אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: iStock

התאחדות הסטודנטים הארצית מפרסמת הבוקר (שני) את דו"ח הצעירים זו השנה השנייה, לקראת יום הסטודנט הלאומי שיצוין מחר בכנסת.

מסקר שנערך בקרב מדגם מייצג של סטודנטים וסטודנטיות בישראל ע"י מכון המחקר פאנלס (Panels), עולה תמונת מצב מורכבת בנוגע ליחסם של הסטודנטים לסוגיות פוליטיות וחברתיות בתוך המוסדות האקדמיים ומחוצה להם.

סטודנטים לא אדישים למתרחש במדינה. הם מוטרדים מסוגיות חברתיות ופוליטיות, ומבטאים מידה גבוהה של בקיאות וערנות למצב. פרשיית הקוד האתי וחיכוכים פוליטיים אחרים מהזמן האחרון מצאו ביטוי ומחלוקת בתוך גבולות המוסד. עם זאת, מסתמן כי סטודנטים היו רוצים להשפיע יותר ולהיות אקטיביים במידה רבה יותר, אך אורח החיים הדוחק לא מאפשר זאת.

30% מהסטודנטים הצביעו על יוקר המחייה כאתגר המרכזי ביותר בחברה הישראלית. לאחר מכן, סטודנטים דירגו את מצב הדמוקרטיה בישראל ואת המצב הביטחוני-מדיני כמדאיגים ביותר.

63% מהסטודנטים העידו כי מוסד הלימודים שלהם לא מעודד כלל, או מעודד במידה מועטה פעילות פוליטית בגבולות המוסד. בתוך כך, מרבית הסטודנטים חשים כי המוסד האקדמי אינו תומך בשיחה ופעילות פוליטית על כל גווניה, וכן שהמרצים אינם יוזמים זאת בעצמם, אך מאפשרים לשיח פוליטי להתקיים.

באשר לשאלה, האם תפקידו של מוסד הלימודים לעסוק בנושאים פוליטיים כחלק מתכנית הלימודים, הדעות חלוקות: שליש מהסטודנטים (33%) חושבים שאין זה ראוי שמוסד אקדמי יעסוק בנושאים פוליטיים. שליש מהסטודנטים (31%) חושבים שזו חובתו המוסרית של המוסד לעודד שיחה ועשייה פוליטית, ובלבד שנשמר שיח מאוזן ומכבד. שליש מהסטודנטים (28%) גורסים כי תפקיד המוסד אמנם לאפשר עשייה פוליטית, אך לא ליזום אותה.

המוסדות שמעודדים הכי הרבה חופש פוליטי בקמפוסים: 90% מהסטודנטים בסמינר הקיבוצים חשים שהמוסד מעודד פעילות ושיח פוליטי, 70% מהסטודנטים במכללה האקדמית ספיר, ו-63% מהסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.

מרבית הסטודנטים (40%) מצביעים על כך שאורח חייהם לא מותיר להם זמן להשתתפות בפעילות פוליטית. כ- 30% לא מספיק מתעניינים בנושא, וכ- 18% העידו כי אינם מאמינים שלמעשיהם תהיה השפעה ממשית על המצב.

בבחינת דרכי ההשתתפות הפוליטית הקיימת בקרב סטודנטים, עולה כי מרביתם פעילים בזירה הדיגיטלית; כ-80% חתמו על עצומות, 60% שיתפו ו/או פרסמו תכנים דרך הרשתות החברתיות. גם מחוץ לאינטרנט ניתן לראות פעילות ענפה: 38% מהסטודנטים העידו כי לקחו חלק בהפגנות, 32% החרימו מוצרים מסוימים, 29% יצרו קשר עם פוליטיקאים, ו- 26% התפקדו למפלגה כלשהי.

82% מהסטודנטים העידו כי יצביעו בבחירות הבאות לראשות הממשלה. רק 13% העידו כי יחליטו כאשר ידעו את רשימת המועמדים הסופית, וכן 5% בלבד העידו שלא יצביעו בבחירות.

