איך לבחור עו"ד בתחום של נכי צה"ל?

התחום של תביעות נגד משרד הביטחון, לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום, הינו תחום ייחודי.

, י"ח באייר תשע"ח

עו"ד סיון
עו"ד סיון
צילום: יח"צ

אין הרבה משרדי עו"ד המתמחים בתחום זה. בבחירת עו"ד נמליץ לכך על "הטיפים" הבאים:

א.המלצות ממכרים ובני משפחה - יש חשיבות להמלצות אלו, אך יש לזכור כי בד"כ בן משפחה או מכר ימליצו מתוך הניסיון של התיק שלהם ולא מנקודת מבט רחבה.

ב.העזרות ברשת האינטרנט ובפרסומים בעיתונות– אפשר לעיין בפסקי דין בתיקים בהם יצג עוה"ד וכן בדברים שכתבו עליו ע"י לקוחות. עם זאת יש לזכור שרוב פסקי הדין בעניין נכי צה"ל הינם חסויים ולכן לא מתפרסמים באינטרנט.

בעיון בכתבות בעיתונות ובאינטרנט צריך לשים לב ולהבחין בין דיווחים ענייניים לבין כתבות פרסומת מוזמנות. כן חשוב לשים לב על מה הכתבה. דיווח על פסק דין או הכרה בנכה מלמד על ייצוג שהסתיים בהצלחה. דיווח על תביעה שהוגשה, ועדיין לא ניתנה בה החלטה, הוא לא יותר מפרסומת ריקה, שכן התביעה יכולה גם להידחות, ועצם ההגשה לא מלמד דבר על יכולותיו של עורך הדין.

ג.העזרות בארגון נכי צה"ל.

ד.המלצות של עורכי דין אחרים.

מה יש לבחון בעת בחירת עורך דין:

א. ניסיון מקצועי

לניסיון המקצועי חשיבות רבה ביותר. אף אחד לא רוצה שעוה"ד המטפל בו ילמד את התחום על חשבונו. ניסון מקצועי לא יסולא בפז. רצוי מאוד כי לעוה"ד יהיה ניסיון בתחום הספציפי של ייצוג מול אגף השיקום. מדובר בתחום מאוד "נישתי". נסיון מקצועי בתחומים לכאורה דומים, מדיני נזיקין (כגון תאונות דרכים, תביעות רשלנות) אינו רלבנטי ונדרש ניסיון ספציפי בתביעות לפי חוק הנכים.

לייעוץ ללא התחייבות מעורך דין משרד הביטחון

ב.בדיקה באתר עוה"ד באינטרנט

לא כל עו"ד המעיד על עצמו באתר כי הוא "מומחה" בתחום, הינו עו"ד בעל ניסיון בתחום. רבים הם המומחים מטעם עצמם. כדאי לבדוק כמה עורכי דין במשרד אל מול התחומים בהם המשרד מתמחה. כשתחומי המומחיות רבים ממספר עורכי הדין הדבר עלול להעיד על חוסר ניסון או התמקצעות. עו"ד אחד, העוסק בהרבה תחומים, קרוב לוודאי שלא יהיה מומחה באף אחד מהתחומים.

חשוב לבדוק האם עוה"ד מציין באתר את פרטי הכשרתו, ניסיונו ואת שנת קבלת הרישיון.

האם באתר עוה"ד יש מידע רלבנטי לתביעות לפי חוק הנכים, או רק הצהרות כלליות על מומחיות לכאורה?

ג.משרד גדול או משרד קטן

יש להביא בחשבון כי משרד גדול בד"כ מעיד על היותו של המשרד מצליח, ובו עורכי דין מצוינים. אולם, ב"נישה" של חוק הנכים כללי המשחק מעט שונים. בבואך למשרד גדול, שים לב שלא יטפל בך עוה"ד הצעיר או חסר הניסיון ביותר וכי תיקך לא יועבר מעו"ד לעו"ד. במשרדים קטנים תקבל טיפול אישי, ועוה"ד שישב עמך בפגישה הראשונה והרשים אותך הוא זה שגם יטפל בך, בהמשך.

ד.הסכם שכר טרחה

ככלל מבנה הסכם שכר הטרחה עשוי להעיד על ניסיונו של עוה"ד בתחום. קביעת שכר טרחה מותנה בתוצאות ללא תשלום מראש, יכולה להראות מאוד מפתה, אולם במבחן המציאות התוצאה עלולה להתגלות כהצעה היקרה ביותר. הסכם שכר טרחה המדבר על אחוזים מ"הזכייה", או הסכם שכר טרחה, המתייחס לתביעה להכרה מול משרד הבטחון ובו מופיע תעריף לישיבות עשוי להעיד על חוסר נסיון של עורך ההסכם בטיפול בתביעה מסוג זה.

לא פעם, דווקא עורכי דין שאינם מצויים בתחום דורשים שכר טרחה גבוה במיוחד המשקף את עלות "דמי הלימוד" ("הרבע גלט") שעל הלקוח לממן. היזהרו מהסכמי שכר טרחה המבוססים רק על עלות עבודה. יתכן ועוה"ד יפעל בנאמנות ומקצועיות אין קץ אבל יש לזכור כי אין לו תמריץ כלכלי להצליח וכדי להצדיק את שכרו הוא ימעט או ירבה בהליכים (לפי המוסכם). לטעמנו יש לשאוף להסכם שכר טרחה המחלק את הסיכונים הכלכליים ומורכב משילוב של תשלום עבור עבודה ותשלום עבור הצלחה.

ה. עו"ד "לוחמני"

לא כל עו"ד שמתנהל באגרסיביות הוא עו"ד טוב מבחינתך. לעיתים קרובות התנהלות "לוחמנית" של עוה"ד אשר באה לידי ביטוי בתוקפנות, מכסה על חוסר ניסיון.

המאמר נכתב בשיתוף משרד עו"ד סיון צדקוני - בעלי ניסיון של 20 שנה בליווי וייצוג נכי צה"ל בתביעות מול משרד הביטחון.