בשבע מהדורה דיגיטלית

פעיל זכויות אדם והריגה

מידע שהגיע לידי ארגון 'לביא' חושף כי מוהנד ענאתי, פעיל ב'יש דין', שאחראי גם לעתירה נגד עמונה, הוא מחבל שהורשע בהריגת משת"פ.

יוסף ארנפלד , י"ח באייר תשע"ח

דף הפייסבוק של "יש דין"
דף הפייסבוק של "יש דין"
צילום מסך מדף הפייסבוק

רק לפני שבועיים עתרו ארגון 'יש דין' לבג"ץ בדרישה לבטל את הוראות הפתיחה באש, בצורה שתגביל את הירי כלפי מפגינים בגבול עם עזה. כעת חושף ארגון 'לביא' כי בכיר ב'יש דין' עד לא מזמן, הוא טרוריסט מורשע שהיה חבר בחוליה שרצחה משת"פ.

מתברר כי מוהנד ענאתי, שהיה עובד בכיר בארגון זכויות האדם 'יש דין' בין השנים 2008‑2016, ולמשך תקופה מסוימת אף היה מספר 2 במקבלי השכר, אשר חתום על תצהירים לבית המשפט ואחראי על עדויות רבות של פלשתינים שעליהן התבססו תחקירי הארגון, שבין השאר גרמו לפינוי והחרבת היישוב עמונה, הוא בעצם מחבל מורשע שישב בכלא הישראלי, לאחר שנידון ל‑13 וחצי שנות מאסר בגין הריגת משת"פ ועבירות ביטחון.

עובדה זאת כנראה הייתה נעלמת בתהום הנשייה, אילולא סיפר על כך ענאתי בעצמו, בנסיבות מפתיעות למדי. השלשלות העניינים החלה לפני כשנתיים, כאשר משפחה מבית אל טיילה על הר בסביבות היישוב, ליד מאחז בלתי חוקי שהקים ענאתי. הלה זיהה אותם מרחוק, יצא לקראתם וביקש מהם להתרחק, ואז החל לתקוף אותם. המשפחה הזמינה משטרה שעצרה אותו מיד. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום, אך לבסוף בית המשפט זיכה אותו מחמת הספק.

לאור הזיכוי החליט ענאתי לפני כמה חודשים להגיש תביעה אזרחית בבית משפט השלום בירושלים נגד המשטרה והמשפחה, על כך שלטענתו תפרו לו תיק על לא עוול בכפו. עו"ד רחביה פילץ, שייצג את המשפחה, גילה במהלך עבודתו כי ענאתי ישב בכלא הישראלי על עבירות ביטחוניות של הריגת משת"פ. בחקירה הנגדית של עו"ד פילץ נשאל ענאתי האם התיק הנוכחי הוא המקרה היחיד שבו הועמד לדין פלילי. ענאתי אמר בתגובה: "הייתי בכלא תשע שנים בגין חברות בארגון בלתי חוקי, שחלק מחברי הארגון הורשעו ברצח. אני בהתחלה הורשעתי ברצח, לאחר ערעור זה שונה להריגה. נגזרו עליי 13 וחצי שנים. שוחררתי בשני שליש בגלל התנהגות טובה וגם השלמתי תואר במהלך המאסר. אין קשר בין הדברים מבחינתי". בסופו של דבר התביעה הסתיימה כאשר השופט המליץ לענאתי למחוק את התביעה כדי להימנע מהוצאות, וכך אכן קרה.

