חוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה בשיתוף המרכז למחקרים קליניים בסורוקה, ערכו השוואה בין שכיחות המקרים של שבץ מוחי בחודש הרמדאן לעומת שאר חודשי השנה.
המחקר, אשר השווה את האוכלוסיה הבדואית לשאר האוכלוסיה, נערך בין השנים 2012 – 2016, ופורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Journal of American heart Association.
המחקר כלל כ-5750 מקרי שבץ, שמתוכם כ-4727 מוגדרים כשבץ איסכמי. מתוכם, כ-564 מטופלים זוהו כבדואים, על פי כתובת מגורים באחד מ-18 יישובי הקבע הבדואים בנגב. במהלך כל שנות המחקר, זוהו כ-51 מקרים של שבץ איסכמי בקרב בדווים בזמן הרמדאן.
אולם, בשל העובדה שתאריכי הרמדאן במהלך שנות המחקר היו בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט), תוקננו תוצאות המחקר לטמפרטורה ממוצעת שבועית ולעונת הקיץ.
ניתוח הנתונים הראה שבקרב אוכלוסיית הבדואים, חודש הרמדאן מהווה גורם סיכון עם עלייה של כמעט פי- 1.5 בסיכוי להיארעות שבץ איסכמי לעומת שאר חודשי השנה. הסיכון מוגבר בעיקר בשבועיים הראשונים, בהם יש עלייה של עד 73% בסיכוי להיארעות שבץ. כצפוי, ביתר אוכלוסיית הנגב לא נרשם סיכון מוגבר לשבץ בחודש הרמדאן.
פרופ' גל איפרגן, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה, מנהל המחלקה לנוירולוגיה ויו"ר החטיבה לרפואת המוח, מסביר, "בשל האוכלוסייה המגוונת המתגוררת בנגב הכוללת הן יהודים והן בדואים מוסלמים, הזדמן לנו לבצע מחקר שכלל קבוצה של מוסלמים וכן קבוצת ביקורת שלא צמה, בשונה ממחקרי עבר בתחום. בנוסף, השווינו בין תקופות הרמדאן לכל שאר חודשי השנה, בשונה ממחקרי עבר שבהם היה נהוג לבחון רק את החודשים הסמוכים לחודש הרמדאן".
פרופ' איפרגן מוסיף: "אנו מעריכים שהסיכון המוגבר בזמן הרמדאן קשור בשינוי אורחות החיים (תזונה, שינה ועישון) בתקופה זו, נטייה להתייבשות, אי נטילת תרופות וחוסר איזון של מחלת הסוכרת, יכולים להוות טריגר לאירועים קרדיווסקולריים. לפני תקופת הרמדאן מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה, לעדכן את הטיפול התרופתי ואת אופן נטילתו בזמן הצום, להרבות בשתיה בשעות המותרות ולהקפיד על איזון סוכרת".
החוקרים מציינים שעם זאת, נדרש מחקר נוסף בתחום על מנת להבין את המנגנון הפיזיולוגי ולהסיק מסקנות לגבי מניעה של שבץ בזמן חודש הרמדאן.