הרב מאור קיים
הרב מאור קייםצילום: ערוץ 7

עולם הישיבות ובתי המדרש התפתח מאוד בדורות האחרונים. אלפים ורבבות לומדים, מעמיקים, כותבים ומחדשים. בד בבד עם התפתחות זו, אנו מוצאים גם התקדמות משמעותית בשדה המחקר התורני באקדמיה. לא רק בפקולטות כמו תלמוד, תנ"ך ומחשבת ישראל, אלא גם בפקולטות להיסטוריה, ארכיאולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. מיטב המוחות האנליטיים של מי שרוצים להקדיש את רוב יומם לבירור דברי תורה מתחלקים בין שני מקומות אלו.

כבר עשרות שנים מוסכם שבקרב הלומדים והכותבים בשני הצדדים קיים חוסר היכרות מעמיק בין העולמות. פעמים רבות למדן בבית המדרש כלל אינו מודע להימצאותם של מאמרים אקדמיים בנושא שבו הוא מעיין. גם הכותבים באקדמיה בדרך כלל מכירים רק ספרים תורניים קלאסיים, ואינם מחפשים סוגיות ובירורים שנכתבו על ידי חובשי בית המדרש באלפי ספרים וכתבי עת פחות נפוצים.

אומנם קל יחסית לפתור בעיה זו. ככל שיש חשיפה גדולה יותר לספרים במאגרי המידע, וככל שיותר מאמרים אקדמיים נגישים ברשת - כולם יוצאים מורווחים. אך הבעיה האמיתית מוסתרת ועמוקה יותר.

לימוד ובירור תורה שבעל פה, מהמשנה והגמרא עד לאחרוני זמננו, בנויים על הבנת המציאות: הבנת האנשים, החברה, הכלכלה, הרפואה ושלל החפצים השימושיים. אלא שהמציאות הזאת היא בת יותר מאלף וחמש מאות שנה, ובמשך הדורות היא משתנה.

אכן גדולי ישראל לדורותיהם, ראשונים ואחרונים, בדרך כלל עמדו על שינויי המציאות, בדקו והגדירו, ופסקו בהתאם למציאות החדשה. ועדיין, שיטות המחקר ויכולות הבירור עלו פלאים מאז התפתחותו של המדע. וכאן נוצרת בעיה: למדנים רוצים לברר יותר, אבל אין להם כלים. מי מתוכם שכן ניגשים להקנות לעצמם כלים מקצועיים ולומדים באקדמיה או מהאקדמיה, מגלים ששיטות המחקר באקדמיה נוקשות ומקובעות הרבה יותר מכל הגדרה הלכתית.

המחקר האקדמי מחייב לשאול שאלה באופן מסוים ומזווית מסוימת. כל בירור צריך לעבור את שבט ביקורתו של הסרגל המחשבתי שנקבע באותה פקולטה. הנחות יסוד רעועות שמובאות על ידי חוקרים קודמים, חייבות להיות מצוטטות. ככל שעובר הזמן מגלה הלומד שרוצה לחקור סביב דברי תורה שהוא מבזבז את זמנו בהפרכת תיאוריות צדדיות ונאלץ לטרוח לסגנן את דבריו לפי שיטה שאינה מועילה להתקדמות הלימוד. הפתיחות המחשבתית לחקור את המציאות באופן רחב ועמוק כמעט אינה קיימת באקדמיה.

מתוך כך לא נעשים הרבה בירורים מציאותיים שיטתיים, מקיפים ויסודיים, בבתי המדרש. וככל שהמציאות פחות מבוררת, כך ההלכה הופכת להיות יותר פורמלית, ומרבים בהגדרות מופשטות. תוצאה זו מפחיתה את היכולת להעמיק בסברות שמשקפות את המציאות הנוכחית. לא מוגזם יהיה לומר שהדיסוננס שחלק מן האנשים מרגישים ביחס להלכה, מקורו בבעיה זו. במצב זה התורה נראית כאילו סותרת את המציאות בתרתי - הכללים ההלכתיים הופכים לגדרים מופשטים, ואף בנוגע לדינים שמוסכם שמשתנים לפי תנאי המציאות, בפועל המציאות לא נחקרת ומתבררת באופן רחב ומדויק.

הצעד הראוי היה להקים מכון מחקר תורני לצידה של כל ישיבה, כדי שהמחקרים והבירורים המדעיים-תורניים יגיעו מתוך מחשבה וראייה תורנית. היסוד החשוב ביותר במחקר הוא אילו שאלות שואלים. אם השאלות יישאלו מתוך החיבור שבין התורה למדע, מתוך ההבנה העמוקה של הצורך לברר את המציאות המשתנה בשביל פסיקת ההלכה וביאור דברי התורה - המחקר ותוצאותיו ייראו אחרת, ויועילו ויקדמו את העולם. הישיבות יכולות לעודד כל אברך צעיר שמוכשר לכך להגיע למכון המחקר, וכך בכל מוסד עשרות תלמידי חכמים צעירים ייהפכו לחוקרים תורניים, ויעמיקו ברוחב דעת בבירורים מדעיים-סוציולוגיים מתוך הבנה וראייה תורנית.

חקירה מזווית תורנית

כדי להבין עד כמה הדברים נוגעים להלכה למעשה, ארצה לפרט כמה דוגמאות מהלכות כשרות שבהן אני עוסק כעת.

