בשבע מהדורה דיגיטלית

שביל האש

בתוך כשלוש שנים עלו באש בכפר דומא שישה בתים ששייכים לבני חמולת דוואבשה, בחמישה מתוכם לא מדובר בהצתה בידי יהודים.

יוסף ארנפלד , ד' בסיון תשע"ח

גם הבתים של עדי הראייה נשרפו. הבית השרוף בדומא
גם הבתים של עדי הראייה נשרפו. הבית השרוף בדומא
צילום: Abed Omar Qusini, רויטרס

בשבוע שעבר, בלילה שבין יום חמישי לשישי, עלה בלהבות בית בכפר דומא שבמזרח השומרון.

סוכנות הידיעות הפלשתינית דיווחה כי אלמונים שברו את חלונות הבית והשליכו לתוכו בקבוק תבערה. הפעם, בניגוד לאירוע דומה שהתרחש בכפר לפני כשלוש שנים, נגמרה השריפה בלא נפגעים בנפש. הבית שעלה באש הוא ביתו של יאסר סלאח, גם הוא, בדומה לבני המשפחה שביתם הוצת בכפר לפני כשלוש שנים, משתייך לחמולת דוואבשה. באירוע הקשה ההוא, כזכור, מצאו את מותם בשריפה זוג הורים, סעד וריהאם דוואבשה, ובנם הפעוט בן השנה וחצי עלי סעד דוואבשה. בעמוד הפייסבוק של הכפר נטען גם הפעם כי מדובר בהצתה שבוצעה בידי מתנחלים, אולם המשטרה מיהרה להוציא הודעה לעיתונאים לפיה "מחקירה ראשונית של הממצאים בשטח נראה שלא מדובר בהצתה אלא בקצר חשמלי".

לכאורה סתם צירוף מקרים, אך נבירה קצרה בהיסטוריה של הכפר מגלה כי מדובר בשריפה השישית שמתרחשת בכפר בשלוש השנים האחרונות, כשכל הבתים שעלו באש שייכים לחמולת דוואבשה. בשריפה הקטלנית שבה נהרגו שלושת בני משפחת דוואבשה עלו באש בתיהם של סעד ושל מאמון, שלא היה בבית באותו הלילה. שנה קודם לכן נשרף ביתו של ניזאם דוואבשה, בנם של השכנים. לאחר מכן, בזה אחר זה הוצתו בתיהם של מנור, איברהים ומוחמד ראקי. הצתות אלו מצטרפות לרציחתו של עבדול, אף הוא בן למשפחת דוואבשה. אגב, איברהים ומוחמד ראקי, שניים מהתושבים שבתיהם הוצתו, משמשים כעדי ראייה במשפטם של הצעירים היהודים שעדיין מתנהל בימים אלו.

סדרת השריפות החריגה עוררה את סקרנותו של צבי סוכות, מנכ"ל תנועת עוצמה יהודית, אשר החליט להיכנס לעובי הקורה ולחקור את הסיפור. חודשים ספורים לאחר תחילת הפרשייה הוא הציג את עצמו כעיתונאי, נכנס לכפר דומא, שוחח עם לא מעט תושבים וערך עמם ראיונות מצולמים. לאחר מכן נותר סוכות בקשר טלפוני עם תושבים מהכפר, אשר נמשך עוד תקופה ארוכה.

המוכתר המציא את הקצר החשמלי

מה שהדליק אצל סוכות את הנורה האדומה הוא העובדה ששלושה שבועות אחרי השריפה המפורסמת נשרף הבית של מנור, אחיו של מאמון. "עד היום אף אחד לא חקר את הנושא לעומק. המשטרה והשב"כ בכלל לא הגיעו לשטח. תושבי הכפר טענו שהבית בכלל לא היה מחובר לחשמל, בעוד המשטרה טענה שמדובר בקצר חשמלי", מצביע סוכות על הבעייתיות של גרסת המשטרה, בלשון המעטה. "תושב הכפר אמר לי שזאת הייתה המצאה של מוכתר הכפר. המשטרה מיהרה לאמץ את הגרסה שלו בלי לבדוק את המקרה לעומק".

