מי מטפל בחולי פרקינסון בפריפריה?

יו"ר עמותת פרקינסון בישראל טען בדיון בכנסת כי יש פער משמעותי באיכות הטיפול בין חולי הפרקינסון בפריפריה לבין החולים במרכז הארץ.

חיים לב , ט"ו בתמוז תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

הוועדה לפניות הציבור התכנסה אתמול (רביעי) לדיון בהיעדר טיפול לחולי פרקינסון בפריפריה במסגרת ציון יום הפרקינסון הבינלאומי בכנסת.

יו"ר הוועדה חה"כ ישראל אייכלר אמר בפתח הדיון כי על פי ההערכות, בישראל חיים בין 24 אלף ל-32 אלף חולים בפרקינסון.

"במדינה כל כך קטנה זה מספר עצום. נכון להיום אין תרופה למחלת הפרקינסון, הרופאים המטפלים מתמקדים במציאת הטיפולים המתאימים אשר יסייעו בשליטה על התסמינים של המחלה ויאפשרו למטופל להתמודד עמה, תוך כדי ניהול חיים תקינים ככל האפשר", ציין אייכלר.

לדבריו, "הטיפולים משפרי החיים חייבים להינתן לכל תושבי המדינה באופן שוויוני באמצעות הגדלת תקני רופאים לפריפריה, ימים מרוכזים של רופאים מומחים בבתי חולים בצפון ובדרום וכן מימון הסעות לחולי פרקינסון בסכום ראשוני של 30 מיליון שקל".

חה"כ ג'מעה אזברגה הציג את אחת הבעיות הגדולות בנושא. "חוק בריאות ממלכתי קובע שקופות חולים או בתי חולים צריכים לספק את השירות הרפואי בזמן סביר ובמרחק סביר ולא כך קורה. בעוד שבבתי החולים במרכז הארץ – איכילוב ושיבא, יש כשישה רופאים מומחים לטיפול במחלה, בבתי החולים בצפון הארץ – זיו, העמק ונהריה – אין מרפאה ייעודית או נוירולוג שעבר הכשרה לטיפול במחלת הפרקינסון כאשר בישראל יש 304 נוירולוגים כללים. בבתי החולים בחיפה יש לכל היותר רופא מומחה אחד, ואף בבתי החולים בדרום – סורוקה וברזילי. לפיכך, חולים נאלצים לנסוע למרכז הארץ המרוחק מאזור מגוריהם ולהמתין זמן רב לתור במרפאה הייעודית."

עמיר כרמין יו"ר עמותת פרקינסון בישראל טען בדיון כי יש פער משמעותי באיכות הטיפול בין חולי הפרקינסון בפריפריה, בדגש על הצפון, לבין החולים באזור המרכז. "באיכילוב יש יותר רופאים מומחים למחלה מאשר בדרום ובצפון גם יחד".

ציון אזרד מנהל סניף טבריה סיפר: "נסיעה במונית לחולה פרקינסון היא 1000 שקל מטבריה לרמב"ם. מצבם הכלכלי של חלק גדול מתושבי הפריפריה פחות טוב מזה של תושבי המרכז והם לא יכולים לעמוד בהוצאות כאלו".

מנהלת המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי שיבא הסכימה עם הטענות: "החולים הללו צריכים טיפול של מומחים והמרפאות הטובות הן במרכז. זה אבסורד טוטאלי שיש כאן מרחקים כאלה גדולים וחולים שלא מאפשרים להם טיפולים בקרבת מקום מגוריהם. חולה חדש לפעמים מסורב מטיפול אצלנו לצערי כי אין לי מספיק רופאים. המועצה המדעית קיבלה את ההסתדרות הרפואית. אנחנו רוצים שיהיו מומחים שיוכשרו ובמסגרת התמחותם יהיו מחויבים לבוא לצפון.

חולי פרקינסון סיפרו לוועדה שישנה בעיה נוספת: "לקופות החולים אין תשתית בסיסית של התמחויות להפרעות תנועה. בגלל זה מפנים אותנו באופן אוטומטי לבתי החולים. התשתית צריכה להתחיל עוד קודם לכן בקופת החולים. זה שירות שחובה שיהיה בקופות החולים. צריך מעטפת של פיזיותרפיה, סיעוד, עובדת סוציאלית וקופות החולים מקשות עלינו ושולחות אותנו לתורים של למעלה מחצי שנה בתל השומר. אם בטעות הפסדנו את התור - נחכה עוד חצי שנה".

נציגי משרד הבריאות במשרד הבריאות אמרו כי "הכשרה של מומחים להפרעות תנועה היא לא התמחות והיא לא מצריכה רישיון. מדובר בהשתלמות שהיא תת התמחות. כיום הנוירולוגים המומחים צריכים לטוס לחו"ל להשתלמות ואז חוזרים. תוך מספר חודשים יושלם מהלך של ההסתדרות הרפואית בישראל עם המועצה המדעית שיפעילו השתלמות כזאת בארץ. היא בשלבים סופיים ותוך כמה חודשים רופאים מהפריפריה יוכלו להשתלם בתחום ואז לחזור לצפון ולהקים מרפאות תנועה. אנחנו רוצים לתת מענקים מיוחדים אבל אנחנו לא יכולים להכריח רופאים איפה לעבוד".