ממידע שקיבלתי מתושבי כפרים ערבים שמצויים עימי בקשר, הרשות משקיעה משאבי עתק בניהול ורישום קרקעות בסמוך ליישובים יהודיים בכדי להמציא התנגדויות ל'אדמות מדינה' ולצמצם את העתודות הפוטנציאליות של כל יישוב ויישוב בשטחי C.

''זה משהו שמדברים עליו ברחוב הפלסטיני. יישוב קטן שרוצה להתרחב צריך אדמות נוספות בסמוך לו. במידה והרשות רשמה את האדמות הללו ע"ש פלסטיני בטאבו, גם אם מדובר באדמות טרשים לא-מעובדות, המדינה תתקשה לטעון בעלות על הקרקע כיוון שהוא השתלט עליה ברמה המסמכית. וגם, זה יקשה מאוד על אותו פלסטיני למכור את האדמה, שכל כל המסמכים מצויים אצל הרשות שיכולה לגלות את המכירה" הסביר זברג.

עוד עולה מהמסמך שפרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור, כי המאמצים העיקריים של הרשות להסדרת הקרקעות מתרכזים בעיקר באזור עוטף ירושלים, בפרט במזרח ובצפון-מערב ירושלים. עד כה ביצעה הרשות מדידות של כ- 283 אלף דונמים בכל רחבי יו"ש והיעד אליו מכוונת הרשות היא סיום רישום כל הקרקעות ביו"ש עד שנת 2023.

זברג מסביר את הסכנה במהלך הרשות, "בשביל המנהל האזרחי, סטייה של טרסה ביישוב יכולה להיות כניסה לאדמה פרטית. הגישה היא שהערבי הוא המקומי, גם כשזה מבוסס על טענות שקריות ואין בקרקע שימוש כלל, אא"כ יוכח אחרת. כתוצאה מזה כל סלילה של כביש יכולה להשתנות בגלל כמה עצי זית בדרך, מה שלא יעבור בישראל הריבונית; חלקה חקלאית קטנה שלא בשימוש לא תעצור הקמה של שכונה או סלילת כביש".

ההשלכות של המהלכים, לפי זברג, הן "קביעת עובדות בשטח" ללא יכולת להוכיח אחרת. "קביעת העובדות בשטח תצמצם את העתודות של ההתיישבות היהודית ביו"ש, כיוון שבשטח B הפלסטינים גם ככה בונים ללא פיקוח. מסביב ליישובים עלולה להיווצר טבעת חנק שהמדינה לא תדע מה לעשות איתה".

עובדה נוספת שצויינה בדו"ח היא כי לתהליך הרישום מצטרפת גם תורכיה, שהעבירה לרשות מסמכים מהארכיון העות'מאני, במטרה להוכיח את הבעלות הפלסטינית על קרקעות ביו"ש. הארכיון כולל מסמכי רישום מקרקעין של האימפריה העות'מאנית עד שנת 1914.

אז מי יכול לטפל בסוגיה? לדברי זברג, יש גרירת רגליים מתמשכת בנושא: "המנהל האזרחי הוא האחראי, אבל הוא כפוף לדרג הפוליטי, שכרגע לא מגלה עניין בנעשה. כל ההתנהלות היא תוצאה של הסכמי אוסלו, שעדיין עומדים בעינם. ליהודים שקנו בשנות ה- 70-80 קרקעות בשטח Bאין כרגע גישה לאדמות, לא פיזית ולא תכנונית.

''לעומת זאת, הערבים משתמשים באדמות האלו בניגוד להסכמים עד קצה היישוב, כשההסכמים נאכפים רק על היהודים. המנהל האזרחי יכול לסייע אם ינהל רישום מסודר ושקוף, כקונטרה למהלך של הרשות, אבל הוא ההתנהלות מאוד נסחבת, גם לאחר 50 שנות שלטון על יו"ש. כנראה שחוסר הבהירות הזה נוח לו, וכשיש ואקום – גורמים אחרים נכנסים ומנצלים את המצב".