מספר 2 בארגון

התיק אומנם נסגר, אולם עו"ד פילץ החליט להעביר את העדות של ענאתי לארגון 'לביא' – ארגון לזכויות האזרח ומינהל תקין, אשר חקר לעומק את עברו של ענאתי. ל'לביא' התברר כי ענאתי שימש בעיקר כתחקירן השטח של ארגון 'יש דין', ובילה חלק נכבד מזמנו בליווי ועידוד פלשתינים בהגשת תלונות ונתינת עדויות נגד כוחות צה"ל בתחנות המשטרה, וכן הגיע איתם לבתי המשפט. לעיתים הוא גם גבה בעצמו עדויות מפלשתינים בעבור הארגון, ולא פעם הגיש תצהירים לבג"ץ מטעם ארגון 'יש דין'. בין העתירות המרכזיות שעליהן היה חתום נמצאים היישוב עמונה כאמור, ביטול הוראות פתיחה באש, ביטול סמכויות רבש"צים על אדמות פלשתיניות, ביטול צווי תפיסה בשטחים הסמוכים ליישובים מגרון ומעלה מכמש ועוד.

אומנם תפקידו המוצהר של ענאתי היה תחקירן שטח, אבל מתברר שמעמדו בארגון היה גבוה הרבה יותר. על פי דו"ח מקבלי השכר לשנת 2015, שכרו השנתי היה 186,392 שקלים, השכר כמעט הכי גבוה ב'יש דין'. מעליו השתכרה יותר רק המנכ"לית דאז נטע פטריק, מה שבעצם מגדיר אותו כמספר 2 בארגון באותה תקופה. רק כדי לסבר את האוזן, בעקבות עבודתו של ענאתי הוגשו לאו"ם לפני כשמונה שנים יותר מ‑100 תלונות נגד צה"ל בגין הפרת זכויותיהם של נערים פלשתינים ביהודה ושומרון, שזרקו אבנים ועסקו בפעילויות טרור נוספות.

"מדובר בארגון שמתהדר בהגנה על זכויות אדם, אבל למעשה מעסיק טרוריסט מורשע", אומר יוסי בן ברוך מארגון 'לביא'. "התורמים של 'יש דין' לא מכירים את הרקע האפל של בכיר בארגון, ואת המוטיבציה האמיתית שלו. לא ברור כמה פעילים בעלי רקע עברייני דומה נמצאים כיום ב'יש דין'. הממצאים האלה אמורים להדיר שינה מעיניהם של התורמים והתומכים, שצריכים לדרוש בדק בית יסודי בארגון, כיצד העסיק הארגון במשך תקופה ארוכה טרוריסט מורשע שהגיע לתפקיד בכיר כל כך".

בן ברוך מוסיף שאי אפשר לייחס בדל של אמינות לעדויות ולתצהירים שמגיש מחבל מורשע. "מה גם שארגון 'יש דין' לא טרח לצרף גילוי נאות בפני כל מי שקיבל את הדו"חות, שהמחבר והמעיד הוא טרוריסט. לא ייתכן שאדם עובד במשך כמה שנים בארגון ומגיע לתפקיד מרכזי ולדרגת שכר השנייה במעמדה, בלי התייחסות ראויה לעברו. אם זו רמת התחקירים ש'יש דין' מבצע, ברורה גם רמת האמינות של הממצאים העובדתיים שהם מציגים בפני בתי המשפט".

ארגון אנטי ציוני

את אביחי בוארון, שהוביל את מאבק תושבי עמונה, יישוב שפונה בעקבות עתירת ארגון 'יש דין' לבג"ץ, הנתונים הללו לא מפתיעים. "סוף סוף האמת נחשפת ונקרעת המסכה מעל פרצופו המכוער של ארגון 'יש דין', שהציג את עצמו במשך שנים ארוכות כארגון העוסק בהגנה על זכויות אדם, אולם זה לא הפריע לו לרדוף את חיילי צה"ל תוך פגיעה קשה בביטחונם ולפגוע בישראלים תושבי יו"ש, עד כדי גירוש ילדים ונשים מביתם ועקירת משפחות, קהילות ויישובים שלמים ללא היסוס וללא מצפון", הוא אומר. "במשך שנים תושבי עמונה טוענים שארגון 'יש דין' הוא ארגון אנטי ציוני שעושה שימוש ציני במערכת המשפט לקדם מטרות העוינות את הציונות ופוגעות בחיילים ובישראלים תמימים. אנחנו שוב מגלים שהקול קול יעקב, אבל הידיים האלימות האלו הן ידי עשיו".