"זה שיש שם סכסוך חמולות, זה ברור", קובע סוכות, "בדומא יש כאלף משפחות, ומכולן נשרפו דווקא הבתים של מאמון וסעד, שלושה שבועות אחרי השריפה בבית של מנור. כמה חודשים אחר כך נשרף הבית של איברהים, שגר באותו הרחוב. אלה לא סתם שריפות. מאמון, שביתו נשרף, ביקש ממני באחת השיחות איתו שאדאג שיעצרו את נאסר, בן המשפחה, בטענה שהוא הצית בתים בכפר".

סוכות מזכיר כי בכתב האישום נגד עמירם בן אוליאל, החשוד העיקרי בהצתת השריפה, ישנם שני עדי ראייה - איברהים ועלי ראקי דוואבשה, אשר הבתים של שניהם נשרפו. "כולם דוואבשה. כמעט כולם באותו הרחוב", הוא מחדד, "בכל ההצתות ערבים טוענים שמדובר ביהודים. מהצד זה נראה שכשהשב"כ הגיעו לחקור את אירוע השריפה המפורסם, הם קודם סימנו את המטרה ורק אחר כך את העיגולים מסביב. עצרו יהודים, ועינו אותם עד שהם הודו. כתב האישום אינו תואם את עדות עדי הראייה. על פי כתב האישום עמירם פעל לבדו, והגיע מאחורי הבית. עדי הראייה טענו במשטרה, בתקשורת וגם לי באופן אישי, שהם ראו שני אנשים. הם מתארים בדיוק מה הם לבשו, ושהם הגיעו מהצד הקדמי של הבית. בגלל שתוך שעתיים דובר צה"ל הודיע שמדובר בפיגוע יהודי, נוצר לחץ חזק למצוא את האשמים היהודים והפעילו עינויים, עד שהם הודו. לעומת זאת, במקרים אחרים שבהם לא היה לחץ, הם הגיעו למסקנה שלא מדובר ביהודים".

ההצתה השישית במספר מקבלת משמעות נוספת על רקע ההחלטה שצפויה להתקבל בעוד כחודש במשפט הזוטא של הנאשמים ברצח בני משפחת דוואבשה, בן אוליאל והצעיר הנוסף. "ההצתה הזאת הייתה צריכה להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות, מהשב"כ, הפרקליטות והשופטים ועד לשר לביטחון פנים, שרת המשפטים ואפילו ראש הממשלה. לא ברור איך לא עוברת אצלם המחשבה שאולי כל הסיפור הזה של עצורי דומא בטעות יסודו", אומר מ', אביו של הקטין המואשם בסיוע לאירוע. "זה צריך להיות סימן שאמור לגרום למערכת כולה לחשוב מחדש אם נעשה עוול נורא, בזה שמראש החליטו שיהודים עשו זאת וממילא עיניהם נעשו עיוורות לגבי כיווני חקירה אחרים".

"היה נוח למישהו להיכנס בנוער הגבעות ולהפיל עליו את התיק של דומא, ולכן תוך כמה שעות הודיעו שמדובר ביהודים, עוד לפני שבדקו את הממצאים", טוען האב. "זה לא הגיוני שבאחת מההצתות, אפילו לא הראשונה, מחליטים פתאום מיד שמדובר ביהודים ומפעילים חקירות שלא הפעילו בעבר במדינת ישראל כלפי יהודים, כולל 'אמצעים מיוחדים' כדי להביא שניים מהחשודים להודות. מלבד חוסר האמינות של הודאות שנגבות על ידי עינויים, יש חלופה הרבה יותר פשוטה: להבין מה קורה בכפר דומא. מדובר בריב חמולות, וכמקובל אצל חמולות הוא לא התחיל והוא לא נגמר באותה הצתה מפורסמת".

מסכת של שקרים להצדקת העינויים

באופן פרדוקסלי, בשנים האחרונות היו כמה אירועים שבהם יהודים מצאו את מותם, כאשר הנסיבות הראו שככל הנראה הם נרצחו על ידי ערבים בפעולות טרור. למרות זאת נדרשו לעיתים חודשים ארוכים של לחצים עד שהמערכת הסכימה לקבוע שמדובר במעשי רצח על רקע לאומני. מ' מונה כמה אירועים כאלה: הדריסה של אברהם חסנו הי"ד ליד עתניאל, אשר פלמר הי"ד ובנו שנהרגו מהתהפכות מכוניתם לאחר שערבים יידו עליה אבנים ליד קריית ארבע, ורצח הרב משה טלבי הי"ד ליד רבבה. "גם באירועים שהוכרו כפעולות איבה על רקע לאומני, היה עודף אחריות שלא לומר שמדובר באירוע על רקע לאומני כל עוד יש סיכוי קל שבקלים שמדובר ברקע אחר. לעומת זאת במקרה של דומא, כמה שעות אחר כך כבר הכריזו שמדובר בפעולת תג מחיר על רקע לאומני".

