בג"ץ: לא תתאפשר פתיחת "מרכזי לידה"

שופטי בג"ץ דחו ברוב דעות את עתירתם של מפעילי "מרכזי לידה טבעית" ונשים שביקשו ללדת בהם נגד הנחיית משרד הבריאות לסגור את המרכזים.

שלמה פיוטרקובסקי , ה' בתמוז תשע"ח

תינוק. לידה
תינוק. לידה
צילום: ISTOCK

שופטי בית המשפט העליון דחו היום (שני) שתי עתירות שביקשו לאפשר את קיומם של "מרכזי לידה טבעית" מחוץ לבתי החולים, למרות הנחייה של משרד הבריאות שהורתה על סגירתם.

הפסיקה התקבלה בדעת רוב של השופטים יוסף אלרון ונועם סולברג, נגד דעתו החולקת של השופט עופר גרוסקופף שסבר שאין לאשר את החלטת משרד הבריאות.

חוות הדעת העיקרית בפסק הדין, אותה כתב השופט יוסף אלרון, קובעת כי פקודת בריאות העם מגדירה במפורש בסעיף 24(ב) כי "בית חולים" הוא מוסד המשמש, בין היתר, "לקבלת נשים יולדות".

על פי קביעתו של השופט אלרון, פעל משרד הבריאות על פי סמכותו החוקית, אולם מאחר שהפעולה פוגעת בחופש העיסוק, לא די בכך שהיא חוקית, ויש לבחון גם האם היא סבירה ומידתית.

השופט אלרון קיבל גם בנושא זה את עמדת משרד הבריאות וקבע, "התועלת המובטחת כתוצאה מיידית של ההחלטה המינהלית – מניעת הסיכונים לחייהם ולשלומם של יולדות ויילודים, העשויים להיגרם בשל סיבוכים בלידה המתרחשת מחוץ לכתלי בית החולים – עולה, לטעמי, על הפגיעה המסויימת בזכותן של היולדות לפרטיות ולאוטונומיה על גופן. זאת במיוחד, שעה שעל פי המפורט בתגובת המשיבים וכעולה מהחוזר משנת 2017, קיימת אפשרות ליולדות ללדת ב'לידה טבעית' גם במסגרת חלק מבתי החולים ברחבי הארץ".

לחוות דעת זאת הצטרף כאמור גם השופט סולברג, אולם השופט גרוסקופף חלק עליה, וטען כי משרד הבריאות איננו מוסמך על פי חוק להורות על סגירת המרכזים ללידה טבעית.

" העמדה הפרשנית לפיה מקום בו מושיטים על בסיס קבוע סיוע טבעי ללידה (להבדיל מבית היולדת) מחויב ברישיון בית חולים מכוח סעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם מחייבת לקבוע כי סיוע טבעי ללידה הוא בגדר 'טיפול רפואי'. לדעתי, לא ניתן לקבל עמדה זו", טען גרוסקופף.