גם את איתי ראובני, ראש הדסק הישראלי בארגון NGO Monitor העוקב אחרי ארגוני זכויות האדם, הנתונים לא מפתיעים, אבל בהחלט מטרידים. "יש כבר תקדימים", הוא מזכיר, "כמו נאסר נוואג'עה, תחקירן 'בצלם' שהסגיר פלשתינים שמכרו קרקעות והוצאו להורג. נראה שזה לא מעניין אותם יותר מדי. בארגונים האלה נמצאים אנשים אידיאולוגיים, יותר מאשר פעילי זכויות אדם במובן הפשוט של המילה. הם לקחו את הארגונים הללו לשימוש פוליטי".

ראובני מסביר שבשם האידיאולוגיה שלהם, מוכנים ארגוני שמאל לספוג את העובדה שהם מעסיקים אדם שרצח פלשתיני. "צריך לשאול האם באותה מידה שהם מעסיקים פלשתיני שרצח פלשתיני, הם היו מעסיקים ישראלי שרצח בעבר פלשתיני. כלומר, מה נדרש ממך לעשות כדי שתוכל לנקות את עצמך ולעבוד בארגון זכויות אדם? כנראה שלא משנה מה עשית, צריך להיות עם האידיאולוגיה הנכונה. זה אומר שכל אחד יכול להלבין את עצמו ולהיות פעיל זכויות אדם מוערך בכל העולם, בתנאי שהוא חלק מהקליקה הנכונה.

"ארגון זכויות אדם אמיתי היה חושב אלף פעמים לפני שהיה מעסיק אדם שישב בכלא על דבר כזה", מדגיש ראובני, "זהו ארגון פוליטי שבשבילו המהלך הפוליטי הרבה יותר חשוב מאשר זכויות אדם. הם מנסים להשפיע על מקבלי ההחלטות בחו"ל ועל דעת הקהל העולמית".

על רקע העתירה לבג"ץ על הוראות פתיחה באש, מחדד ראובני כי הציבור ישראלי חייב לדעת הכול על מי שהולך להשפיע על ביטחון האזרחים במדינה. "איך יכול להיות שמספר 2 בארגון ישב בכלא על רצח? השאלה היותר גדולה היא האם התורמים שלהם מודעים לכך, שהרי 85 אחוזים מהתרומות של 'יש דין' מגיעות ממדינות אירופיות בצורה ישירה ועקיפה. האם אותה ממשלה ששילמה למוהנד ענאתי משכורת יודעת את עברו?", הוא תוהה. "אם זה היה קורה בארגון ימין היו חוזרים על זה בכל דיווח מבוקר ועד ערב".

הפתרון הראשון מבחינתו של ראובני הוא להביא את הנתונים הללו לידיעת הציבור. "אין יותר חשוב מזה. לא יכול להיות שארגון שמסתובב בעולם עם לפיד של שלטון החוק וזכויות אדם, מסתיר דבר כזה מהציבור, וצריך תאונת עבודה קטנה כדי לגלות את זה. פרט לכך, צריך לחשוף את זה גם בפני מקבלי ההחלטות והתורמים. חקיקות מצד המדינה לא יעזרו, זה לא הוכיח את עצמו עד היום. להפך, זה פעל רק לטובתם".

מארגון 'יש דין' נמסר בתגובה כי "כמו ערוץ 7 שהעסיק בתפקיד בכיר אדם שישב בכלא על שותפות בחוליה שביצעה עבירות ביטחוניות והעניק במה במדור המאמרים לחבר נוסף בחוליה, גם ב'יש דין' מאמינים שאנשים יכולים להשתנות, ולא רואים לנכון לפסול באופן אוטומטי אדם שביצע עבירה וריצה את עונשו. מעבר לכך, 'יש דין' אינו משתף פעולה עם מסע הרדיפה נגד ארגוני ופעילי זכויות אדם והניסיון להציג את עבודתם כבלתי לגיטימית. לכן אין לנו כל כוונה להתייחס לשאלות שהופנו אלינו".