מ' מודה שיש בכל זאת הבדל בין ההצתה שלגביה בנו נחקר ובין שאר ההצתות, וזאת בכתובות "תג מחיר" בעברית שעיטרו את קירות הבתים המפויחים. "נכון שהיו כתובות, אבל היו כתובות גם באירועים שבהם שהמשטרה והשב"כ הודו שמדובר באירועים מבוימים שנעשו על ידי ערבים". לדבריו היו לא מעט מקרים כאלה, כמו תכנון של עבריינים להציג רצח אימאם ביפו כפעולת 'תג מחיר'. אומנם בסופו של דבר הרצח לא יצא אל הפועל, אך כתובות תג מחיר רוססו שם. "ערבים יודעים לכתוב כתובות בעברית. הדבר הזה מטריד ודורש לפתוח את כל הנושא מחדש".

למרות ההתפתחות האחרונה, לדידו של מ' הנקודה המרכזית בכל מהלך המעצרים והחקירות היא שנטוותה מערכת של שקרים כדי לקבל אישור לעינויים. "הם הציגו מצג שווא כאילו יש כאן תשתית טרור מתקתקת שבגללה ראוי להפעיל 'אמצעים מיוחדים'. בפועל הם לא נחקרו על זה וגם לא נמצאה תשתית כזאת. אילו באמת הייתה תשתית מתקתקת לא היו מחכים 16‑17 יום כדי להפעיל את העינויים. בנוסף לכך, גם אילו הייתה פצצה מתקתקת והאישורים לעינויים ניתנו כדין, עדיין אי אפשר לבוא ולבסס תיק רק על הודאות שניתנו מתוך עינויים".

עורך הדין עדי קידר מארגון 'חננו' המייצג את הקטין, מדגיש כי גם על פי התזה המתוארת בכתב האישום, הקשר של הקטין לרצח הוא רחוק. "טוענים שהוא היווה חלק מהקשר. מעבר לזה, לא נטען שהוא היה חלק מהביצוע בשום דרך. צריך לזכור שהראיות היחידות שיש בתיק נובעות מסחיטת הודאות מנאשמים בדרך עינויים, שהיא חסרת תקדים במדינת ישראל. היינו מצפים שהמשטרה, לפחות למראית פני הצדק, כשאין מישהו אובייקטיבי שיכול להעיד ולתת חיזוק ותמיכה לראיות, תבחן את הטענה העובדתית שיש כאן סכסוך שגרם כבר להצתות דומות, עם אותו דפוס פעולה.

"בזמנו כשטענו בבית המשפט שהיו כבר שתי הצתות נוספות, הם לא התייחסו לזה ברצינות", מציין עו"ד קידר, "היום כשמדובר כבר בהצתה השישית, זה נראה לנו חסר תקדים ומעורר הרבה סימני שאלה על האירוע הזה שנקרא אירוע דומא, ומה גרם למשטרה ולשב"כ לקבוע את מה שהם קבעו. למרות שחלפו כבר שנתיים וחצי, כרגע זה לא יבוא לידי ביטוי. השלב הנוכחי במשפט הוא מאוד מקדמי. ההכרעה כרגע היא על קבילות ההודאות, ועדיין לא דנו בביצוע של האירוע ומה הראיות. במהלך המשפט המרכזי, זו כמובן תהיה אחת הטענות המרכזיות".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בשריפה שפרצה לפני כשבוע בכפר דומא, משטרת ישראל ערכה בדיקה ואספה ממצאים מהמקום. על בסיס הממצאים שנאספו, מדובר בשריפה שככל הנראה פרצה מתוך הבית. החומרים נשלחו למעבדה לניתוח גורמי השריפה. נשלל הכיוון כי מדובר בפשיעה לאומנית מכיוון שלא נמצאו ממצאים המעידים על כך".