בליעה בכלים - בשנים האחרונות נעשו מחקרים שונים במטרה לברר עד כמה כלי מתכת וזכוכית בימינו בולעים, אך נדמה שמחקרים אודות המציאות המדויקת בעבר טרם נעשו. עשרות רבות של מקורות בראשונים ובאחרונים מעידים על כך שבליעת הכלי פירושה טעם הבלוע בתוככי דפנות הכלי, וזו מטרת ההגעלה - להפליט החוצה את הטעם הבלוע בתוך דפנות הכלי. אלא שיש בסיס רחב לתיאוריה שלפיה במרבית הכלים נשארה שכבת לכלוך דבוקה לכלי, ושכבה זו היא שיכולה ליתן טעם מורגש במאכל, ולא מה שנפלט מתוככי דפנות הכלי. תיאורה זו מתבססת על העובדה שבמאות השנים האחרונות העולם התפתח מאוד, הן בהרגלי הניקיון, הן ברמת תכשירי הניקיון, הן בתאורה והן בהובלת מים זורמים לכל בית. תיאורה זו שיכולה להילמד מדברי הראשונים היה צריך לחקור היטב, ולנסות לבסס במידת האפשר את המציאות שעליה דיברו הפוסקים במהלך הדורות, ולא לדלות מידע ממאמרים ומחקרים אחרים שנוגעים בנושאים אלו בדרך אגב. ראוי לשאול את השאלות הללו מזווית תורנית מתוך מטרה לברר את כל דיני כלים.

דיני חרקים - מרבים לצטט את דברי המשנה ברורה (תעג, מב) שבחסה "מצוי מאוד בימי פסח תולעים קטנים שאינם ניכרים לחלושי עין, על כן מי שאין לו אנשים מיוחדים בעלי יראה שיבדקנו כראוי - טוב יותר ליקח תמכא (חריין)". מתוך כך מסיקים שחובה לקנות חסה בגידול מיוחד למניעת חרקים, או לבדוק כל עלה ועלה בשיטות בדיקה ארוכות ומייגעות. אלא שיש כאן שאלות בסיסיות שחייבות להישאל: איזו תאורה הייתה במזרח אירופה לפני יותר ממאה שנה? אילו משקפיים היו לבודקים המיוחדים? האם בגלל החוסר במים זורמים לא שטפו כל עלה לאחר בדיקתו, אלא רק הוציאו ביד כל חרק וחרק? התשובות לשאלות אלו ושאלות נוספות עשויות לצייר תמונה אחרת ממה שנראה ממבט ראשון. קל וחומר כשמבררים את המציאות שהייתה כמה מאות שנים לפני כן, ובארצות חמות יותר.

בדיני תנור - אחד החילוקים המרכזיים בדיני התנור, ובשאלה מתי ריח וזיעה ממאכל מסוים נבלעים בדפנות התנור, הוא מהו גודלו של התנור. כתבו הראשונים שבתנור גדול ופיו פתוח, אפשר לכתחילה לאפות איסור והיתר יחד. האחרונים הציעו הגדרות שונות כמענה לשאלות מה נחשב גדול ומה נחשב קטן, ואיפה פתח התנור צריך להיות. אך מחקר שיטתי ומבוסס של מה הייתה המציאות המדויקת בימי חז"ל והראשונים, על הזיעה המצטברת בדפנות תנורי חרס ומתכת של זמנם, עשוי לצייר תמונה ברורה יותר בפני הפוסקים בשאלה מהי הזיעה האוסרת את המאכל.

ישנן דוגמאות חשובות מתחומים נוספים, כמו השאלה הנידונה רבות בדורנו עד כמה משפיע הצום על התמעטות חלבה של אישה מינקת, ואם הצום עלול לזרז לידה למעוברת. היה ראוי לערוך מחקרים מקיפים בכל רחבי העולם כדי להגיע לחקר האמת בנושא זה.

יש לקוות שמתוך התועלת הגדולה שתהיה לעולם התורה בממצאים של המחקרים הראשונים שייעשו, יימצאו למכוני מחקר אלו מקורות מימון עצומים. בוגרי אותה ישיבה ירצו לתרום למכון ולהעצים את פעולתו. כך העבודה תוכל להתרחב, החוקרים יידרשו לחקור ביתר שאת - לטוס בכל רחבי העולם כדי להחכים ולהבין את המציאות; להתייעץ עם המומחים הגדולים ביותר, יהודים ושאינם יהודים, כדי לשאול את השאלות המדויקות מתוך הזווית התורנית; לערוך סטטיסטיקות רחבות לצד קבלת מאות רבות של עדויות אישיות, והכול למען המטרה: שכל ההלכות תלויות-המציאות יהיו בהירות כבדולח.

ישנם כיום בודדים העוסקים במחקרים מסוג זה, כמו פרופסור זהר עמר, הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר ועוד, ואכן יש מהם ברכה עצומה. אומנם מכון של חוקרים רבים שיושבים יחד מתוך ראייה זו יכול לחולל שינוי בסדר גודל אחר, שתחילתו בצמצום המחלוקות. מתוך הממצאים הברורים, פוסקים רבים יוכלו להסכים על מציאויות שעליהן בנויות ההגדרות ההלכתיות, כך שמצב "תורת כל אחד ואחד בידו" ילך ויפחת. כמובן יישארו מחלוקות עקרוניות, ואדרבא, מתוך כך יהיה אפשר להעמיק בעיקר בהן.

בכוח התורה וערכיה לתקן את העולם, לא באופן סגולי אלא באופן ממשי. יש לשאוף להגיע למצב שהתורה מדריכה ומרוממת את המציאות הנוכחית הנראית לעין הבריות.

הרב מאור קיים הוא חוקר במכון התורני הר ברכה ושותף במפעל פניני הלכה

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת [email protected]

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיישלחו)