תחבורה בשבת לקהילות בחו"ל – מותר?

ראש מכון צומת חזר מגרמניה, שם פגש את רבני הקהילות האורתודוקסיות לדיון על תחבורה בשבת, פיתוחי אבטחה והלכה והתמודדויות אחרות.

שמעון כהן , י"ד בתמוז תשע"ח

הרב פרל
הרב פרל
צילום: מכון צומת



טוען....

התקנים בפיתוח מכון 'צומת' צפויים לשמש לאבטחת קהילות יהודיות בגרמניה מתופעות מתגברות של אנטישמיות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ראש מכון 'צומת', הרב מנחם פרל, ששב בימים הללו מגרמניה, שם היה שותף לכנס ועידת הרבנים האורתודוקסים בגרמניה והציג בפני המתכנסים פיתוחים חדשים פרי המכון.

"יצאתי בשליחות המחלקה לשירותים רוחניים בתפוצות של ההסתדרות הציונית העולמית, בראשות הרב יחיאל וסרמן. נאמתי בפני כנס הרבנים ועסקנו בסוגיות שמעסיקות אותם", אומר הרב פרל ומציג כמה דוגמאות:

"החל משימוש בתחבורה ציבורית בשבת. צורת המגורים בערים בגרמניה היא כזו שבה הרוב המוחלט גר במקומות רחוקים מבתי הכנסת שנמצאים בשכונה היותר יקרה במרחק של כמה קילומטרים, וכשמדובר בציבור לא אדוק במיוחד נותר או להעלים עין ולהתעקש שהדבר אסור, או לקבוע שהדבר מותר בתנאים מסוימים".

על הדיון סביב הסוגיה הזו מספר הרב פרל: "כמו כל דבר הדבר שנוי במחלוקת. הרב פיינשטיין אסר שימוש בתחבורה ציבורית בשבת בכל דרך. הזכרתי גם את ה'חלקת יעקב', הרב מרדכי יעקב ברייש, שהיה רב בגרמניה לפני ואחרי מלחמת העולם וגם רב בציריך. ובמהלך הדברים, רב שמכהן כיום בציריך ובגרמניה, אמר שהוא עצמו התפלל בבית הכנסת של ה'חלקת יעקב' והוא יכול לקבוע שהטיעון צודק. הטיעון הוא שכאשר הקהילה כולה חרדית ויראת שמים ומתלבטים אם ללכת ברגל או להימנע מללכת לבית הכנסת או להשתמש בקלנועית, אז ה'אגרות משה' אמר שאסור בשום אופן, אבל אני לא מכיר את קהילת ה'חלקת יעקב'. אותו רב אמר שהוא מכיר את הקהילה והיא לגמרי חרדית. אמרתי שעכשיו אני מבין את הפסיקה".

לעומת זאת, אומר הרב פרל, "יש מי שמתיר. הרב עוזיאל התיר בתשובה ארוכה שכתב בפסקי עוזיאל והתיר להשתמש בחו"ל בתחבורה ציבורית בתנאים מסוימים, שהנהג לא יהודי, לא עוצר ליהודי, אין צורך בכרטיס או בתשלום ולא עוצר בשכונות יהודיות וכו' ולכן אמרתי שבסופו של דבר ההכרעה צריכה להיות על ידי רבני גרמניה, אבל בהחלט יש מקום להתיר בנסיבות מאוד מיוחדות, כדי שהיהודי לא ירגיש שהוא כגנב בלילה והדבר עלול להרחיק אותו מבית הכנסת".

במהלך הדיונים בכנס הועלה נושא האבטחה שלמכון 'צומת' יש לו פתרונות ארוכי שנים, והרב פרל מספר: "הכבידה על העניין העובדה שהגופים המאבטחים את המוסדות היהודיים דרשו שהשומר יהיה יהודי חבר קהילה ולא שכיר מבחוץ, ולכן נכנסנו לסוגיה הזו. סוגיית מצלמות האבטחה שסורקות את בתי הכנסת סביב, שתהיה אוטומטית, למעט מקרה של זיהוי משהו חשוד, ואז ניתן להשתלט על המצלמה, דבר שאנחנו ב'צומת' יודעים לעשות".

"רמת האבטחה שם היא ברמה מאוד גבוהה. בכל בית כנסת יש שתי דלתות ביטחון כפולות שצריכות שהשומר יפתח אותן באופן חשמלי. יש שטח סטרילי בין דלת לדלת ורק אחרי שנכנסים אליו הדלת השנייה נפתחת אחרי זיהוי של איש ביטחון. גם לדלתות החשמליות הללו היינו צריכים למצוא מענה של גרמא שהוא היחיד האפשרי. יש כמה קהילות בגרמניה שזה מסובך יותר כי המיקום המאולץ של השומר לא מאפשר לו לראות את הנכנס אלא אם כן הוא מצפצף. מצאנו לכך פתרון בנורת לד שעובדת באופן קבוע, וכאשר אדם נוגע בדלת הזרם משתנה והנורה מאירה יותר או מהבהבת".

על הנכונות של קהילות יהודיות בעולם, חלקן חרדיות, לעבוד עם מכון 'צומת', אומר הרב פרל כי שם הפוליטיקה מנותקת מהלכה והדיון ענייני יותר. הוא מספר על קהילות חרדיות המחוברות למכון ועל בד"צים ברמת בד"צ העדה החרדית שנמצאים בקשר תמידי עם המכון ועם פיתוחיו.