כ-59% מהסטודנטים מוכנים לשקול ירידה מהארץ בנסיבות מסוימות, מנגד, רק כ- 40% מהסטודנטים לא ישקלו לרדת מהארץ.

הסיבות לירידה: כ-66% מהסטודנטים השיבו כי המניעים לירידה מהארץ, הם התפתחות מקצועית, יוקר המחייה ושיקולים כלכליים. בדירוג הסיבות, המניע המרכזי לירידה מהארץ הוא התפתחות מקצועית (35.5%), וכן יוקר המחייה בישראל (31%).

לדברי רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, "מסקנות המחקר צריכות להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות וראשי המערכת האקדמית; צעירים שעסוקים בהישרדות כלכלית יזניחו את החברה. אם לא תהיה התערבות של ממש בסוגיות האלה, אנחנו נתעורר לחברה מנוכרת. מצד אחד, סטודנטים חוששים למצב הדמוקרטיה במדינה ולא אדישים לניסיונות להגביל את חופש הביטוי במוסדות האקדמיים ומחוצה להם. מצד שני, חיי היום יום מאפילים על היכולת להיות אזרחים פעילים ומעורים. במציאות בה אין מצפן ערכי ללכת לאורו, לא מן הנמנע שהתחושה המרכזית בקרב צעירי ישראל היא של אזלת יד". ללכת לאורו.. לא מן הנמנע תחושות של חוסר אכפתיות וניכור חברתי יהפכו למנת חלקנו", ניכור, כעסים, קיטוב".

חה"כ מירב בן-ארי (כולנו) ועליזה לביא (יש עתיד), יושבות ראש השדולה למען הסטודנטים ולהשכלה גבוהה בכנסת, לקחו חלק בכתיבת דו"ח הצעירים.

חה"כ מירב בן ארי, ציינה, "דו"ח הצעירים משקף לנו תמונת מצב ברורה ומתאר כיצד הסטודנטים מרגישים באקדמיה. זהו דו"ח חשוב שמאפשר לנו להבין מה עלינו לשפר וכיצד ניתן לחזק את מערכת החינוך האקדמית מנקודת מבטם של הסטודנטים בישראל. בין נתוני הדו"ח, שמחתי לראות את החשיבות שהסטודנטים מייחסים להיבטים חברתיים במקום עבודתם, כמו תרומה לקהילה, שוויון מגדרי ויחס למיעוטים. למרות שלעיתים מסתכלים בעין עקומה על הדור הזה, דור הסלפי והאינדיווידואליזם, הסטודנטים הם חומר אנושי איכותי ונפלא, צעירים שרוצים לתרום לחברה בישראל ולהביא לשינוי, כל אחד בדרכו שלו. על כן, עלינו להמשיך לטפח אותם ולדאוג לתת להם את הכלים הנכונים לעתיד".

ח"כ ד"ר עליזה לביא הוסיפה, "הייאוש המשתקף מן הסקר מטריד אותי מאוד, ודורש פעולה משותפת – שלנו כנבחרי ציבור ושל ההנהגה הסטודנטיאלית וראשי האקדמיה. הסטודנטים בישראל הם משאב לאומי מהיקרים שיש לנו. עליהם נשען עתיד המשק והתעסוקה, דור ההנהגה הבא ועתידנו כחברה. חובתנו להבטיח שהשכלה גבוהה נגישה לכלל הקבוצות בחברה, ושבידי הצעירים יש את הכלים והתנאים להצליח ולהגשים עצמם. חובתם להיות מעורבים ושותפים לעיצוב גורלם כאן בארץ, ולא בשום מקום אחר. אני מעודדת מכך שסטודנטים רבים ערים לכך שהדרך להשפיע עוברת דרך מעורבות חברתית ופוליטית, ולא נאפשר שום ניסיון למשטר את השיח באקדמיה ובכלל".