אוניברסיטת יוטה שבארה"ב מציעה לסטודנטים שלה "מרחב בטוח" חדש שמיועד לבכי.
"ארון הבכי", כפי שהוא מכונה, הוצב בספריה. הרעיון הוא שסטודנטים החווים לחץ לקראת המבחנים יוכלו להיכנס אליו במשך 10 דקות, ולבכות. החדר מרופד כולו, ויש בו גם אוסף של בובות פרווה ממולאות, כדי שיהיה גם משהו לחבק.
טאקר קרלסון מרשת פוקס ניוז ראיין בעניין זה את הסופרת והעתונאית הליברלית קת'י ארו, אותה הוא נוהג לארח לשיחות בנושאים הקשורים לטירוף השמאלני הקיצוני בקמפוסים, ובכלל. היא הסבירה שהסטודנטים "מצויים במתח רב, אז הם צריכים בריאות פסיכולוגית. הם צריכים את הדרך ה'ביו-אנרגטית' הזו, כדי לצאת מהלחץ".
קרלסון שאל: האם זה אומר משהו בקשר לשבריריות של בריאותם הנפשית? אם אתה כל כך מתוח בקשר למבחן מטופש, במוסד מטופש, האם זה לא אומר שאתה בערך על סף התמוטטות?
ארו השיבה בשלילה ושאלה, "האם כולנו לא זקוקים לבכי מסורתי, כמו פעם?":
קרלסון שאל מה יקרה אם ארה"ב תיקלע למלחמה ויהיה צורך לגייס צעירים רבים להילחם – אבל אז יתברר ש"כולם בוכים". "הם יישאר מישהו כדי להילחם במלחמה?", תהה. הוא שאל את ארו אם היתה יוצאת או מתחתנת עם גבר שנוהג לבכות בארון בעודו אוחז בבובת פרווה.
"כן. אני אוהב את האדם הזה", השיבה. "אני חושבת שזה מעולה. זה בריא... הייתי אומרת, 'איזה אדם חזק, שמבין את עצמו'". "אני לא מאמין לך אפילו לרגע!", הטיח בה קרלסון. "אני חושב שהיית רוצה לחשוב כך, כפרוגרסיבית טובה. 'זה דבר טוב. זה עקבי עם האידאולוגיה שלי'. אבל תחושת הבטן שלך היתה אומרת: 'תפסיק לייבב!'"
הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.